א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
77260-04
20/11/2006
|
בפני השופט:
אשר גולדין - סג"נ
|
| - נגד - |
התובע:
יפה מלכי ת.ז.003452787
עו"ד אבי גביש
|
הנתבע:
1. שמואל חמו ת.ז. 4817986
2. עופר חמו ת.ז. 027321793
עו"ד עודד רקובר
|
| פסק-דין |
1.
מהות התביעה:
זוהי תביעה לפינוי וסילוק ידם של הנתבעים מחנות הידועה כחלקה 1/3 בגוש 6956, הנמצאת בקומת הקרקע של הבית ברח' דיזנגוף 278 בתל-אביב (להלן: "החנות" או "המושכר").
2.
עיקרי המסכת העובדתית:
א. הנתבע 1 הינו דייר מוגן בחנות עפ"י חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב- 1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר" או "החוק"), בהתאם לחוזה שכירות מיום 7.8.77 (להלן: "חוזה השכירות").
ב. הנתבע 2 הינו דייר מוגן בחנות בעקבות פטירת אביו, מר אלי חמו ז"ל, אשר היה דייר מוגן בחנות יחד עם הנתבע 1.
3.
הפלוגתאות בין הצדדים:
טיעוני התובעת:
א. בהתאם לחוזה השכירות התחייבו הנתבעים "לא לנהל בחנות עסק הדומה ו/או השווה לעסקים אחרים המתנהלים בבניין האמור", בנוסף לפירות והירקות אשר שיווקם מותר בהתאם לחוזה השכירות, הנתבעים משווקים גם מוצרי מכולת, על אף שבבניין מנוהלת חנות מכולת ע"י בנה של התובעת, וזאת מבלי לקבל את הסכמתה של התובעת.
ב. הנתבעים לא נאותו לדרישת התובעת לחדול ממכירת המוצרים אשר נמכרים בחנותו של בנה של התובעת.
ג. לתובעת עילת פינוי מכוח סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר, הואיל ותנאי השכירות קובעים סנקציה של פינוי בגין הפרת תנאי השכירות.
ד. בהתאם לחוזה השכירות, התחייבו הנתבעים "לא לשנות את מבנה המושכר באיזה אופן שהוא".
ה. הנתבעים ביצעו עבודות הריסה, בניה ושינויים במבנה החנות כדלקמן;
שבירת חלק מהקיר החזיתי; ביטול דלת ששימשה כחלון ראווה; התקנת תריס חשמלי; הקטנת חלל החנות ע"י הנמכת תיקרה; הוספת קירות גבס; הנמכת התיקרה ע"י התקנת תיקרה דקורטיבית; החלפת הסורגים בחלונות ויטרינה; החלפת הריצוף; החלפת דלתת המושכר בויטרינה.
ו. שינויי המבנה שתוארו לעיל מהווים הפרה של תנאי השכירות המזכה את התובעת בפינוי ע"פ תנאי השכירות ולפי סעכיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר.
ז. הנתבעים לא שילמו את דמי השכירות עבור חודשים דצמ' 2003, אפריל, נובמבר ודצמבר 2004. אי תשלום דמי השכירות מהווה גם עילת פינוי ע"פ סעיף 131(2) לחוק.
ח. דמי השכירות שכן משולמים, נמסרו באיחור ניכר.
ט. ביום 7.12.00 עתרה התובעת לבית הדין לשכירות בתל-אביב [ת.ש. 1125/00] בבקשה להעלאת דמי השכירות. בית הדין הנכבד נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה לפיו סוכם כי הנתבעים ישלמו לתובעת תוספת של 100 ש"ח לחודש בגין דמי השכירות עבור החנות, החל מיום 1.1.03.
י. הנתבעים לא שילמו את תוספת דמי השכירות במשך שישה חודשים. אי התשלום מהווה עילה לפינוי הנתבעים מכוח סעיפים 131(1), 131(2), 155 ו- 156(2) לחוק הגנת הדייר.
יא. מבוקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את חלקם בדמי השירותים, כאמור בסעיף 63 לחוק הגנת הדייר ובחוזה השכירות.
יב. בית המשפט מתבקש:
1. לצוות על הנתבעים לבטל את שינויי המבנה ולהחזיר את מצב החנות לקדמותה.