פסק דין בנושא חיוב אישי על בעלי מניות באשכול חברות של חיוב ארנונה למספר חדרי כושר בירושלים

מבוא

1. חובות ארנונה במיליוני שקלים שנצברו בשל פעילותם של מספר חדרי כושר בירושלים, הביאו את התובעת, עיריית ירושלים (להלן: העירייה), להגיש את התביעה שלפני, בסכום של 7,587,456.55 ₪ כנגד שש חברות, עמותה, ו-12 אנשים פרטיים.
2. החברות והעמותה היו רשומות במהלך השנים כמחזיקות בנכסים שבהם פעלו חדרי הכושר. את הפעילות ניהלו שני אחים: שמואל סונינו, הנתבע 8 (להלן: שמואל) ודוד סונינו, הנתבע 9 (להלן: דוד). לצד שני האחים נתבעה אמם, יונה סונינו, הנתבעת 10 (להלן: יונה), שהייתה בעלת מניות באחת מהחברות. שניים מהנתבעים הם עובדים שעבדו בחדרי כושר: יצחק אוזרקו, הנתבע 11 (להלן: אוזרקו), שהיה גם בעל מניות באחת מהחברות, וג'וזף (ג'ואי) טיילק, הנתבע 12 (להלן: טיילק), שעבד בחדרי הכושר, רכש אחד מהם באמצעות חברה שבבעלותו ולאחר מכן מכר אותו בחזרה.
3. הנתבעים הנותרים, לאחר מחיקת חלק מהנתבעים המקוריים, הם ליאת ועקנין, אחייניתם של שמואל ודוד, הנתבעת 13 (להלן: ליאת), בעלה, אלדד ועקנין, הנתבע 14 (להלן: אלדד) וכן שלושה נוספים: יעקב רוטר, הנתבע 15 (להלן: רוטר), שאול נמרודי, הנתבע 18 (להלן: נמרודי) ו-שרון יניב, הנתבע 19 (להלן: יניב) (נתבעים אלה ייקראו להלן יחד: חברי העמותה או מייסדי העמותה). חברי העמותה הקימו לבקשת שמואל את הנתבעת 6 (להלן: העמותה), שהפעילה בחלק מהשנים את חדרי הכושר. התביעה נגד הנתבעים 16-17 נמחקה (החלטה מיום 3.3.2013).
4. הנתבעות 1, 4 ו-5 (להלן: שמוליק בודי פרפקט, מרכז הכושר בקניון ו- ג'ירף), שהן חברות בשליטתו של שמואל לא היו מיוצגות החל מיום 12.11.2013, לא הגישו את ראיותיהן ולא התייצבו לדיונים. לפיכך יינתן כנגדן פסק דין בהיעדר התייצבות. במהלך ניהול ההליך ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד העמותה (פסק דין מיום 9.1.2013). החברות האחרות שנתבעו, הנתבעות 2, 3 ו-7 (להלן: אתגר ראשון ספורט, בריאות חיזוק וכושר, ופסגת הכושר), הן חברות בשליטתו של דוד.
5. כל החברות הפסיקו להיות פעילות, בין שהתגוננו מפני התביעה ובין שלא, וספק אם מתן פסק דין נגדן יסייע לעירייה לגבות את החוב. משכך פני הדברים התמקד הדיון בעתירתה של העירייה לחייב בתשלום חובות הארנונה את הנתבעים, שאינם תאגידים. העירייה לא הסתפקה בהרמת המסך בין כל תאגיד לבין בעלי המניות או נושאי המשרה בו, אלא היא עותרת להגדרת כל החברות והעמותה כאשכול חברות, ומבקשת לייחס את מלוא החובות של כל אחת מהחברות והעמותה לכולם, וכך גם לחיוב אישי של כל אחד מהנתבעים במלוא החובות של כולם, גם אם מדובר בעובד שכיר או בחבר עמותה. אם לא די בכך, החיוב האישי שאותו מבקשת העירייה לקבוע חל על מלוא החובות, אף כאלה שנוצרו שנים רבות לפני שאותו עובד או חבר עמותה נכנס לתמונה.
6. על הקושי הנובע מכך שה"קבוצה", הופעלה על ידי שני האחים סונינו, שמואל ודוד, ושחלקם של האחרים הוא משני, כפי שעוד אפרט להלן, מבקשת העירייה להתגבר על יסוד דברי המשורר "שום אדם איננו אי". טענת העירייה היא כי האחים סונינו לא פעלו בחלל ריק אלא הסתייעו בעוזריהם, שבלעדיהם לא היו יכולים "להשלים את זממם" כלשונה של העירייה.
7. גישתה של עיריית ירושלים היא אפוא כי כל מי שנטל חלק במסכת התרמית, אף אם כל חלקו הסתכם בחתימה על בקשה להקמת עמותה והיותו חבר בעמותה, חייב במלוא סכום התביעה ללא קשר למקור החוב, למועד שבו נוצר ולזיקתו אליו.
8. הנתבעים חולקים על טענות העירייה. לכל הנתבעים טענות כלפי קביעת סכום התביעה, ולעניין היעדר פילוח החוב לנתבעים השונים תוך הישענות על העמדה העקרונית שעומדת בבסיס התביעה כי כולם חייבים בהכל. לנתבעים טענה להתיישנות חלק ניכר מסכומי הארנונה וכן טענות באשר לקיומה של חבות אישית. הם חולקים על ההנחה כי מדובר באשכול חברות, על כך שנעשה בו שימוש לרעה, ועל כך שמתקיימות נסיבות המאפשרות להרים את המסך ולייחס למי מהם את החובות, או להטיל חבות אישית על הנתבעים, בשל סיוע שהושיטו לכאורה לפעילות החברות, העמותה, והאחים סונינו. טענות אחרות נוגעות לפסקי דין שכבר ניתנו בגין חלק מהחובות וכעת נתבעים פעם נוספת.
9. טרם דיון בשאלות המשפטיות נפרט את מסכת העובדות כפי שהועלתה. נוכח הקושי שלפניו ניצבה העירייה בהוכחת דרך ההתנהלות הפנימית של החברות והעמותה, נדרשה שהות לא מבוטלת כדי שהעירייה תגבש את ראיותיה. חלק מהראיות נוספו "תוך כדי תנועה" על בסיס מידע שעלה במהלך שמיעת הראיות ובסופו של דבר גובשו לכלל חוות דעת של מומחה, שהוגשה לקראת סיום פרשת התביעה. נסקור אפוא את חוות הדעת ואת הראיות שעליה היא נשענת, את גרסתם של הנתבעים ולאחר ניתוח השאלות הנורמטיביות, ניישם את העקרונות המשפטיים ביחס לכל אחד מהנתבעים.

הרקע העובדתי

10. כתב התביעה נקב בסכום של 7,587,456.55 ₪. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 11.6.2013 העבירה התובעת פילוח של החובות לפי הנכסים והתקופות בטבלה:
11. העד המרכזי מטעם העירייה היה רואה החשבון יהודה ברלב (להלן: ברלב), שהכין חוות דעת חשבונאית חקירתית שבה ניתח את פעילות החברות השונות ואת פעילות העמותה. לצד עדותו העידו כעדים מטעם העירייה רואה החשבון של החברות, מר נפתלי לנדאו (להלן: לנדאו), חוקרים פרטיים שאספו עבור העירייה חומר, נציגים של חברות שונות שהשכירו לחברות נכסים, נציגים של גופים שהחזיקו במסמכים, ומר משה לוי, מנהל הארנונה בעירייה (להלן: לוי). מטעם הנתבעים העידו כל הנתבעים והוגשה חוות דעת נגדית של רואה החשבון הלל שטיינברג (להלן: שטיינברג). נסקור להלן את הראיות ואת העדויות המרכזיות.

חוות דעתו של רואה החשבון יהודה ברלב

12. העירייה הגישה כמות אדירה של מסמכים שאספה עוד לפני הגשת התביעה ובמהלכה, וצרפה אותם כנספחים לתצהירו של לוי, וכן הגישה אותם בנפרד. את המשמעות של המסמכים ניתח עבור העירייה רואה החשבון ברלב. נפתח אפוא בסקירת הממצאים שקבע רואה החשבון בחוות דעתו.
13. בפתח חוות הדעת מונה ברלב את הנתונים שעמדו לעיונו הם כתבי הטענות, הדו"חות הכספיים של החברות בשנים 2000-2012 וקבצים חלקיים של הנהלת החשבונות של חלק מהחברות בשנים מסוימות. במקביל הוא מפרט את הנתונים שלא נמסרו לו.
14. תמצית הממצאים שמצא רואה החשבון ברלב בחוות דעתו היו:

• שמואל ודוד סונינו הקימו וניהלו קבוצת חברות ועמותה, ביחד עם אחרים, שהפעילו חדרי כושר במיקומים שונים בירושלים, ויצרו מצג שווא של פעילויות עסקיות נפרדות לצורך הימנעות מתשלום ארנונה.