פתיח
הונחה בפני תביעה, לקבלת פיצוי כספי בסך של 100,000 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, כתוצאה מפתיחת הליכים משפטיים חסריבסיס, שניהלה כנגדו חברת הביטוח הראל (שתקרא להלן: "הנתבעת"), באמצעות בא-כוחה, משרד עו"ד סלפוי, מעוז ושות' (שיקרא להלן: "הנתבע"); (הנתבעת ביחד עם הנתבע, יקראו להלן: "הנתבעים").
תחילתם של אותם הליכים משפטיים הינה, בטעות שנפלה אצל הנתבעת, בהנפקת פוליסת ביטוח לתובע, מבלי שזו נתבקשה על ידו (להלן:
"הפוליסה"), ובהמשך מהעמדת הנתבעת את התובע במצב בו כביכול היה עליו מוטל להוכיח בפניה, כי לא נתבקשה על ידו הפוליסה, וזאת ללא כל הצדקה שבדין.
העובדות הרלוונטיות
הנתבעת הנפיקה את הפוליסה, על-סמך נתונים שקיבלה מסוכן הביטוח ברמן (להלן:
"הסוכן ברמן");
פוליסה זו בוטלה, כעבור כחודשיים מיום הוצאתה (מיום 01.01.00 - 22.02.00) ע"י הנתבעת, מאחר והתובע לא שילם את הפרמיה בגינה (להלן:
"החוב").
הנתבעת פנתה לנתבע על-מנת שישמש כבא-כוחה, לצורך טיפול משפטי בחוב הפרמיה, שסברה שקיים לתובע כלפיה (בסך של 950 ש"ח); הנתבע הוציא ושלח לתובע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, ולאחריה משלא נענה, הגיש תביעה כספית כנגד התובע (להלן:
"התביעה").
בדיעבד הסתבר לנתבעת, שהנתבע לא ביקש ולא הזמין את הביטוח ואת הנפקתה של הפוליסה; לא רק שהתובע לא ביקש את הביטוח, אלא שגם לא הייתה כל סיבה מצדו לבקש את הביטוח, לאור זאת שהרכב נשוא הפוליסה, נמכר ע"י התובע, ולא היה בבעלותו, במועד הוצאת הפוליסה. לבד מזאת, מן הראיות שהובאו בפניי עולה, כי כבר בשלב מוקדם מאוד של ההליכים המשפטיים, היה בידי הנתבעת לעצור ולבדוק את טענות התובע, אך היא ביכרה להמשיך בהליכים, עד שהתובע לא יוכיח לה, כי הרכב לא היה בבעלותו, במועד הוצאת הפוליסה.
התובע קיבל לידיו את כתב התביעה, אך לא הגיש כתב הגנה, אלא פנה לסוכן הביטוח קציר (להלן:
"הסוכן קציר"), על-מנת שיסייע לו להבהיר לנתבעת, כי תביעתה משוללת כל יסוד, היות והיא הוגשה בגין פוליסה שלא קמה כאמור, הלכה למעשה.
בנקודה זו יש להבהיר ולהאיר מקומם של סוכני הביטוח ברמן וקציר. הראשון היה זה שפעל מול הנתבעת להוצאת הפוליסה עבור התובע, ואילו השני פעל בשלב בו התובע עמד על הטעות של הנתבעת וביקש את סיועו מולה. שני הסוכנים באים מאותה סוכנות ביטוח "קציר ברמן סוכנות לביטוח".
(יוסבר, כי בתקופה שלפני עריכת והוצאת הפוליסה ע"י הנתבעת, התובע ביטח את רכבו בחברת הביטוח "כלל", באמצעות הסוכנים "ברמן אריה ודני ביטוחים", אשר לימים התמזגה עם חברת "קציר סוכנות לביטוח (1988) בע"מ, ע"י מנהלה הסוכן קציר, כך שדובר על חברה אחת "קציר ברמן סוכנות לביטוח").
בחליפת מכתבים שנערכה בין הסוכן קציר לנתבעת, העמידו הנתבעים כאמור, דרישה מן התובע, לצורך מחיקת התביעה כנגדו והיא, המצאת אישור ממשרד הרישוי, כי הרכב לא היה בבעלותו במועד בו הנפיקה הנתבעת את הפוליסה (להלן:
"אישור העברת הבעלות").
בינתיים, וכל עוד לא נענה התובע לדרישה האמורה של הנתבעים, להציג בפניה אישור העברת בעלות כאמור, נמשכו ההליכים המשפטיים והתבקש פסק דין בתביעה - בהעדר הגנה;
ביום 31.05.01 ניתן פסק דין בתביעה (להלן:
"פסה"ד בהעדר הגנה"), שבגינו נפתח בהמשך
תיק הוצל"פ ונמסרה אזהרה לתובע.
במכתב מאת התובע לנתבעים, בו הוא מאשר את קבלת האזהרה בקשר לפתיחת תיק ההוצל"פ, דרש התובע מהנתבעים, שיבטלו את פסה"ד בהעדר הגנה ויסגרו את תיק ההוצל"פ; הנתבעים מצדם, עמדו על דעתם לפיה, על התובע להמציא להם את אישור העברת הבעלות, על-מנת להוכיח טענתו.
כך נוצר מצב בו, התובע מצד אחד, נמנע מלהציג לנתבעים את אישור העברת הבעלות, ואילו הנתבעים מן הצד השני ממשיכים בביצוע ההליכים כנגד התובע;
התובע הגיש לביהמ"ש בקשה לביטול פסה"ד בהעדר הגנה (להלן:
"הבקשה לביטול פסק"ד").
בטרם התבררה הבקשה, הודיע התובע לנתבעים, כי בין לבין קיבל לידיו את אישור העברת הבעלות ממשרד הרישוי, המוכיח כי הרכב לא היה בבעלותו בתקופת הפוליסה; לאור זאת, ניסו הצדדים להגיע להסכמה למחיקת התביעה כנגד התובע; כשהתובעת מצדה הייתה מוכנה לוותר על הוצאות משפט לטובתה, ואילו התובע עמד על קבלת פיצוי בסך של 5,000 ש"ח; ובשל כך, לא הסתייע בידי הצדדים להגיע להסכמה למחיקת התביעה, והבקשה הובאה להכרעה בפני כבוד הרשם (כתוארו אז) מ. תמיר (להלן:
"הרשם תמיר").
בהחלטתו מיום 21.04.02 בבקשה לביטול פסק"ד, קבע כבוד הרשם תמיר, כי פסה"ד בהעדר הגנה מבוטל והליכי ההוצל"פ מעוכבים, וזאת תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבעת, בסך של 1,500 ש"ח; עוד נקבע בהחלטה זו, כי בהמשך לנאמר במכתבים הרבים אשר נשלחו לתובע, אודות הרצון של הנתבעת לשקול מחיקת התביעה, במידה והתובע ימציא אישור מתאים לכך,
ביהמ"ש מאשר לב"כ הנתבעת - הנתבע, להגיש בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות (להלן:
"ההחלטה לביטול פסה"ד").