1. בית משפט זה קיבל בקשה קודמת של קבוצת הכדורגל המבקשת והחזיר את הדיון לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, משיבה 1. בית הדין העליון חזר על החלטתו האופרטיבית הקודמת, לפיה יורדת המבקשת מהליגה הלאומית לליגה א'. האם יש מקום להתערבות נוספת של בית משפט זה?
רקע דיוני ועובדתי
2. הרקע לעניין הובא בפסק-דיני מיום 03.09.13 בה"פ 33501-08-13,
,http://www.nevo.co.il/psika_word/mechozi/ME-13-08-33501-11.doc
שמן הראוי לקרוא כחלק בלתי נפרד מפסק-הדין הנוכחי.
3. בסעיף 4 לפסק-דיני ציטטתי מתוך החלטת בית הדין העליון מתאריך 14.08.13 (עו"ד עמי פזטל, אב"ד, עוה"ד אמל פלאח ודוד יהב, חברים) את הדברים הבאים:
[...]סברנו, כי על מנת להכריע בערעור, מן הראוי שתהיה בפנינו התמונה המלאה,
כולל
תוצאות בדיקת
"המסמכים התקציביים" (ולא רק עבירת האיחור בהגשתם) שלא נבדקו על ידי "הרשות".
זאת, בהכירנו את פסקי הדין האחרונים שניתנו על ידי בי"ד זה [...]. בשני פסקי הדין [...] נפסק כי הקבוצות לא תרדנה ליגה רק בגלל איחור פרוצדורלי קצר מועד בהגשת "המסמכים התקציביים" (ללא בחינת האלמנטים התקציביים המהותיים).
פסקי הדין הנ"ל התבססו (בין היתר ובתמצית) על פסיקת בית המשפט העליון של מדינת ישראל (בתיק ש"ע 6708/00) לפיה
"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך
דבקות יתר (בפרוצדורה - ע.פ.) במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית... בסופו של יום סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן.". וכן, מתוך פסקי הדין:
"ביה"ד שמר מאז ומתמיד על העיקרון לפיו הכרעות ספורטיביות, מן הדין שייקבעו על המגרש ולא על שולחן הדיונים ולכן ביה"ד גילה גישה 'סלחנית' בכל הקשור לנושאים של הליכים ופרוצדורה להבדיל מנושאים שבמהות.".
[...]חשבנו, כי מן הראוי והנכון לבדוק כל מקרה (כמו גם המקרה שבפנינו) לגופו, לנסיבותיו, למידת האיחור הפרוצדורלי (בהתייחס למועדים הקבועים
"בתקנון" ולמועדי פתיחת הליגות) והכל כדי שההכרעה תהיה מידתית, ספציפית, בלי לפגוע בחשיבות הרבה של הוראות
"התקנון, אך גם תוך מתן משקל ראוי לבחינת המהות.
לאור האמור לעיל, הרי בהחלטתנו
"בדיון הנוסף" - לפיה תעיין
"הרשות" במסמכים התקציביים שהוגשו לה (להלן -
"החלטת הביניים"
) - פתחנו, דלת נעולה, שניצבה מול המערערת ובפני בקשתה לבחינה לגופם של
"המסמכים התקציביים". בגלל קוצר הזמן, ביקשנו כי
"בחינה התקציבית" הזו תעשה ע"י
"הרשות" תוך שלושה ימים מיום הינתן
"החלטת הביניים". בהסכמה, ביקשה המערערת אורכה של עוד כמה ימים
עבור
"הרשות"לבחינת
"המסמכים התקציביים".
(סעיפים 7-9; ההדגשה במקור)
בסעיף 5 לפסק-דיני סיכמתי את הדברים וכתבתי שבית הדין העליון של ההתאחדות סבר
"שעליו לבחון, בצד היקף האיחור בהגשת התיעוד הנדרש, גם את השאלה באיזו מידה עומדים 'המסמכים התקציביים' בדרישת הרשות לבקרה תקציבית. אני מבקש להדגיש את האמור בסעיפים 8-9 להחלטתו שבמחלוקת. בית הדין ציין כי חיוני לבחון את ההחלטה הקשה המורה על ירידת המבקשת מהליגה הלאומית לליגה א' יחד עם שקילה של המסמכים התקציביים, לגופם, בידי הגורם המקצועי המוסמך לכך בהתאחדות לכדורגל".
4. בסעיף 10 לפסק-דיני כתבתי:
"[...]
בית הדין סבר, בצדק, כי כדי שהכרעתו תהיה מידתית וספציפית, ראוי גם לתת משקל לבחינה המהותית של המסמכים התקציביים הדרושים ולמידה שבה עמדה המבקשת בדרישות הרשות בקשר למסמכים אלה. ברור שהרשות היא הגורם המקצועי המוסמך לקבוע את המסמכים שהגשתם נדרשת, וכן לבדוק את מידת התאמתם של המסמכים לדרישות השונות. עם זאת, אם יש טענה לפגם מהותי באותם מסמכים תקציביים - מעבר לאיחור בהגשתם - הרי זכות הטיעון כוללת גם מתן אפשרות למבקשת, הנפגעת מהחלטת הירידה, להגיב עניינית על מסקנות הרשות, ובכלל זאת
לעדכן את בית הדין באירועים הרלוונטיים בהקשר זה עד למועד התגובה. המבקשת לא קיבלה את זכות התגובה, וזו העילה להתערבותו של בית משפט זה."
(הדגשה הוספה)
5. בסעיפים 11 ו-12 לפסק-דיני נדונה החלטה של נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל מיום 18.08.13, שמנעה עיון חוזר בהחלטת בית הדין העליון מיום 14.08.13 (ההחלטה האחרונה הייתה, כזכור, מושא הבקשה שנדונה בהליך הקודם). ציינתי שלא היה מקום להביא את העניין לפני כבוד הנשיא, אלא היה ראוי להשאיר את ההכרעה בנושא להרכב בית הדין שדן בעניין.
6. כתבתי שאם החליט בית הדין העליון ביום 06.08.13, כאשר דן בערעור שלפניו לגופו, לשקול בחינה מהותית של המסמכים התקציביים קודם להכרעה בשאלה האם מוצדקת החלטת הירידה, הרי בכך השאיר בידיו ובתחום סמכותו את בחינת השאלות הרלוונטיות לכך. בית הדין החליט לקבל את עמדת הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות בשאלת הנאותות של המסמכים התקציביים, וממילא ברור שבאותה שאלה היה עליו לקבל גם את עמדת הגורם העלול להיפגע - המבקשת.