מבוא
זוהי תביעה כספית, בה עותרים התובעים לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום סך של 3,817,334 ש"ח, כערכי החוב הדולרי הנטען ביום הגשת התביעה המקורי (10.12.1998) ובצירוף ריבית מוסכמת בשיעור 20%.
התשתית העובדתית וטענות הצדדים
1. ביסוד התביעה עומדת פעילות פיננסית שהתנהלה במהלך השנים 1994-1996 באמצעות חשבון שמספרו 346554 (להלן - "החשבון") בסניף המרכזי של בנק הפועלים בתל-אביב.
החשבון התנהל על שם חברה זרה, MCB BVI, שהוקמה באיי הבתולה הבריטיים (להלן - "MCB הזרה"), כחלק ממיזם פיננסי אשר נועד לאפשר לאנשי עסקים, אזרחי רוסיה, להפקיד כספים בחשבון ולעשות בהם שימוש ברחבי תבל באמצעות כרטיסי אשראי בינלאומיים שהונפקו להם במסגרת החשבון (להלן- "המיזם"). המיזם נוהל על ידי הנתבעת 1, חברה ישראלית (להלן - "MCB הישראלית"), שמחצית מהון מניותיה המונפק מוחזק על ידי הנתבעת 2, אף היא חברה ישראלית (להלן - "סרבילוקס") והמחצית השניה על ידי הנתבעת 3, חברה זרה שנוסדה ברוסיה (להלן - "אלטרנטיבה"). הנתבעים 6 ו- 7 (להלן, בהתאמה - "צ'אפליה" ו- "סרקיסיאן") הינם בעלי המניות והדירקטורים של אלטרנטיבה. הנתבעים 4 ו- 5 (להלן, בהתאמה - "שטיין" ו- "גורדון") הינם בעלי המניות והדירקטורים של סרבילוקס, והם אף ניהלו את הפעילות השוטפת של המיזם בישראל והיו בעלי זכויות החתימה בחשבון (ר' מסמכי פתיחת החשבון, נספח א' בכרך הנספחים לתצהירו של פורטניק שכותרתו מסמכי חשבון הבנק, וכן עדות שטיין בעמ' 56 לפרוטוקול מיום 7.10.2002, מול השורות 13-22).
2. ולריה קלמנוביץ', אשר שימשה בתקופה הרלבנטית פקידה ומנהלת חשבונות ב-MCB הישראלית (להלן - "קלמנוביץ'"), העידה כי בשיא פעילותו של המיזם הונפקו בחשבון כ-150 כרטיסי אשראי ללקוחות עימם נימנו גם התובעים, ובראשם התובע 1 (להלן - "קבוצת פורטניק"). המערך החשבונאי של המיזם התנהל במשרדי חברת MCB הישראלית ברמת גן, על ידי שטיין וגורדון, באמצעות תוכנת מחשב, בה נוהל חשבון אישי לכל לקוח והתקיים מעקב אחר פעילות הלקוחות בחשבון (הפקדות ומשיכות באמצעות כרטיסי האשראי). כרטיס החשבון האישי של כל לקוח בMCB- הישראלית עודכן מעת לעת על פי נתונים שמסר לה הבנק לגבי הפעילות בחשבון, באמצעות חיבור למחשב הבנק (ר' ס' 10 ו- 11 לתצהיר קלמנוביץ') ו-MCB הישראלית אף הפיקה אחת לחודש דו"חות ללקוחותיה בדבר פעילותם בחשבון ולדו"חות אלה צורפו, בהתאמה, תדפיסי הפעולות בכרטיסי האשראי שביצעו הלקוחות. תדפיסים אלה קיבלה MCB הישראלית מחברת ישראכרד בע"מ והפצת הדו"חות והתדפיסים ללקוחות בוצעה על ידי שטיין (ר' ס' 12 לתצהיר קלמנוביץ'"). עקרון היסוד על פיו אמורה הייתה פעילות המיזם להתנהל היה כי היתרה הכוללת במחשב MCB תהא תמיד זהה ליתרה בחשבון הבנק (ר' סעיפים 4, 8, 9, ו- 15 לתצהיר קלמנוביץ').
3. כפי שצויין, בעלת החשבון היתה MCB הזרה. עובדה זו לא עלתה בכתבי הטענות שהוגשו, אך היא נתבררה במהלך קדם המשפט, לאחר שניתן, לבקשת התובעים, צו המורה לבנק הפועלים להמציא את כל מסמכי ודפי החשבון, החל ממועד פתיחתו (ר' פרוטוקול הדיון מיום 13.9.2001 והצו בבש"א 19889/01). מתוך מסמכים אלה התברר כי MCB הזרה התאגדה ביום 14.12.1993 באמצעות חברת נאמנויות הפועלת באיי הבתולה הבריטיים וזהותם של בעלי המניות והדירקטורים בחברה זו נותרה חסויה. עם זאת, אין חולק כי שטיין וגורדון הם שפעלו בשם MCB הזרה לפתיחת החשבון, סמוך לאחר התאגדותה, והם אף נטלו את זכויות החתימה באותו חשבון, כאמור (ר' מסמכי ההתאגדות נספח כא' לתצהיר פורטניק וכן נספחים א' ו- כט' לאותו תצהיר). כמו כן, עולה מחומר הראיות כי בעל המניות הישיר ב-MCB הזרה הוא בנק מוסקבאי בשם Moscow City Bank (להלן - "הבנק המוסקבאי"), שאלטרנטיבה היא אחת מבעלי המניות בו. הבנק המוסקבאי נוהל במועדים הרלבנטיים לתביעה, בין היתר, על ידי צ'אפליה, שהיה יו"ר מועצת המנהלים שלו (ר' תצהירי צ'אפליה וסרקיסיאן בתשובה לשאלונים, נספחים כד' ו- כה' לתצהיר פורטניק בסעיפים 5.3, 5.11 ו- 6; מסמכי הבנק המוסקבאי, נספח כח' לתצהיר פורטניק ונספח ד' בקובץ התרגומים; עדות שטיין בחקירה הנגדית בעמ' 56 לפרוטוקול מיום 7.10.2002 שורה 25 וכן עמ' 81, שורות 1,2; עדות צ'אפליה בעמ' 80 לנוסח המוסכם של פרוטוקול חקירתו הנגדית מיום 6.11.2002 שנערכה בעיר בריסל בבלגיה, שורות 26-21). זאת ועוד, ראשי תיבות שמו של הבנק המוסקבאי תואמים את שמה של MCB הישראלית כמו גם את שמה של MCB הזרה, שהינה, כאמור, בעלת החשבון. עובדות אלה, מצביעות לכאורה על קשר רב-זרועי, החובק את MCB הזרה - MCB הישראלית, בעלות מניותיה (סרבילוקס ואלטרנטיבה), ובעלי השליטה בהן (שטיין, גורדון, צ'אפליה וסרקיסיאן).
4. בסוף שנת 1996, לאחר כשלוש שנים בהן התנהלה פעילות המיזם כסידרה, התברר ללקוחות המיזם וביניהם קבוצת פורטניק, כי בנק הפועלים הפסיק את פעילות כרטיסי האשראי בחשבון, בשל העדר כיסוי כספי (ר' תצהיר פורטניק, ס' 32-34). נוכח התפתחות דברים זו ובעקבות טענות שהעלה פורטניק בשמו ובשם אנשי קבוצתו על כך שהסכומים שהפקידו במסגרת המיזם עולים על סכום המשיכות שנתאפשרו להם עד להפסקת הפעילות, כאמור, התקיימה ביום 14.1.1997 במוסקבה פגישה שבה השתתפו צ'אפליה, סרקיסיאן, שטיין ופורטניק. הפגישה התקיימה במשרדי חברת סיביל שבבעלות פורטניק, ובסיומה נערך הפרוטוקול נספח ה' לתצהיר פורטניק (להלן-"הפרוטוקול מיום 14.1.1997"). פרוטוקול זה נחתם על ידי צ'אפליה וסרקיסיאן בשם אלטרנטיבה, על ידי שטיין בשם סרבילוקס וכן על ידי פורטניק. בשלב מאוחר יותר, הוסיף גם גורדון, שלא נכח בפגישה, את חתימתו על הפרוטוקול, בשם סרבילוקס (ר' עדות שטיין בעמ' 76 לפרוטוקול, שורות 5-6).
בפרוטוקול מיום 14.1.1997 מאשרים הצדדים בסעיף 5 כי על פי הנתונים ליום 13.12.1996, "היתרה הפנויה" העומדת לזכות קבוצת פורטניק ב-MCB הישראלית הינה 720,000$ (לטענת קבוצת פורטניק לא נכללו בסכום זה פקדונות שאינן בגדר "יתרה פנויה" בסך של כ- 200,000$). כמו כן, התחייבו סרבילוקס ואלטרנטיבה בסעיף 7 לאותו פרוטוקול לסלק את חובה של MCB הישראלית לקבוצת פורטניק באופן שסרבילוקס תעביר לפורטניק החל מיום 1.1.1997 סך של 35,000$ בכל חודש ואילו אלטרנטיבה תעביר 15,000$ בכל חודש. במהלך הפגישה התעוררו חילוקי דעות בין נציגי סרבילוקס לנציגי אלטרנטיבה באשר לחלוקה הפנימית של הגרעון הכולל בחברת MCB, שעמד על כ-1.7 מליון דולר (ר' סעיף 1 לפרוטוקול). גרעון זה נוצר, על פי האמור בפרוטוקול עצמו, בגין כספים ש"נרכשו" על ידי סרבילוקס ואלטרנטיבה בחברה זו (ר' סעיף 2 לפרוטוקול), ובסעיף 8 לפרוטוקול הסכימו נציגי סרבילוקס ואלטרנטיבה כי פורטניק יכריע בחילוקי הדיעות ביניהן בענין זה. עמדתו, כך הוסכם, תהא מקובלת עליהם ללא הסתייגות, לאחר שיוצגו בפניו "מסמכים המאוששים את החבות האמיתית של SERVILUX". מתוך הפרוטוקול מיום 14.1.1997 עולה עוד כי בעת שנחתם יצאו הצדדים מתוך הנחה שפעילות המיזם תימשך ומטעם זה נאמר בסעיף 4 כי:
"
MCB
מבטיחה את התפקוד התקין של כרטיסי קבוצת
Portnik
" (ר' המסמך המתורגם, נספח ה' לתצהיר פורטניק). דא עקא, כשבועיים לאחר מכן הודיעו שטיין וגורדון מטעם סרבילוקס לפורטניק כי "חברת
MCB
נאלצת להפסיק את פעילותה הפיננסית בעבודה עם לקוחות החל מיום 23.1.97" (ר' המסמך מיום 27.1.1997 בתרגום מרוסית, נספח ז' לתצהיר פורטניק).
עוד נאמר באותה הודעה כי סרבילוקס הגיעה להסכמה עם אלטרנטיבה לפיה ישאו בהחזר חובותיה של MCB הישראלית לקבוצת פורטניק - שהועמדו על פי האמור באותה הודעה על סך כולל של כ- 910,000$ ארה"ב, באופן שאלטרנטיבה תחזיר לקבוצת פורטניק סך של כ- 465,000$ ואילו סרבילוקס תחזיר לקבוצה את היתרה בסך של 455,000$, בהתאם לתנאים שפורטו בסעיפים 4-7 לאותו המכתב. למחרת היום הודיעו פורטניק וצ'ריינבסקי (התובע 4 הנמנה אף הוא עם קבוצת פורטניק) בכתב לשטיין ולחברת MCB כי תנאי הפרעון שהוצעו על ידי סרבילוקס במכתבה הנ"ל אינם מקובלים עליהם. באשר לסכום החוב לקבוצת פורטניק, כפי שפורט באותו מכתב, ציינו פורטניק וצ'רינבסקי בתשובתם כי ככל שזה יועמד על סך של 930,000$, הדבר מקובל עליהם. השניים הוסיפו ודרשו כי החוב יסולק בתוך חודשיים וציינו את תנאי הריבית הנדרשים על ידם אם לא ייעשה כן (ר' המסמך בתרגום מרוסית, נספח ח' לתצהיר פורטניק).
5. בעקבות התכתבויות אלה וכן בעקבות מגעים נוספים שהתקיימו בין הצדדים בפראג ובמוסקבה במהלך חודש פברואר 1998 כפי שיפורט להלן, שילמו אלטרנטיבה וסרבילוקס לקבוצת פורטניק שנים עשר תשלומים על חשבון החוב, שהסתכמו בסך כולל של 232,250 דולר ארה"ב. תשלומים אלה בוצעו במהלך התקופה שתחילתה בפברואר 1997 ועד מאי 1998, ומתוכם שילמה אלטרנטיבה שני תשלומים בסך כולל של 32,829 דולר ואילו היתרה בסך של 199,321 דולר שולמה בעשרה תשלומים על ידי סרבילוקס (ר' טבלת התשלומים נספח ט' לתצהיר פורטניק, האסמכתאות לעשרה תשלומים, נספח י' לאותו תצהיר, עדות צ'אפליה בעמ' 69 לענין שני התשלומים שביצעה אלטרנטיבה ועדות שטיין בעמ' 76 לפרוטוקול). במהלך אותה תקופה אף העביר שטיין לפורטניק עדכונים לגבי סכומי יתרת החוב של MCB הישראלית ללקוחות קבוצת פורטניק וכן דפי חשבון המתייחסים לחשבונות האישיים של לקוחות אלה בחברה (ר' נספחים יא' 1-14 לתצהיר פורטניק).
6. בחודש פברואר 1998 התקיימה כאמור פגישה בפראג בה השתתף צ'רנייבסקי, שהתגורר באותה עת בפראג מטעם קבוצת פורטניק, וכן השתתפו בה שטיין, גורדון, צ'אפליה וסרקיסיאן. פגישה נוספת התקיימה בחודש פברואר 1998 במוסקבה בין פורטניק, גורדון ושטיין. לקראת פגישות אלה ובמהלכן נערכו מסמכים נוספים הכוללים אישורים בדבר גובה החוב לקבוצת פורטניק, אופן חלוקתו בין מייסדי MCB הישראלית ולוח התשלומים לפרעונו (ר' נספחים יב', יג' ו- יד' לתצהיר פורטניק). יאמר כבר עתה כי הנתבעים העלו טענות בדבר כפיה, הפחדה ולחץ שבצילם נחתמו הפרוטוקול מיום 14.1.1997 וכן מסמכים נוספים הנוגעים לפגישה שהתקיימה בפראג בפברואר 1998 ועל כן, לגישתם, אין להיזקק למסמכים אלה ויש להורות על ביטולם. אקדים ואומר בעניין זה כי הנתבעים או מי מהם מעולם לא הודיעו לתובעים על ביטול ההסכמות הכלולות במסמכים אלה והטענות בדבר כפיה ואיומים הועלו על ידם לראשונה רק בכתבי-ההגנה.
7. מכל מקום, במכתבם מיום 26.5.98 הודיעו שטיין וגורדון לפורטניק ולצ'רניבסקי "בצער ובהתנצלות" כי העמידה בתנאים של הפרוטוקול, אשר נחתם על ידם ביום 20.2.98 בענין סילוק החוב, אינה מתאפשרת, אך הציעו כתחליף כי פורטניק וצ'רניבסקי יקבלו נכסי דלא ניידי, תוך ששטיין וגורדון יפצו אותם על ההוצאות הקשורות ברישום נכסים אלה על שמם (ר' נספח טו' לתצהיר פורטניק). מגעים שקיימו בענין זה שטיין ועו"ד עברון, בא-כוחו של פורטניק, לא עלו יפה (ר' נספחים טז'-יט' לתצהיר פורטניק), ומשכשלו כל הנסיונות להסדיר את החוב בהסכמה, הוגשה בדצמבר 1998 התביעה שבכאן.
בטרם אדרש לעילות התביעה הנטענות, יש לומר כי משך הזמן שחלף מאז הוגשה התביעה ועד להכרעתה בפסק דין זה, הינו ארוך מן המקובל והדבר נובע מסיבות רבות ובהן התמשכות ההליכים המקדמיים שתחילתם בפני כב' הרשם עדי אזר ז"ל; נסיונות חוזרים של הצדדים להגיע להסכמות בענין יישוב המחלוקות ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט בגישור או בבוררות; הצורך לקיים חיקור דין בבלגיה לצורך גביית עדותו של צ'אפליה בפרשה זו, נוכח סירובו להתייצב למתן עדות בישראל; הקשיים והמחלוקות שהתעוררו בין הצדדים בענין גיבושו של פרוטוקול מוסכם שישקף את חיקור הדין האמור והגשת הסיכומים בתיק זה, שהתארכה והושלמה רק בחודש דצמבר 2004. פסק-הדין ניתן איפוא רק עתה, למרות שבינתיים נתמניתי לכהן כשופטת בבית המשפט העליון.
עילות התביעה וגדר המחלוקות בין הצדדים
8. התובעים הינם, כאמור, לקוחות של MCB הישראלית, הנימנים עם קבוצת פורטניק ותביעתם מופנית בראש ובראשונה כנגד חברה זו, כמי שעמה התקשרו במסגרת המיזם וכמי שניהלה עבורם את החשבון ואת ההפקדות שנעשו בו והתחייבה לאפשר להם את משיכתן של הפקדות אלה ברחבי העולם באמצעות כרטיסי אשראי בינלאומיים שהונפקו להם לצורך כך. עילת התביעה כנגד MCB הישראלית מבססת עצמה, אפוא, בראש ובראשונה על יתרות הזכות שהצטברו או שאמורות היו להצטבר בחשבון האישי שניהל כל אחד ואחד מן התובעים אצלה בגין יתרות שמשיכתן לא נתאפשרה עקב חסימת כרטיסי האשראי והפסקת פעילותה של החברה.
חלוקת סכום החוב הנטען בערכי יום 31.10.1997 בין התובעים השונים, פורטה בסעיפים 81 ו-128 לתצהיר פורטניק. נכון לאותו מועד, מסתכם החוב על פי טענת התובעים בסך כולל השווה ל-701,132 דולר ארה"ב, וליום הגשת התביעה (קרן וריבית), הוא מסתכם בסך בשקלים השווה ל- 911,080.11 דולר ארה"ב, כמפורט בסעיף 129 לתצהיר פורטניק. מכאן סכום התביעה - 3,817,334 ש"ח - לו עתרו התובעים בתביעתם, בצירוף ריבית פיגורים שנתית בשיעור 20%, עליה הוסכם בין הצדדים, לטענתם.
בצד עילה חוזית זו נגד MCB הישראלית, עותרים התובעים להטלת אחריות אישית על הנתבעים האחרים, תוך חיובם, ביחד ולחוד, במלוא החוב הנטען. לביסוס אחריותם זו מעלים התובעים שלל עילות ובהן: אחריות נזיקית בגין גזל ותרמית; חוסר תום לב בניהול המשא ומתן לקראת ההתקשרות במיזם; הרמת מסך ההתאגדות בין MCB הישראלית ובין מנהליה ובעלי מניותיה, בין היתר, בטענה שכל תכליתה ומטרת הקמתה של חברה זו כמו גם של MCB הזרה לא היתה אלא לביצוע תרמית ושימוש שלא כדין בכספים שהפקידו הלקוחות במסגרת המיזם, לצורך מימון עסקיהם של הנתבעים. טענות נוספות שהעלו התובעים נוגעות לאחריות מכוח חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, בשל מעילה באמון; נטילה מרצון של אחריות אישית, נוכח הפרוטוקול מיום 14.1.1997 ומסמכי הפגישות מפברואר 1998, וכן אחריות אישית של צ'אפליה וסרקיסיאן, בעקבות פירוקה מרצון של אלטרנטיבה.