א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
118969-00
31/03/2008
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
- נגד - |
התובע:
לוזון ז'ק עו"ד י. נבות ואח'
|
הנתבע:
1. מנרב אחזקות בע"מ 2. מנרב הנדסה ובנין בע"מ 3. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ 4. ע"י ב"כ עוה"ד א. קוזלובסקי ואח' 5. גדניר ציוד צביעה בע"מ
עו"ד י. יהב
|
פסק-דין |
מבוא
1. עסקינן בתביעה נזיקית שהגיש התובע, יליד 1949, בגין שתי תאונות עבודה שאונו לו.
2. התאונה הראשונה ארעה ביום 20.12.93 עת עבד כקבלן עבודות צבע עצמאי עבור הנתבעות 1 ו - 2 (להלן: "
מנרב") אשר בוטחו על ידי הנתבעת 3. באותה תאונה נפל התובע מפיגום שעליו עבד.
הנתבעות טוענות כי את הפיגום הקים צד שלישי מס' 2, מר מאיר פרץ (להלן: "
פרץ").
3. התאונה השנייה ארעה ביום 7.5.99 עת עבד התובע כשכיר אצל בנו ועשה שימוש באקדח צבע (ו/או מרסס צבע ו/או איירלס) שנרכש ואף תוקן על ידי הנתבעת 4 (להלן: "
גדניר"). באותה תאונה ותוך כדי הפעלת האקדח התפוצץ צינור הארכה ונתז חד של צבע פרץ ממנו לתוך האגודל של יד שמאל של התובע. תביעה זו הוגשה מכוח חוק אחריות מוצרים פגומים התש"ם - 1980 ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
4. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק בכל אחת מן התאונות. מטעם זה תידון תחילה שאלת האחריות בכל אחת מהתאונות ורק לאחר מכן תידון שאלת גובה הנזק.
5. יש לציין כי התביעה הוגשה במקור בשנת 1996 אך תוקנה על דרך הוספת התאונה הנוספת בשנת 2000. עד שהגיעה תביעה זו לידי שמיעת הראיות חלפו שנים רבות והיה בדבר כדי להשפיע על זיכרונם של העדים ותוכן עדותם.
התאונה הראשונה
גרסת התובע וטענותיו
6. לגרסת התובע בתצהירו, ביום התאונה עסק בצביעה של קירות חיצוניים בבניין ועמד על פיגום בגובה של שתי קומות ( כ - 6 מטרים) שהיה באתר כשהגיע לעבוד בו. הוא עבד במקום עם פועל שלו בשם ישראל לוי וכך הוא מתאר את אירוע התאונה בסעיף 4 לתצהיר ת/5:
"במהלך העבודה ביקש ממני ישראל שאעביר לו פח צבע. החזקתי בפח הצבע ביד האחת והרמתי אותה לכיוון ישראל, וביד השניה אחזתי במעקה הפיגום על מנת לשמור על שיווי משקל. לפתע המעקה השתחרר ממקומו, איבדתי את שיווי המשקל, ונפלתי למטה."
7. את גרסתו תמך התובע בעדות ישראל לוי שמציין בתצהירו כי כשהגיעו לעבודה בבניין כבר היו הפיגומים מותקנים. את מצב הפיגומים במועד התאונה הוא מתאר כך:
"עם סיום העבודה בחזית השלישית של הבנין ז'ק עמד על פיגום בקומה שלישית (בגובה של כ - 6 מ') ואני עמדתי על הפיגום שמעליו....
בזמן התאונה ז'ק מסר לי פחית צבע, ביד אחת אחז במעקה וביד השניה מסר לי את הפחית. פתאום המעקה השתחרר וז'ק נפל למטה."
סעיפים 4 ו - 6 לתצהירו.
8. לטענת ב"כ התובע אחראיות הנתבעות כלפיו מכוח תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח - 1988 (להלן: התקנות). התובע צרף את חוות דעתו של ד"ר ביקלס, ת/8. לטענתם הפיגומים לא עמדו בדרישות החוק בהעדרם של אזן תיכון ולוח רגל, כפי שעלה מעדויות העדים לרבות עדי הנתבעות וצד ג'. על פי חוות דעתו של ד"ר ביקלס לו היה בפיגום גם מאזן תיכון כי אז היתה הנפילה נמנעת גם אם מאזן היד היה ניתק ממקומו כפי שקרה בפועל.
9. לטענת ב"כ התובע אחראיות הנתבעות כלפיו גם מכוח תקנה 20 לתקנות המדברת על חובת רישום כל בדיקה הנערכת בפיגום לפחות כל שבעה ימים. מעדות עד הנתבעות ניתן היה ללמוד שהנתבעות לא הקפידו על ביצוע ההוראה ומכאן שלא הקפידו לבדוק את תקינות הפיגום.
10. עוד טוען התובע כי הנתבעות הסתירו מידע בדבר חקירה פנימית שנערכה אצלן באשר לנסיבות התאונה וכי חרף טענתן כי היה דיווח, התאונה לא נחקרה על ידי משרד העבודה.
11. לחילופין טוען ב"כ התובע כי חל בענייננו הכלל של הדבר מדבר בעדו וכי יש להשית את נטל הראיה על הנתבעות להוכיח שלא התרשלו. לטענתו מתוך כל העדויות עולה כי הנתבעות לא עמדו בנטל זה.