|
תקציר פסק הדין
בית המשפט ענה לשאלה:
1. האם יש מקום להכיר בזכות הקורבן ) אלימות מינית ואלימות במשפחה ( לייצוג הולם,
במשפטו של הנאשם בעבירה ?
סיפור המעשה:-
1. מדובר בעתירה מאוחדת לבג"צ אשר עניינה בשני משפטים נפרדים התלויים ועומדים נגד
שני נאשמים אשר אין קשר ביניהם.
העותרות מבקשות לאפשר להן להיות מיוצגות ו/או מלוות משפטית ע"י הפרקליטים מטעמן
בהליכים משפטיים בהן הן קורבנות העבירה הפלילית.
2. במקרה של עותרת אחת -הוגש כתב אישום נגד מעבידה, בו הואשם בעשיית מעשה מגונה
בה.
במקרה של העותרת השניה - הוגש כתב אישום נגד בעלה ,אשר לדבריה אינה יודעת היא מה
כתוב בו, לבד מכך שמדובר בתקיפתה ובתקיפת בנה ע"י הבעל-האב.
3. העותרות טענו כ:-
הזכות לייצוג משפטי הולם הוכרה בתחיקה ובפסיקה כזכות יסוד אלא שעד כה יועדה לנאשם
בלבד, בהליך פלילי.
בהליך פלילי מסוג אלימות מינית ואלימות במשפחה הוקעה ציבורית וחברתית של המתלוננת
במקרה של זיכוי הנאשם הנה בלתי נמנעת ושוות ערך, מבחינת השפעתה על המתלוננת,
כהרשעתה ממש - כך שאינטרס הקורבן בתוצאת ההליך רב.
מאחר ובסוג מקרים פליליים כנ"ל הקורבן הנו העד העיקרי למעשה העבירה )ולעיתים אף
היחיד( והוא מתמודד כנגד הנאשם וגרסתו הרי מבחינת האינטרס הציבור הקורבן משתייך
לקבוצה חברתית חלשה יחסית וניתן לראות בעתירה הנ"ל משום אפליה מתקנת.
אחד הנדבכים לנימוק העומד מאחורי "זכויות הנאשם" הנו כי הציבור הנו גוף גדול וחזק
ולכן טעות בתוצאה המשפטית לא תמוטט אותו. מאידך גיסא, הקורבן, בסוג המקרים כנ"ל,
אין ביכולתו לספוג טעות שכזאת.
תמצית החלטת השופטים :
1. אכן הזכות לייצוג הולם של נאשם הנה זכות יסוד, אלא שמכאן ועד למתן זכות ייצוג
לקורבן העבירה, במשפטו של הנאשם בביצועה, רחוקה הדרך וגם אילו היה רצוי לעשות כן ,
לא על ביהמ"ש המלאכה לעשותה.
2. לפי שיטתנו המשפטית הקורבן נמצא במעמד עד תביעה ואינו צד להליך נגד הנאשם בביצוע
העבירה, התביעה היא המייצגת את החברה והקורבן ואין הדין הקיים מעמיד עילה לעתירה
זו.
|