א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
16665-00
11/05/2005
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
| - נגד - |
התובע:
דאבוש רחל
עו"ד י. נבות
|
הנתבע:
1. איצקוביץ ישראל
2. הדר חברה לביטוח בע"מ
עו"ד י. רהט
|
| פסק-דין |
מבוא
1. התובעת, ילידת 1946, נפגעה בתאונת דרכים ביום 28.10.00, בהיותה נשואה ואם ל - 5 ילדים בגירים.
2. התביעה הוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975. הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.
3. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על שיעור השתכרותה של התובעת עובר לתאונה. בעניין זה הובאו ראיות ועדים רבים.
4. התובעת עבדה במשך שנים עובר לתאונה כמטפלת לילדים בצהרון במתנ"ס העירוני במקום מגוריה במזכרת בתיה. כמו כן עבדה התובעת במזנון המשפחתי .
הפגיעה והנכות הרפואית
5. התאונה אירעה בעת שהתובעת ישבה ברכב מאחור כאשר הנהג איבד שליטה והרכב סטה מנתיבו וכמעט התנגש עם רכב שבא ממולו.הרכב שבו נסעה התהפך ונתקע בעץ.
6. התובעת הובהלה באמבולנס לבי"ח קפלן שם אובחנו שברים באגן מצד ימין וכן שברים בעצם החזה. כן סבלה מקרע בגיד הרוטטור בכתף ימין. התובעת הייתה מאושפזת בבי"ח קפלן יומיים והועברה להמשך טיפול לבי"ח הרצפלד שם אושפזה עד ליום 1.12.98 וסה"כ 36 ימים.
7. התובעת טוענת כי מאז התאונה אינה יכולה לשוב לעבודותיה שכן אלה דורשות מאמץ פיזי כמו הרמתם של ילדים, בישול, שירות לקוחות ואחזקת המזנון. כך גם אינה מסוגלת לבצע את עבודות הבית כפי שביצעה עובר לתאונה. עוד היא טוענת כי מאז התאונה נכנסה לדיכאון עד כדי הזדקקות לטיפול נפשי לרבות תרופתי.
8. לתובעת מונו שני מומחים בתחומים האורטופדי והפסיכיאטרי.
בתחום האורטופדי -
9. ד"ר חנן טאובר שמונה כמומחה בתחום זה, קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה התובעת עם מגבלת תנועה ותפקוד הגף הימני העליון בשל הקרע בגיד הרוטטור וכן בקושי בהליכה בשל השבר התוך מפרקי באזור הסקרואיליאקי השמאלי.
את נכותה האורטופדית הוא מעריך כך:
10% בגין הפגיעה בכתף לפי סעיף 42 (1) ד (1) למבחני המל"ל.
18% בגין הפגיעה באגן לפי סעיף 46 (3) חלקי למבחני המל"ל.
סה"כ נכותה האורטופדית המשוקללת עומדת על 26% נכות.
בתחום הפסיכיאטרי -
10. פרופ' נוימן שמונה בתחום זה, מציין כי בעברה של התובעת אין רישומים על הפרעה נפשית קודמת.
כתוצאה מהתאונה פיתחה התובעת תסמונת פוסט טראומטית שהתפתחה בהדרגה והביאה לטיפול נפשי כשנה לאחר התאונה כשפרק זמן זה אינו מטיל ספק באבחנה. חרף העובדה שהתובעת מתמידה בטיפול הנפשי, אין הטבה במצבה ועל כן מוצא המומחה לקבוע כי מצבה הינו לצמיתות.
המומחה מציין שניכרת שאיפה לרווח משני מצד התובעת.
את נכותה הנפשית מעמיד המומחה על 20% לפי סעיף 34 (ג) למבחני המל"ל.
המומחה חזר על דעתו, כפי שהיא מוצאת ביטוי בחוות דעתו, גם בשאלות הבהרה שנשלחו אליו ע"י ב"כ הנתבעים.
11. הנתבעים ביקשו לחקור את פרופ' נוימן על חוות דעתו.