פסק-דין בתיק א 6886/02

1.         זהו פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, בהסתמך על הסכמת הצדדים, בדיון מיום 21.01.07 לפיה:-

            "ינתן צו להגשת סיכומים בכתב, שעל בסיסו ינתן פסק דין, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט, פס"ד ינומק בתמצית, אשר יחליט מי מבין הנתבעים וצד ג' ובאיזו מידה, ישלם לתובעים סך של 50,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות".

2.         התובעים הינם בעלי הזכויות בבית קרקע דו משפחתי בשטח 180 מ"ר המצוי ברח' שבטי ישראל 42 בנתיבות. במהלך שנת 2000 גילו התובעים, כי תוספת הבניה באגף המזרחי של הבית קרסה ונבקעה, כתוצאה משבר והתערערות חלק מעמודי הביסוס והיסוד שעליהם נבנתה התוספת. התובעים הגישו כנגד הנתבעים תובענה כספית לתשלום סך של 443,830 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לבית. החבות הנטענת כלפי הנתבעת 1 מקורה בפוליסה לביטוח שהוציאה הנתבעת 1 מסוג " מקיף בניינים". לגבי הנתבעות 2 ו- 3 נטען, כי הבית נבנה מעל קו ביוב עירוני שבאחריותן והנזקים לבית נגרמו בשל מי דלוחין שדלפו ממערכת הביוב העירונית, אשר הובילו בסופו של דבר להתערערות של עמודי הביסוס של הבית  ובעקבותם לנזקים שנגרמו.

            הנתבעות 2 ו- 3 שלחו הודעה לצד ג' כנגד המהנדס מר מאיר עמר שהיה לטענתן המהנדס האחראי לביצוע התכנון ובניית התוספת לבית ונטען כנגדו שהנזקים לבית נגרמו בשל התרשלותו בהכנת הבקשה להיתר.

3.         בעלי הדין הגישו סיכומים בכתב, כל אחד לשיטתו הוא.

            כאמור, לאור הסכמת בעלי הדין, השאלה שבמחלוקת היא מי מבין הנתבעים וצד ג' ובאיזו מידה, ישלם לתובעים סך של 50,000 ש"ח וכן בשאלת שכ"ט עו"ד והוצאות.

4.         הפוליסה שהוציאה הנתבעת מס' 1 מכסה נזקים שאירעו מחמת רעידת אדמה או " שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" או " הימלטות או דליפה של מים".

הנתבעת מס' 1 טוענת בסיכומיה כי יש לדחות התביעה כלפיה, שכן לשיטתה הפוליסה הנדונה מכסה נזקים " חד פעמיים" ולא נזקים " מתמשכים כגון דא", ולשיטתה אין  להסתמך על חוות הדעת של אינג' תאני, אשר הוגשה ע"י התובעים וקבעה ש "קריסת העמודים נגרמה כתוצאה משינויים אשר נגרמו בעבר עקב שיטפון....". הנתבעת 1 טוענת, כי התובעים לא הוכיחו כי מדובר אכן בשיטפון וכי לא עלה בידי התובעים להוכיח שנזקיהם אירעו מחמת שיטפון וממילא אין הפוליסה חלה על נזק שאינו תוצאת שיטפון.

            עוד טוענת הנתבעת מס' 1, כי אף לשאלה האם עלה בידי התובעים להוכיח שהנזקים אירעו מחמת " המלטות או דליפה של מים" - יש להשיב בשלילה, שכן לא נטען ולא הוכח שארע אירוע של דליפה, ויתירה מכך, לפי חוות הדעת של המהנדס מר גיל נאמן, נראה כי הנזקים הינם תוצאת נזק מתמשך הנובע ממספר גורמים, תנאי השטח, סוג התכנון, טיב הביצוע, היעדר פיקוח על ביצוע והעדר ניקוז מים.

            הנתבעת מס' 1 סומכת ידיה על קביעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש שקבע כי קריסת עמודי היסוד נגרמה כתוצאה מכשל בתכנון; ומכאן שלטענתה לא קיימת כל זיקה  לפוליסה.

            לפיכך, טוענת הנתבעת מס' 1 כי התובעים כשלו בהוכחת תביעתם כלפיה.

5.         הנתבעות 2 ו- 3 טוענות, כי התובעים לא הוכיחו קיומו של כשל במערכת הביוב והראיה לכך שעד היום לא נדרשו לתקן קו ביוב ואף לא בוצע כל תיקון לקו; העדר ריח של ביוב; העובדה שהאזור המוצף אינו האזור הסמוך לקו הביוב - כל אלו מביאים לכך שהסבירות שמדובר בדליפה של צינור ביוב, הינה קלושה עד אפסית.

הנתבעות מס' 2 ו - 3 טוענות, שהאחריות לכיסוי נזקי התובעים מוטלת על הנתבעת מס' 1, שהינה מבטחת המבנה, וכי אף המומחה מטעם ביהמ"ש קבע, כי הגורמים האפשריים לקריסת המבנה הינם היקוות מי גשמים או הצפה או שיטפון ממקור חיצוני או המלטות מים ממערכת צינורות שופכין ואספקת מים. לטענתן, גם אם הנזק נגרם בשל בעיית ניקוז [שהיא באחריות התובעים], הרי גם מקרה כזה כלול בנזק בכיסוי הביטוחי של הבית.

לשיטתן חל כיסוי ביטוחי לנזק הנגרם כתוצאה מסערה או שיטפון, אף אם אותו נזק התרחש בשל ליקוי בנייה שהיה קיים עוד קודם לכן.

            עוד טוענות הנתבעות מס' 2 ו - 3 כי קיימת אחריות תכנונית של צד ג'.

6.         צד ג' טוען בסיכומיו כי יש לפסול את חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, וכן מוסיף וטוען כי צירופו היה לאחר הגשת חוות הדעת משמעות הדבר - כי צד ג' מתמודד עם הטענות בדיעבד.