אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בדחיית בקשה להסדיר מעמדם של המערערים, נינים לסב יהודי מכוח נוהל מתן מעמד לנין יהודי

פסק דין בדחיית בקשה להסדיר מעמדם של המערערים, נינים לסב יהודי מכוח נוהל מתן מעמד לנין יהודי

תאריך פרסום : 28/01/2024 | גרסת הדפסה

עמ"נ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
45127-08-23
11/01/2024
בפני הנשיא:
רון שפירא

- נגד -
מערערים:
1. יבגני חלצקי
2. אבגוסטה חלצקי
3. קונסטנטין חלצקי
4. טטיאנה סוטסקוב

משיב:
רשות האוכלוסין וההגירה - חיפה
פסק דין
 

 

הרקע לערעור:

לפני ערעור על פסק הדין של בית הדין לעררים בחיפה בערר 4361-22 (כב' הדיין אילן חלבגה) מיום 09.07.23, אשר דחה את הערר נגד החלטת המשיב מיום 24.10.23 במסגרתה נדחתה בקשת המערערים 1-2 להסדרת מעמדם והארכת רישיונם מסוג א/5 בהיותם נינים לזכאי שבות מכוח חוק השבות, התש"י – 1950 (להלן: "חוק השבות").

 

המערערים 1-2 הינם נתיני רוסיה ילידי 2004 אשר עלו לישראל בדצמבר 2020 יחד עם הוריהם המערערים 3-4 כאשר האחרונים קיבלו אזרחות מכוח חוק השבות והמערערים 1 – 2 קיבלו רישיון א/5 לשנה מכוח היותם נינים לזכאי שבות. מאז שהגיעו לישראל טסו מספר פעמים למדינת מוצאם וכאשר ביקשו בפעם האחרונה מהמשיב להאריך את רישיונם הוחלט לדחות את בקשתם. בהחלטת המשיב מיום 4.9.22 נקבע כי המערערים 1 – 2 נכנסו לארץ יחד עם הוריהם ביום 17.12.2020 לפי חוק הכניסה לישראל. אושר להם מעמד תושב ארעי מסוג א/5 שהיה בתוקף עד ליום 17.12.21. כחודש לאחר כניסתם יצאו מהארץ וחזרו לביקורים קצרים. מאחר ואינם עומדים בתנאי נוהל מספר 5.2.0027 ולא הוכיחו השתקעותם בארץ בקשתם סורבה. נקבע כי ניתן להגיש ערר פנימי על ההחלטה. המערערים הגישו ערר פנימי אשר נדחה ביום 24.10.22 ונקבע כי הבקשות להסדרת מעמד למערערים 1 – 2 נדחו מאחר שלא עמדו בתנאי הנוהל ולא הוכיחו השתקעות בארץ. נקבע לא ניתן לחרוג מתנאי הנוהל ולהיענות לבקשה. לכן נדחה הערר הפנימי. המערערים פנו לבית הדין לעררים.

 

בית הדין לעררים קבע כי המערערים הקטינים קיבלו מעמד של א/5 למשך שנה עם כניסתם לארץ מכוח היותם נינים של זכאי שבות בהתאם לנוהל. כחודש לאחר שנכנסו לישראל יצאו אל מחוץ לישראל ושהו שם כחצי שנה. לאחר כ-3 חודשים של שהיה נוספת בישראל יצאו שוב ושהו מחוץ לישראל מספר חודשים. לאחר מכן שהו בישראל כחודש ויצאו שוב למשך כשלושה חודשים. לכן נדחתה בקשת המערערים להארכת רישיון היות ואינם עומדים בתנאי הנוהל. ערר פנימי שהוגש נדחה אף הוא בהחלטה מיום 24.10.22. צוין כי המערערים טענו שיצאו למדינת נתינותם להבחן בבחינות בגרות ואולם בחודש מאי 2021 משביקשו לשוב לישראל חל סגר עקב התפשטות נגיף הקורונה ולפיכך שבו רק ביום 23.06.21. בהמשך יצאו להשלמת לימודים ובחינות כיוון שלא נמצאה להם מסגרת חינוכית במגמת לימודיהם ואף לא לימודי עברית באולפן. נקבע כי נין של יהודי אינו זכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות וכן לא לאזרחות מכוח חוק האזרחות, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק האזרחות") ואולם ישראל הרחיבה את מעגל הזכאים ביחס לנכד של יהודי שעולה מכוח חוק השבות ומגיע עם ילדו הקטין באופן שיוסדר מעמדו בכפוף להוראות הנוהל. זאת לשם שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם לישראל. מדובר בנגזרת נוספת של זכאים שאינה על פי החוק אלא הוסדרה כאקט הנושא אופי הומניטארי שיש לעמוד במלוא התנאים שבנוהל על מנת להסדיר מעמד מכוחו. על פי הנוהל יש לבחון האם המערערים מקיימים מרכז חיים בישראל עם הוריהם ולא עזבו את ישראל בגפם או יחד עם הוריהם. על המערערים נטל ההוכחה לפיו הם ממלאים אחר מלוא הוראות הנוהל. מאחר שהמערערים יצאו מישראל בחלוף כחודש ימים בלבד מאז שקיבלו את רישיון א/5 וכן נכנסו ויצאו פעם אחר פעם כך שעד ליום 13.01.22 שהו בישראל במצטבר אך כ-4 חודשים בלבד בפרק זמן של שנתיים, הם לא קיימו מרכז חיים משותף עם הוריהם בישראל ולא עמדו בתנאי בסיסי של הנוהל על מנת להסדיר מעמדם על פיו. אין תיעוד לכך שפנו לרשות על מנת להסדיר יציאתם לצורך לימודים ובחינות ולא נעשה ניסיון למצוא מסגרות חילופיות בעיר אחרת בארץ. לכן המערערים לא עמדו בתנאי הנוהל ואף בחרו להתעלם מההוראות ומהצעת המשיב להמתין לצורך מציאת חלופות. כמו כן, רישיון א/5 אשר ניתן למערערים ביום 17.12.21 פג תוקפו בחלוף שנה והם לא פעלו להגשת בקשה להארכת תוקפו רק בחלוף כשנה ומחצה, דבר העולה כדי זניחת הבקשה להסדרת מעמדם. הערר הפנימי שהוגש על ידם נבחן ונשקל. כיום המערערים בגירים העומדים ברשות עצמם ובאפשרותם להגיש בקשה להסדרת מעמדם במסלול ההומניטארי. על כן, נקבע כי לא נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק התערבות בית הדין והערר נדחה.

 

טענות הצדדים:

המערערים טוענים כי בפסק הדין של בית הדין לעררים נפלו פגמים המצדיקים התערבות בפסק הדין. נטען כי לאור מגפת הקורונה והסגרים בישראל נאלצו המערערים 1-2 לטוס מספר פעמים למדינת מוצאם למטרות לימודיות ולחזור לישראל ובסופו של יום בטרם בגרו שבו לישראל. נטען כי בית הדין לעררים טעה כאשר קבע כי לא הוצגה תשתית לכך שמדובר בהחלטה לא שוויונית בניגוד להחלטות אחרות שהוצגו לו. כן טעה כאשר קבע כי המשיב התייחס לכלל הטיעונים שעלו במסגרת הערר הפנימי וכי התקיימה התייעצות פנימית עם מטה המשיב. נטען כי בית הדין התעלם משיקולים נוספים שהיה על המשיב לשקול דוגמת מצבה הבריאותי של המערערת 4, קשיי התאקלמות של המערערים 1-2 כאשר הגיעו לישראל בעיצומה של מגפת הקורונה במהלך סגר כולל ללא אפשרות לרכישת שפה והשכלה. כן נטען כי המערערים 1-2 התאקלמו כבר נכון להיום בצורה מלאה בישראל והם תלמידים מן המניין במערכת החינוך הישראלית שניגשים בימים אלה למבחני בגרות. נטען כי בית הדין התעלם מכך שבעת הגשת הבקשה ובעת הגשת הערר הפנימי והערר לבית הדין המערערים 1-2 היו קטינים ועל פי הפסיקה נקבע כי הגיל הקובע לבחינת הבקשה הוא המועד בו הוגשה. נטען כי בית הדין לא נדרש למסמכים עדכניים שהוגשו על ידי המערערים לאור התנגדות ב"כ המשיב כאשר קודם לכן הסכימה ב"כ המשיב לקבל את המסמכים ואף נמסר לב"כ המערערים כי המסמכים נבדקו מול המטה. נטען כי המשיב הציג בפני בית הדין לעררים מצג שווא המציג את המערערים באור שלילי כמי שאינם דוברים אמת בנוגע להגשת בקשה לאינטר ויזה ואישור לצאת לבחינות הבגרות וב"כ המשיב הטעתה את בית הדין כאשר אמרה כי אין לה שום תיעוד על בקשה למתן יציאה לשם בחינות בגרות או פניות בענייני אינטר ויזה. בפני בית הדין הוצגה מסכת עובדתית שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות והתימוכין שצורפו לערעור זה.

 

עוד טוענים המערערים כי בית הדין טעה כאשר קבע שהמשיב התייחס לכלל הטיעונים שעלו במסגרת הערר הפנימי וניתן משקל ראוי לכל טיעון. נטען כי הערר הפנימי נדחה בשורה אחת תוך פירוט קצר ביותר של הרקע העובדתי וזאת בניגוד לנוהל רשות האוכלוסין בדבר טיפול בבקשות ועררים. נטען כי שגה בית הדין כאשר קבע כי התקיימה התייעצות פנימית עם מטה המשיב וכי בהחלטות המשיב היה צורך לציין כי התקיימה התייעצות פנימית עם המטה. נטען כי בהחלטות המשיב לא צוין כי בוצעה התייעצות כלשהי עם המטה וגם בכתב התשובה שהוגש על ידי המשיב לא צוין כי נערכה התייעצות עם מטה המשיב ברקע העובדתי. רק בהמשך נטען דבר זה במסגרת הטיעון המשפטי. נטען כי התצהיר שצורף לכתב התשובה אינו עומד בנוסח שנקבע בתוספת לתקנות הכניסה לישראל ויש לפסול את החלטת בית הדין שנסמכה על כתב תשובה שאינו עומד בכללים. נטען כי מדובר בהחלטה לא מנומקת שניתנה ללא התייעצות ובניגוד לנהלים.

 

לטענת המערערים, מיום הגעתם לארץ עם הוריהם, הם השתקעו בארץ. כיום הם עולים לכיתה י"ב, מצליחים בלימודיהם ופעילים בהתנדבות בעירם, משולבים חברתית ואף זכו להמלצת ראש העירייה במקום מגוריהם. נטען כי האישורים מוכיחים את השתקעותם בארץ אך לא זכו להתייחסות. נטען כי על אף שנשלחו למשיב מסמכים עדכניים, הוא סירב לשנות את החלטתו. נטען כי המערערים מקיימים את הרציונל העומד מאחורי הנוהל שהוא השתקעות והתאקלמות בישראל. כן נטען כי המשיב התעלם מהנסיבות ומגפת הקורונה שגרמו לקשיי התאקלמות במדינה חדשה והשתלבות במערכת החינוך. עוד נטען כי אמם של המערערים חולה סופנית והוריהם פקדו כל העת את בתי החולים ולקטינים לא ניתנה הזדמנות לרכוש את השפה בצורה מסודרת ולהיכנס למערכות חברתיות. לכן נאלצו לטוס מספר פעמים למדינת המוצא שלהם לתקופות, למרות שכוונתם הייתה להשתקע במדינת ישראל. כאשר התאפשר למערערים לחזור ולשוב לשגרה הם עשו זאת. נטען כי המשיב ובית הדין לא התייחסו לטעמים ההומניטאריים שבבסיס הבקשה ולמצבה הבריאותי של האם. כן נטען כי במקרים אחרים הוחלט להעניק רישיון לנינים של יהודים למרות יציאה מישראל למשך שנים. נטען לאי שוויון בעניין זה. נטען כי נהלים אינם חזות הכול וראוי היה שהמשיב יבחן לעומק את בקשת המערערים בטרם דחה את בקשתם ללא התחשבות בכלל הנסיבות וללא הפעלת שיקול דעת. נטען כי החלטת המשיב אינה מנומקת ובפסק דינו של בית הדין לעררים נפלו פגמים רבים המצדיקים קבלת הערעור. נטען כי נסיבות המערערים מצדיקות מתן מעמד מסוג א/5 לשלוש שנים בכפוף להוכחת מרכז חיים בישראל בזמן זה ומתן אפשרות למערערים להתגייס לצה"ל בתקופה זו.

 

המשיב טוען כי פסק דינו של בית הדין מפורט ומנומק וניתן כדין ולא נפל בו פגם המצדיק התערבות של ביהמ"ש לעניינים מנהליים. בהתאם לחוק הכניסה לישראל מי שאינו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה אינו בעל זכות קנויה לשבת בישראל וישיבתו מותנית ברישיון ישיבה לפי חוק זה. הסמכות למתן רישיונות ישיבה ושיקול הדעת להפעלתה על פי חוק הכניסה לישראל מסורים לשר הפנים או מי שהוסמך על ידו. לשר הפנים שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל. מעמד בישראל אינו עניין של מה בכך ולצורך כך נקבעו קריטריונים מחמירים שבבסיסם עומדים שיקולים הומניטאריים כבדי משקל אשר ככלל רק מי שעמד בהם נבחנת בקשתו לקבל אשרה או רישיון ישיבה בישראל. נוהל הטיפול במתן מעמד לנין של יהודי מעגן את אופן הטיפול בבקשותיהם של נינים ליהודים לקבלת מעמד בארץ. לנין ליהודי לא נתונה זכות הכניסה לישראל ושהייה בה מכוח חוק השבות ואף לא מכוח חוק האזרחות. הוראת החוק הרלוונטית לבחינת בקשת נין ליהודי לקבלת מעמד בישראל היא הוראת סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל המקנה לשר הפנים סמכות רחבה ליתן רישיונות לישיבה בישראל לפי שיקול דעתו. במסגרת שיקול דעתו הרחב נקבע הנוהל המסדיר את התנאים לטיפול בבקשות למתן מעמד לנין של יהודי. הנוהל מסדיר הליך מתן מעמד לנין שהוא קטין שהגיע ארצה עם הוריו וזאת לשם מניעת הפרדתו מהוריו ומניעת פיצול התא המשפחתי. בכפוף לעמידת המבקש בקריטריונים הקבועים בנוהל ניתן לנין של יהודי רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 למשך 3 שנים במסגרת מעין הליך מדורג לקבלת מעמד אשר בסיומו באפשרותו להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית או לחילופין לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל. בכל שנה, בטרם תאושר הארכת האשרה, יש לבדוק את מרכז חייו של הקטין על מנת לוודא כי מתקיימת תכלית הענקת המעמד הארעי לקטין שהינה מניעת הפרדתו מהוריו זכאי השבות החיים בישראל ופיצול התא המשפחתי. על מבקשי האשרה להוכיח מדי שנה כי הקטין והוריו מוסיפים לחיות יחדיו ומרכז חייהם בישראל. מקום בו הקטין או הוריו אינם מקיימים מרכז חיים משותף בישראל נשמטת הקרקע תחת הרציונל שבהארכת אשרת שהייתו של הקטין מכוח נוהל זה.

 

לטענת המשיב יש לדחות את הערעור משלא נפל כל פגם בפסק דינו של בית הדין לעררים. המערערים לא הצביעו על פגמים בפסק הדין של בית הדין המצדיקים התערבות של בימ"ש לעניינים מנהליים. צדק בית הדין בקביעתו כי הבן והבת לא קיימו מרכז חיים בישראל ובמשותף עם הוריהם אלא שהו תקופות ארוכות מחוץ לישראל ושלא במסגרת תא משפחתי משותף עם הוריהם, תוך ביקורים קצרים בלבד בישראל. כל טיעוני המערערים נבחנו על ידי המשיב בהחלטותיו ועל ידי בית הדין בפסק דינו. לא עלה בידי המערערים להוכיח כי מרכז חיי הבן והבת היה בישראל במהלך התקופה הרלוונטית וטיעוניהם לגבי סיבות לשהותם הארוכה מחוץ לישראל לא הוכחו ואינם יכולים להצדיק את קבלת הבקשה והערעור. בית הדין הוסיף וציין כי באפשרות המערערים להגיש בקשה מטעמים הומניטאריים שהם הטעמים העומדים בבסיס ערר זה. פסק דינו של בית הדין מידתי ומאוזן ונקבע על בסיס עובדות שאינן שנויות במחלוקת. הבן והבת כבר אינם קטינים ובגרו בשנת 2022. מטרתו של הנוהל לשמור על תא משפחתי קיים של הקטין עם הוריו ותכלית זו אינה מתקיימת בענייננו. הבן והבת חיו במנותק מהוריהם לפרקי זמן ארוכים ולא התקיים התא המשפחתי עליו התבקש המשיב להגן כאשר נתן לבן ולבת את רישיון השהייה. עמדת המשיב תואמת את הדין, היא סבירה ועולה בקנה אחד עם הנהלים והמדיניות. בית הדין קבע בצדק כי לטענה בדבר העדר מסגרות לימודים לא הונחה כל תשתית ראייתית ולמעשה הבן והבת עזבו את ישראל לאחר שהייה קצרה ביותר ושהו מחוץ לישראל משך תקופות ארוכות וממושכות גם לאחר שהסתיימו הסגרים בישראל ובנתב"ג. הטעמים שמעלים העותרים הם טעמים הומניטאריים ועליהם לפנות בבקשה מטעמים הומניטאריים.

 

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהורות למשיב ליתן למערערים 1 – 2 מעמד מכוח הנוהל שבנדון. כפי שיובהר, סבורני כי ההחלטה נשוא ערעור זה אינה מביאה לידי ביטוי את ערך שמירת התא המשפחתי במציאות מורכבת ובאמצעים שניתן לשמר תא משפחתי היום, גם בתנאי ריחוק גיאוגרפי, בשונה מהעבר. ההחלטה מהווה, בפועל, סנקציה בלתי מידתית (שלא לומר בלתי אנושית) למשפחה ככלל ולילדים בפרט. לגישת בית משפט זה הליך של הסדרת מעמד מטעמים הומניטאריים אינו מהווה חלופה ראויה ואינו מרפא את הפגם שבהחלטת המשיב. בנסיבות אלו סבור בימ"ש זה כי יש לקבל את הערעור, כפי שיפורט.

 

סעיף 4א'(א) לחוק השבות קובע כי : "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב – 1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". כפי שטוען המשיב, סעיף 4א(א) לחוק השבות אינו מעניק לנין ליהודי זכות דומה לכניסה וקבלת מעמד בישראל [בג"צ 11678/04 ורסקיין ואח' נ' שר הפנים (08.02.2005)].

 

סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע כי:

"(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה.

(ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה".

סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים לתת אשרות ורישיונות מכוחו.

 

שיקול הדעת הנתון למשיב בהענקת זכאות אשרות ורישיונות לישיבת קבע הוא רחב ביותר. עם זאת, על המשיב, ככל רשות מוסמכת על פי דין, להפעיל את שיקול דעתו באורח סביר. בית המשפט לא יחליף ככלל את שיקול דעתה של רשות מנהלית בשיקול דעתו שלו, וכל עוד החלטת הרשות אינה נגועה בחוסר סבירות קשה, בשיקול זר או באפליה, לא יתערב בית המשפט בה [בג"צ 8047/11 סובול נ' משרד הפנים (17.02.2013)]. השר נתון לביקורת שיפוטית ולכן עליו לקבוע קריטריונים להפעלת שיקול הדעת כראוי, כפי שעשה בנהלים השונים.

 

כדי לאפשר שמירה על אחדות התא המשפחתי כאשר נכד ליהודי עולה לישראל מכוח חוק השבות ומגיע ארצה עם ילדו הקטין, שהינו נין של יהודי, מתאפשרת הסדרת מעמדו של הקטין בכפוף לעמידתו בתנאי נוהל הטיפול במתן מעמד לנין של יהודי, וזאת על מנת לאפשר את שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם ארצה (סעיף א' לנוהל). בהתאם לנוהל, כאשר מדובר בקטין, נין ליהודי שהוריו הוכרו כזכאי שבות, אשר הגיע ארצה עם הוריו שקיבלו מעמד כעולים, יינתן למבקש רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 למשך שנה. בתום שנה ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 ובהעדר מניעה בהתאם להוראות הנוהל, יוארך תוקף הרישיון בשנה נוספת ובסך הכול 3 שנים במצטבר. בכל שנה בטרם יוארך תוקף הרישיון, יש לבדוק כי הנין מקיים מרכז חיים משותף בישראל עם הוריו. לצורך כך יש לבדוק כניסות ויציאות, אישורים מביה"ס, וכיוב', בהתאם לשיקול דעתה של הלשכה, וכן לוודא כי ההורים לא עזבו את הארץ בעוד הקטין נותר בישראל בגפו, או כי הקטין לא עזב את הארץ בגפו או עם הוריו (סעיף ד.2.ב. לנוהל). במידה ולא מתקיים אחד או יותר מהתנאים, יש להעביר את הבקשה להתייעצות עם דסק אשרות במטה (סעיף ד.2.ד. לנוהל). בתום 3 שנים ברישיון ארעי מסוג א/5, במידה שהמבקש עודנו קטין, באפשרות הוריו להגיש עבורו בקשה להענקת אזרחות ישראלית לפי סעיף 9 לחוק האזרחות או בקשה לרישיון לישיבת קבע, בכפוף להוכחת קיום מרכז חיים משותף של הקטין עם הוריו בישראל והעדר מניעה פלילית או ביטחונית כנדרש בנוהל. במידה והמבקש בגר, באפשרותו להגיש בקשה להתאזרחות או לחילופין להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע על פי בחירתו.

 

הזכות לחיי משפחה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית הקשורה לכבוד האדם [עע"מ 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ (11.08.2009); עע"מ 9102/12 קוזמינה נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול (26.08.2014)]. חשיבות השמירה על התא המשפחתי הוזכרה שוב ושוב בפסיקה, ובמיוחד חשובה ההגנה על התא המשפחתי כאשר בתא זה נכלל קטין [בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (14.05.2006)].

 

לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש לפרש את הנוהל של המשיב ואת המדיניות המתבטאת בנוהל זה באופן שיתאים למציאות החיים כיום. סעיף 4א' לחוק השבות מרחיב את מעגל הזכאות לשבות ומעודד יהודים לעלות לישראל מבלי לוותר על אחדות משפחתם [בג"ץ 5517/16 יעקובוב נ' שר הפנים (24.04.2018)]. אמנם נין של יהודי אינו כלול בהרחבה זו, אך נכדים ליהודים והורים לנין ליהודי הם זכאי שבות ויש לפרש את הוראות הנוהל והקריטריונים שבו כך שיגנו על זכותם למשפחה, על מנת לעודד עליה שלהם בלי שיאלצו לוותר על הקשר עם ילדיהם הקטינים. גם לילדים הקטינים זכות לחיי משפחה וזכות זו אינה מתבטלת כאשר הילד הקטין והוריו מתגוררים במדינות שונות, במיוחד במציאות החיים כיום, כאשר ניתן לשמור על חיי המשפחה ואחדות המשפחה גם באמצעים טכנולוגיים שונים כאשר בני המשפחה נמצאים במדינות שונות. הרציונל שעומד מאחורי הנוהל שבנדון הוא לאפשר שמירה על התא המשפחתי הקיים ערב העלייה ארצה.

 

בנסיבות העניין, אינני סבור כי שהייתם של המערערים 1-2 לסירוגין תקופות מסוימות, גם אם לאורך חודשים ארוכים, מחוץ לישראל אצל סבתם, בשל סיבות שונות הנובעות מקשיי קליטה וקושי של הילדים ללמוד ולהיבחן בבחינות הבגרות בישראל, בייחוד על רקע מחלתה של אמם, מהווה פירוק של התא המשפחתי. אין מחלוקת כי לא ניתק הקשר בין בני המשפחה והתא המשפחתי לא התפרק. ההורים שמרו על קשר עם ילדיהם הקטינים גם כאשר הקטינים שהו במדינה אחרת וההורים המשיכו לפעול על מנת לאחד את התא המשפחתי, כאשר נתקלו בקשיים על רקע הקורונה והסגרים. ההורים אף ככל הנראה לא היו מודעים לכללי הנהלים של המשיב, זאת בשל קשיי שפה ואותם קשיי קליטה שהכבידו עליהם. למרות הקשיים, המטרה של איחוד התא המשפחתי ושמירה על הקשר תמיד הייתה בראש מעיניהם, והתא המשפחתי לא ניתק ולא התפרק, כל זאת עד שהמצב אפשר השבת הקטינים ארצה על מנת שיתאחדו שוב עם הוריהם. יצוין כי אמנם המערערים 1-2 כבר אינם קטינים, אך הם היו קטינים בעת שחזרו ארצה והגישו את הבקשה שבנדון לקבלת מעמד וגם כעת הינם על סף הקטינות והינם בגירים צעירים. לנסיבות אלה מצטרפת מחלתה של האם ועל רקע זה הצורך באיחוד המשפחה אף גובר.

 

אני סבור כי בנסיבות העניין, ולאור תכלית הנוהל שמטרתה לשמור על איחוד התא המשפחתי של נכד של יהודי שעלה ארצה, ולאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, כפי שפורטו לעיל, יש מקום להיעתר לבקשת המערערים ולאפשר להם לקבל מעמד בישראל מכוח נוהל מתן מעמד לנין של יהודי, וזאת למרות שהייה ממושכת לסירוגין מחוץ לישראל, אשר ככל הנראה הייתה הכרח של המציאות אך לא גרמה לניתוק התא המשפחתי שיש להגן עליו ולשם כך נועד הנוהל. אני סבור כי יש להעניק לנוהל את הפרשנות הנכונה לצורך מילוי אחר התכלית שלשמה הוא נועד, שהיא הסדרת מעמדו של קטין שהוא נין של יהודי (ויצוין שוב כי הילדים היו קטינים כאשר חזרו ארצה והגישו את הבקשה שבנדון), וזאת על מנת לאפשר את שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם של בני המשפחה ארצה.

 

כאמור, אני סבור כי התא המשפחתי שהיה קיים ערב עלייתם של המערערים ארצה לא התפרק ויש להמשיך ולשמור עליו מאוחד, במיוחד כאשר מדובר בילדים צעירים על גבול הבגרות ובנסיבות העניין ועל רקע מחלתה של האם. הנוהל נועד כדי לשמר את התא המשפחתי שהיה לנכד של יהודי ערב העלייה ארצה וכן כדי למנוע הענקת מעמד קבע למי שקשרי המשפחה שלו עם העולה אינם אמתיים. הנוהל מאפשר הפעלת שיקול דעת על ידי המשיב והתנאי בדבר קיום מרכז חיים משותף של הילד בישראל עם הוריו באופן רציף מיום העלייה ארצה אינו מאיין לחלוטין את האפשרות לפעול בהתאם לנוהל (סעיף ד.2.ד. לנוהל). אני סבור כי במקרה זה היה על המשיב לפרש את הנוהל כך שניתן לאפשר לילדים להתחיל תהליך של קבלת מעמד בהתאם לנוהל החל מיום חזרתם ארצה, זאת בעת היותם קטינים, נינים לנכד של יהודי שעלה ארצה, ומאחר שהתא המשפחתי לא פורק במהלך הזמן שבו שהו מחוץ לישראל. אין ספק שהנוהל לא צפה את כל הנסיבות האפשריות ויש להכיר גם במקרים חריגים של אילוצים שמנעו מבני המשפחה של נכד של יהודי לחיות בישראל מגורי קבע מיד עם עלייתו של ההורה ארצה. במקרה זה, כאמור, לאור הנסיבות כפי שפורטו ולאור השמירה על התא המשפחתי שהיה קיים ערב העלייה ארצה, כאמור לעיל, יש לפרש את הנוהל כך שניתן להחילו מעתה על המערערים 1-2. במקרה זה ראוי לבחון את זכויות ההורים, הנכד של היהודי, ביחד עם טובת ילדיהם ובהתחשב במציאות החיים שאילצה אותם לחיות תקופה מסוימת במדינות שונות, תוך שהם שומרים על איחוד התא המשפחתי הקיים. יש לבצע התאמה של הנוהל למציאות החיים כיום, שבה ניתן לשמור על איחוד התא המשפחתי גם כאשר בני המשפחה שוהים למשך תקופה מסוימת במדינות נפרדות. פרשנות זו בנסיבות המקרה הנוכחי מקיימת את תכליתו של הנוהל [ראו בענין זה דברים שכתבנו גם במקרה בעל רכיבים דומים בתיק עמ"נ 30397-10-23 פלונים נ' רשות האוכלוסין והגירה (פסק דין מיום 26.12.23)].

 

בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, אני סבור כי הצדק הוא עם המערערים לגבי פרשנות הנוהל ותכלית הנוהל. אני סבור כי לשם "שמירת התא המשפחתי הקיים ערב עלייתם ארצה" יש לאפשר למערערים 1-2 לקבל מעמד בהתאם לנוהל שבנדון. על כן, הערעור מתקבל. המערערים 1-2 יקבלו מעמד כנינים של יהודי עם האשרה המתאימה בהתאם לנוהל שבנדון, כאשר התקופות המנויות בנוהל ימנו מיום חזרתם לישראל.

 

המשיב יישא בהוצאות המערערים בסכום כולל של 10,000 ₪.

 

הערבון שהופקד יושב למערערים באמצעות ב"כ.

 

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים. 

 

ניתן היום, א' שבט תשפ"ד, 11 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.

תמונה 2

רון שפירא, נשיא

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ