1. לפני תביעה של משקיעים בניירות ערך, כלפי חברה אשר החזיקו במניותיה. לבה של התביעה, בטענת המשקיעים כי החברה הפרה התחייבות חוזית בענין פרסומו של תשקיף הצעת מכר שיאפשר שחרור מ"חסימה" של המניות שנרכשו על ידם.
כללי, ההסכם והנספח
2. התובעים עוסקים במסחר בניירות ערך ומגדירים את עצמם כמשקיעים מתוחכמים (עמ' 4 ש' 8-10 לפרוטוקול).
3. בראשית שנת 2005 הביעו התובעים ענין בנתבעת, שהיא חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן גם: "
החברה" או "
קליל").
4. בתקופה הרלוונטית, עמד על הפרק פרעון אג"ח של החברה (נקבע ליום 28.2.05) והחברה עסקה באיתור משאבים שנועדו לפרעון זה.
5. ביום 6.2.05 התכנס דירקטוריון החברה לדיון באפשרות מכירת מקרקעין לצורך האמור. באותו יום הוצג התובע מס' 1 (להלן: "
ארז"), בפני הדירקטוריון. ארז הביע התעניינות ונכונות, כחלק מקבוצת משקיעים, להשקיע בחברה ולרכוש מניותיה.
6. אין מחלוקת כי כוונתו ורצונו של ארז, ובענין זה (כבענינים אחרים) ארז מייצג את התובעים, היו לרכוש מניות של התובעת אשר אינן מוגבלות מבחינת סחירותן ("
מניות חופשיות וסחירות").
7. לאור לוח הזמנים שהוכתב נוכח המועד לפרעון האג"ח, לאחר דיון מהיר ואינטנסיבי בין הצדדים, נחתם באותו לילה (
6.2.05) הסכם בין הצדדים, אשר צורף כנספח א' לתצהירו של ארז (להלן: "
ההסכם").
8. ההסכם נועד לאפשר להעביר לחברה (קליל) השקעה של 11 מליון ש"ח מאת התובעים ביחד עם משקיע נוסף, מר יואב חרל"פ (להלן יחדיו: "
המשקיעים"), כנגד מניות חופשיות וסחירות של החברה.
9. על מנת לאפשר קבלת מניות חופשיות וסחירות, נקבע בהסכם כי (במקום שהחברה תקצה למשקיעים מניות במישרין), המשקיעים ירכשו מניות של החברה (קליל) מאת חברת דבוש השקעות בע"מ ("
חברת דבוש"), שהיא בעלת שליטה בקליל, ואילו קליל תקצה את אותו מספר מניות, באותו מחיר, לחברת דבוש.
10. יוער כי בעל השליטה בחברת דבוש, הוא מר צורי דבוש, והצדדים התייחסו אליו ואל חברת דבוש כאל גוף אחד, אותו כינו "
דבוש". למען הנוחות הדיונית תהיה כך גם ההתייחסות התיאורית להלן, מבלי שיש לייחס לכך השלכות משפטיות, אלא אם יצויין אחרת.
11. מבחינת מספרים, כמות המניות בהסכם היתה 702,427 (מכירה מדבוש למשקיעים, והקצאה מקליל לדבוש) (התובע 1 והתובע 2 רכשו במסגרת זו 280,000 מניות רגילות, כל אחד). מחיר המניה שנקבע היה
15.66 ש"ח וסך התמורה כנגד המניות עמד על 11,000,000 ש"ח שנועדו להזרמה לקליל (מהמשקיעים לדבוש ומדבוש לקליל).
12. הצדדים סברו כי מבנה עסקה כאמור, יאפשר למשקיעים לקבל מניות שאינן מוגבלות בסחירותן.
13. לאחר חתימת ההסכם הסתבר כי מבנה העסקה לא יועיל למול רשות ניירות ערך וכי רשות ניירות ערך עומדת לראות גם במניות שיועברו מדבוש אל המשקיעים, מניות שסחירותן מוגבלת.
14. לאור האמור ולפי שעלה קושי בשחרור מניות דבוש משעבוד של בנק הפועלים, הגיעו הצדדים להסכמות חדשות ובמסגרתן, בין היתר, הסכימו המשקיעים לרכוש מניות חסומות (בכפוף לאמור להלן).
לענין זה נחתם בין הצדדים נספח להסכם, הנושא תאריך
27.2.05 וצורף כחלק מנספח ב' לתצהיר ארז (להלן: "
הנספח").
15. הנספח קובע, בין השאר, כי המניות שתקצה קליל לדבוש ימכרו על ידי דבוש למשקיעים, תחת מגבלות החסימה. קליל מצידה התחייבה לפי המפורט בסעיף 2 לנספח. נוכח מרכזיותו בטעוני הצדדים, יובא להלן הסעיף כלשונו:
"2. קליל מתחייבת כי אם יבקשו המשקיעים למכור את מניותיהם באמצעות תשקיף הצעת מכר, להביא לאישור הדירקטוריון לערוך, להכין ולפעול למול הרשות לניירות ערך, כך שיתאפשר למשקיעים לפרסם תשקיף הצעת מכר על פי הנחיות הרשות לניירות ערך, וזאת, כדי להביא להסרת הוראות החסימה, מהמניות הנמכרות לקבוצת המשקיעים, וזאת תוך 4 חודשים מיום שייפנו אליה המשקיעים. למען הסר ספק יובהר כי קליל תכין התשקיף באמצעות יועציה ותישא בכל העלויות הכרוכות בהכנת התשקיף."
לשיטת התובעים הפרה החברה את התחייבותה לפי סעיף 2 לנספח, ובמסגרת התביעה דנן הם דורשים את נזקיה הנטענים של הפרה זו.
16.א. בשלב זה יוער, כי לכתבי הטענות צורף מסמך נוסף, הדומה לנספח אך אינו זהה לו, ואשר נושא תאריך 28.2.05. המסמך האמור, מיום 28.2.05, צורף למשל כנספח ב' לכתב התביעה. ברם, בסופו של יום התברר כי המסמך מיום 28.2.05 אינו מסמך שנחתם על ידי המשקיעים.