פסק-דין בתיק א 430/95

כללי

1.      בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).

רקע עובדתי והליכים קודמים

2.      התובע, עאדל מחמד עותמאן, יליד 1964, הינו תושב עזה, נשוי ואב לארבעה ילדים.

3.      לטענתו של התובע, ביום 23.8.1992 הוא נפגע באורח קשה בתאונת דרכים. התובע טוען, כי בעקבות הפגיעה בתאונת הדרכים, חלה במחלת נפש קשה, המונעת ממנו להמשיך בחייו, והותירה אותו נכה בשיעור של 70% נכות צמיתה.

4.      הנתבע אינו מכחיש שביטח את הרכב במועד הרלוונטי, אולם כופר בהתרחשותה של התאונה, בקיום הנזק, ולחלופין, בקשר הסיבתי שבין הנזק לתאונה.

5.      ביום 2.4.95, הוגשה בשם התובע תביעה על פי חוק הפלת"ד.

6.      התביעה הועברה לטיפולו של סגן הנשיא,  כב' השופט ד"ר צבי כהן.

7.      לבקשת הצדדים, מינה  כב' השופט צבי כהן ביום 25.11.96, את ד"ר אורי פרנקל כמומחה לאורטופדיה, ואת ד"ר יורם פינקלשטיין מבית החולים שערי צדק, כמומחה לנוירולוגיה. התובע זומן לבדיקת ד"ר פינקלשטיין ביום 2.12.96.

8.      לאחר דחיות רבות, אשר לטענת התובע נוצרו בשל סירוב כניסתו לישראל אך סיבתן האמיתית היא מאסרו של התובע, כמפורט בפיסקה הבאה, הגיע התובע לבדיקה הנוירולוגית ביום 23.1.2000. חוות הדעת הנוירולוגית הוגשה ביום 28.8.2000. בחוות הדעת, כתב המומחה לנוירולוגיה, כי אין בבדיקתו של  התובע עדות  לליקוי  נוירולוגי, אך לדעתו של המומחה, התובע לוקה במחלת נפש פסיכוטית ועל כן המליץ המומחה כי ימונה מומחה לפסיכיאטריה.

עוד קבע המומחה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% לשלושה שבועות לאחר התאונה;50% לשלושת השבועות הבאים;25% לשלושה שבועות נוספים ו-10% למשך חודשיים נוספים.

9.      בדיעבד הוברר לי, מן הראיות, כי בין התאריכים 21.2.1995 ל- 14.12.1999, שהה התובע בבית הכלא המרכזי של עזה "סיג'ין עזה אלמרכזי"  כארבע וחצי שנים. ככל הנראה הסיבה לכליאתו הייתה השתתפותו של התובע בהפגנה אלימה כנגד המשטר הפלסטיני (להלן: "הרש"פ"). הסיבה הרשמית למאסר אשר נקובה במסמך ממשרד הפנים הפלסטיני, היא "בטחון המדינה".

אין זה מיותר  להזכיר, כי נתון זה לא נמסר לכב' השופט צבי כהן ואף לא לי, והוא  התגלה רק  במהלך החקירות הנגדיות.

לכך עוד אשוב, כאשר אדון במידת האמינות, או ליתר דיוק  חוסר האמינות של כלל גרסת התובע.

10.  חוות דעתו של ד"ר פרנקל הוגשה  ביום 1.10.00 (לאחר שהתובע סיים את ריצוי עונשו בכלא העזתי) ובה קבע המומחה כי להערכתו לא נותרה לתובע נכות אורטופדית.

11.  בעקבות המלצתו של ד"ר פינקלשטיין, מונה כמומחה לפסיכיאטריה פרופ' אבנר אליצור . לאחר שהתובע הופיע לבדיקה אצל פרופ' אליצור, ללא מתורגמן מוסכם על הצדדים, אלא עם אחיו בלבד, ביקש פרופ' אליצור לבטל את מינויו.

12.  במקומו של פרופ' אליצור, מונה ד"ר שוורצמן כמומחה לפסיכיאטריה. חוות דעתו של ד"ר שוורצמן הוגשה ביום 31.8.01 והתבססה על התיק הרפואי ועל ממצאי הבדיקה עצמה, כמו גם על דבריו של אחיו של התובע(אשר הציג את עצמו כעו"ד על פ]י הדין העזתי: ראה על כן להלן)  אשר התלווה אליו לבדיקה אצל המומחה.

13.  ד"ר שוורצמן מצא כי  לתובע 70% נכות נפשית לצמיתות, אך קבע כי לא מצא קשר סיבתי בין תאונת דרכים לבין הנכות.

14.  ביום 10.12.01, בעקבות פרישתו של כב' השופט צבי כהן לגמלאות, הועבר התיק לטיפולי.

תמצית הראיות