פסק-דין בתיק א 1514/98

1.         התובע, רווק יליד 1975 תושב ערערה. הוא עבד בשירותה של הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), חברה קבלנית לביצוע עבודות בנייה כפועל בלתי מקצועי. ביום 7.10.96 נפגע התובע בתאונת עבודה בעת שעסק באתר בנייה בניקוי פתחי ניקוז במרפסת שבקומה השלישית. בשלב מסויים של העבודה הוא נפל ארצה ונפגע קשה.

            זוהי תביעתו לפיצויים בשל נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות התאונה.

            הנתבעות 2 ו- 3 היו באותם ימים המבטחות של הנתבעת בפוליסה לחבויות ואחריות מעבידים.

            בעלי הדין חלוקים כמעט בכל ענין אפשרי: באשר לנסיבות בהן נגרמה התאונה, בשאלת האחריות, בשיעור נכותו הרפואית של התובע בתחום הנפשי והאורתופדי ובגובה הנזק.

2.         נסיבות התרחשות התאונה נסקרו בסעיפים 6-7 לכתב התביעה:

            "מדובר במרפסות בצורת רבע עיגול, אשר לא היו בהן מעקות או גידור אחר כלשהו... פתח הניקוז של המים מהמרפסת אותו היה על התובע לבדוק, היה סמוך לקצה המרפסת.

            בעת שהתובע עסק בביצוע עבודה זו, על מרפסת בקומה השלישית, לאחר שסיים את ניקוי הפתח, התרומם כדי לעבור לניקוי מרזב אחר ותוך כדי כך אבד את שיווי משקלו ונפל ארצה מהקומה השלישית..."

            ביחסו לנתבעת את האחריות לתאונה, נטען שהנתבעת הפרה חובות חקוקות שנקבעו בפקודת הבטיחות ובתקנותיה. הוא גם טען לרשלנות מצד הנתבעת שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שהורתה לו לעבוד בגובה של שלוש קומות באופן בלתי בטיחותי, ללא שדאגה להתקנת גידור או מחסום שימנע את נפילתו והתעלמה מהסכנות הטבועות בעבודה מן הסוג שנדרש לבצע.

3.         בהכחישן את נסיבות התאונה כמתואר בכתב התביעה, טענו הנתבעות שהארוע התרחש כתוצאה מרשלנותו המכרעת של התובע, בכך שניסה לעבור בקפיצה ממרפסת של דירה אחת למרפסת בדירה הסמוכה, ביודעו שהדבר אסור ומסוכן ולאחר שהוזהר על ידי הנתבעת שלא לעשות כן. בהתאם להנחיות ולהוראות הבטיחות, כך נטען, נדרש התובע להקפיד כי מעבר ממרפסת למרפסת יתבצע רק מתוך המבנה עצמו. בין היתר גם נטען, שלא היתה לתובע כל סיבה להתקרב לדופן המרפסת וככל שעשה כן, היה הדבר על דעתו ומתוך התרשלות ממשית.

4.         לתאונה לא היו, כנראה, עדי ראיה. התאונה גם לא נחקרה על ידי מפקח מטעם משרד העבודה והרווחה. במכתב מיום 30.10.97 אל ב"כ התובע נאמר, שלא נתקבלה מהנתבעת הודעה על התאונה. מאידך, למכתבה מיום 16.11.97 של הנתבעת אל ב"כ התובע, צורף צילום "הודעה על תאונת עבודה" תוך שנטען כי הודעה זו נשלחה למשרד העבודה. בהקשר למהלך התאונה ונסיבותיה צויין בטופס שהתובע "נפל מהמרפסת שהרים דליים והעבירם לפועל אחר".

5.         מטעם התובע הוגשה חוות דעת מיום 20.11.97 של מהנדס הבטיחות איתן מרכוס (ת/1). בהתייחסו לתאור התאונה ציין המהנדס, בהסתמך על דברים ששמע מפי אבי התובע:

            "הוטל על התובע לנקות את פתחי הביקורת והצינורות המחברים את המרפסות העגולות אל המרזב הראשי המוצנע  בקיר ויורד לאורך הבנין בפינה הימנית של המרפסות... פתח הניקוז של המים מהמרפסת למרזב היה סמוך לקצה המרפסת והתובע עבד בכפיפה כדי לנקותו. לאחר שסיים את הניקוי התרומם כדי לעבור לניקוי מרזב אחר, אבד את שווי משקלו ונפל מהקומה השלישית ארצה... על שטח שהיה מלא בפסולת הבנין...".

            המהנדס הוסיף, שהמעסיק הודיע על התאונה באחור ובכך מנע את חקירת נסיבות התאונה ע"י משרד העבודה, סמוך למועד התרחשותה.

            באשר לתובע, נאמר בחוות הדעת, שבעת התאונה הוא היה צעיר כבן 20, חסר ניסיון בעבודות בניין. התובע הועסק על ידי הנתבעת במשך כשנה. לאחר מכן עבד בחברה אחרת ובתום שנה חזר לעבוד אצל הנתבעת ונפגע בתאונה כעבור שבוע ימים.

            בסעיף 4 לחוות הדעת נאמר:

            "העבודה בה אירעה התאונה בוצעה במרפסת שצורתה כרבע מעגל שקוטרו 180 ס"מ. למרפסת היתה בקצה הגבהה של כ- 20 ס"מ שנועדה לקבל עליה מעקה מתכת, אולם בעת הארוע לא היה בה כל מעקה שיכול היה למנוע את הנפילה".

            בהתייחס לסיבות שגרמו לתאונה, מנה המהנדס מחדלים שונים של הנתבעת בתחום הבטיחות בעבודה. בין היתר צויין כי "מנהל העבודה לא דאג להתקנת מעקה נייד, שניתן היה להתקינו בכל מרפסת בה עובדים ולקחת אותה עם גמר העבודה למרפסת הבאה".

            במהלך חקירתו הנגדית נשאל המהנדס, האם ידוע לו שקיימת גירסה לפיה התובע נפל "תוך נסיון לקצר את הדרך ולעבור ממרפסת למרפסת". מר מרכוס בהשיבו על כך בחיוב אמר "את הפרטים האלה קיבלתי משאלות ששאלתי איך אירעה התאונה בין היתר מה שאבא שלו אמר לי שהוא גמר לעבוד במרפסת אחת ולאחר מכן החליט לעבור לשניה" (עמ' 21 לפרוטוקול) .

            לשאלה, האם ברר עם התובע מדוע הוא לא עבר לדירה הסמוכה מתוך הבנין עצמו השיב המהנדס: