א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
133263-01
18/05/2006
|
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי
|
| - נגד - |
התובע:
1. ג'ורג'י מזל
2. ג'ורג'י אלי
3. ג'ורג'י חנה
עו"ד י. נבות ואח'
|
הנתבע:
כלל חברה לבטוח בע"מ
עו"ד ש. ברג ואח'
|
| פסק-דין |
מבוא
1. מדובר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
התובעים 1 ו-2 (להלן: "התובעים" או "התובע" ו-"התובעת" בהתאמה), נפגעו בתאונת דרכים שארעה ביום 22.3.99 (להלן: "התאונה").
התאונה הוכרה, לגבי כל אחד מהתובעים, כתאונת עבודה.
הנתבעת מודה בחבות על פי החוק והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.
יצויין כי בכתב התביעה נכללת תביעת התובעת מס' 3, חנה ג'ורג'י, אמו של התובע, אשר על פי הנטען, נאלצה לשכור עזרה בשכר, תחת עזרה שהושטה לה על ידי התובע. בסיכומי התובעים אין כל התייחסות לתובעת מס' 3, לפיכך יש לראות בתובעים כמי שזנחו הטענות בעניין זה ואני מורה על דחיית תביעתה של התובעת מס' 3, ללא צו להוצאות.
להלן אדון בתביעת כל אחד מהתובעים בנפרד.
תביעת התובעת
2. התובעת, ילידת 1971, עובדת כמזכירה במשרד למדידות.
מהות הפגיעה והנכות
3. לאחר התאונה, פנתה התובעת, לבדיקה בקופת חולים, שם התלוננה על חבלה בברך ימין.
בהמשך התלוננה התובעת על כאבי גב והופנתה לטיפול פיזיותרפי.
4. ד"ר נפתלי רובינשטיין, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, מצא הגבלה קלה בתנועות הכיפוף של עמוד השדרה המותני והעריך את נכותה של התובעת, בשיעור של 4%, באופן מותאם לסעיף 37 (7) (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות").
5. ד"ר רובינשטיין זומן לחקירה על חוות דעתו.
ד"ר רובינשטיין נשאל האם ממצאי בדיקת CT שביצעה התובעת בשנת 2002, ובה נמצא בלט דיסק עם לחץ על השק התקלי, מצביעים על החמרה במצב והשיב כי הממצא של בלט דיסק, אינו משמעותי שכן ממצא זה של בלטי דיסק, קיים בקרב האוכלוסייה הכללית, גם ללא תלונות על כאבי גב. עוד ציין ד"ר רובינשטיין כי לא ניתן לדעת באיזו נקודת זמן, אירע אותו בלט דיסק (עמ' 6 לפרוטוקול, ישיבת 23.12.04).
ד"ר רובינשטיין נשאל האם יתכן כי חלה החמרה במצבה של התובעת והשיב כי ממצאי בדיקת ההדמיה, אינם מצביעים בהכרח על החמרה במצב.
בקשת התובעת לבדיקה נוספת על ידי המומחה, נעתרה (ראה החלטה מיום 3.5.05), אך התובעת בחרה שלא להיבדק בשנית על ידי המומחה. טענת התובעת כי ויתרה על בדיקה נוספת, בהעדר יכולת מימון, אינה סבירה ואינה יכולה להתקבל לאור העובדה שהתובעת ובעלה, קיבלו מענקי נכות מהמל"ל, בסכום של למעלה מ-100,000 ש"ח.
6. ד"ר רובינשטיין, הסביר בעדותו כי ראה לקבוע נכות חלקית, בשיעור של 4% ולא בשיעור של 10% כקביעת סעיף 37 (7) (א) לתקנות שכן נמצאה הגבלה רק בתנועה אחת מתוך תנועות עמוד השדרה המותני (עמ' 12 לפרוטוקול). עמדתו זו של המומחה, בדבר הצורך בהתאמת הנכות וקביעת נכות חלקית, מקום בו לא נמצאה הגבלה בכל תנועות עמוד השדרה, מקובלת עלי.
לפיכך ראיתי לאמץ את קביעת המומחה, על פיה נכותה של התובעת, הינה בשיעור של 4% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני.
עבודתה והשתכרותה של התובעת