א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
1084-98
09/07/2006
|
בפני השופט:
ש' וסרקרוג
|
| - נגד - |
התובע:
לילה וגיה מרעי ת"ז 98777664
עו"ד מג'ידי עאבד
|
הנתבע:
1. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
2. סעד סברי שבלי
עו"ד עאדל חמאיסי
|
| פסק-דין |
1. התביעה היא לפיצוי נזקי גוף, בגין תאונה שאירעה לתובעת במהלך עבודתה.
המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן לשאלת החבות, לרבות מחלוקת בנושא סיווגה של התאונה, והן לשאלת גובה הנזק.
התביעה הוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:
חוק הפיצויים
) ולחילופין, לפי פקודת הנזיקין.
הרקע
:
2. התובעת, לילה וגיע מרעי (להלן:
התובעת
) ילידת 1968 נפגעה ביום 17/8/93, בעת שעבדה אצל הנתבע מס' 2, מר סברי שיבלי, (להלן:
סברי
או
המעביד
) באיסוף אבטיחים ממקשה אל תוך מכונת דייש.
המעביד של התובעת, שכר טרקטור יחד עם מפעילו שהוא צד ג' 2 (להלן:
טליעה
), לצורך ביצוע העבודה.
לטרקטור שהיה מעורב באירוע לא הייתה תעודת ביטוח חובה כדין, במועד הרלוונטי.
3. התובעת, כאחת מתוך קבוצת פועלים באותו שדה, נטלה חלק באיסוף אבטיחים שנקטפו קודם לכן, ושהיו פזורים במקשת האבטיחים, אל תוך מכונת דייש, המחוברת לטרקטור ונגררת על ידו.
בעזרת מכונת הדייש, הנגררת, כאמור, על ידי הטרקטור וששיניה מופעלים באמצעות הכוח המכני של הטרקטור, נעשית הפרדה בין האבטיח לגרעינים.
התאונה אירעה, תוך כדי מהלך אותה עבודה, כאשר רגלה של התובעת נפגעה ממכונת הדייש.
בנוגע לנסיבות אירוע התאונה, וסיווגה כ"תאונת דרכים" חלוקים הצדדים.
4. בעקבות התאונה נפגעה רגלה הימנית של התובעת. למקום הוזעק אמבולנס והתובעת נלקחה לטיפול רפואי בבית החולים "העמק" בעפולה. לאחר מכן הועברה לצורך ניתוח והמשך טיפול בבית החולים "רפידיה" בשכם שם שהתה עד לשחרורה ביום 16/9/93.
התובעת הייתה כבת 25 שנה במועד התאונה.
5. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:
המל"ל
) כתאונת עבודה. אושרה לתובעת תקופת אי כושר מיום 18/8/93 ועד ליום 2/2/94. החל מיום 3/2/94 נקבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 27%. כמו כן הופעלה תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1959, כך שסך כל הנכות שנקבעה לתובעת, לרבות נכות תפקודית - שאינה ישימה לענייננו - הועמדה על 34%.
לנושא הנכות הנ"ל, אחזור ואתייחס, ככל שיידרש, בפרק תקבולי המל"ל.
החבות - נסיבות אירוע התאונה
:
6. בנושא אופן פעילות העבודה ככל שהדבר נוגע למכונת הדייש, לא חלוקים הצדדים. תפקידה של התובעת, כאחת מתוך קבוצת פועלים באותו שדה, היה לאסוף אבטיחים שנקטפו זה מכבר ואשר היו פזורים במקשת האבטיחים, אל תוך מכונת דייש המחוברת לטרקטור ונגררת על ידו. מכונת הדייש כוללת גלגלי שיניים וסכינים, ומטרתה לגרוס את האבטיחים הנזרקים לתוכה ולהפריד בין חלקי האבטיח השונים לגרעינים. הגרעינים מתנקזים לאחד מחלקי מכונת הדייש ונאספים לצורך מכירתם.
מכונת הדייש נגררת כאמור בידי טרקטור לאורך המקשה, כשגלגלי השיניים והסכינים מופעלים באמצעות הכוח המניע של הטרקטור עצמו. באופן זה, אם מחוברת מכונת דייש לטרקטור, כשמונע הטרקטור, בין אם הוא במצב של נסיעה ובין אם במצב נייח, פועלת מכונת הדייש על סכיניה. פעולתה של מכונת הדיש המחוברת לטרקטור נפסקת מיד עם כיבוי מנועו של הטרקטור. כלומר, מכונת הדייש אינה יכולה לעבוד אם מנוע הטרקטור אינו פועל וממילא אם אינה מחוברת כלל לטרקטור.
כאמור, על אופן הפעלה זה של מכונת הדייש לא חלוקים הצדדים.
החבות