תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
|
949960-2
09/09/2014
|
בפני הדיינים:
1. הרב יצחק שמואל גמזו – אב"ד
2. הרב יצחק אושינסקי
3. הרב ישראל דב רוזנטל
|
| - נגד - |
המבקש:
פלוני
עו"ד זוהר סנדלר
|
המשיבים:
יורשי המנוח אלמוני ז"ל
עו"ד שירן זגורי ועו"ד ג'ילו איש לב
|
| פסק דין |
לפנינו בקשה לביטול צו ירושה.
ראשית, נצטט את האמור בהחלטת בית הדין מיום ל' באדר א' תשע"ד (2.3.2014) בה מתוארת התנהלות העניינים בתיק עד עתה, כולל מהות התביעה –
בפנינו בקשה לביטול צו ירושה.
טוען ב"כ המבקש: ניתן צו ירושה בשנת 82'. הצו הוצא בהטעיית בית הדין, יש לנו 3 טענות: 1. זכאות עמידת המבקש, הוא יורש ע"פ סעיף 10, 11 לחוק הירושה. 2. הצהרות שקר שהוצהרו באשר לצו ולא הוצהר שלמנוח הייתה עוד בת מנוחה שנפטרה והשאירה 3 צאצאים, אחד נפטר. 3. חוסר סמכות של בית הדין לתת צו ירושה ללא הסכמת כל הצדדים.
ומוכיח ב"כ התובע את טענותיו: מעמדו של המבקש הוא בנה של [ג' ג'] שהיא בתו הבכורה של המנוח [ט' ג']. הבת [ג' ג'] נפטרה 10 חודשים לפני המנוח, מהבקשה לבית הדין לצו ירושה, שמה נעדר.
מציג מסמך לבקשה לצו ירושה, שם בטבלת יורשי המנוח, מופיעים 3 שמות, ושמה של הגב' [ג' ג'] לא מופיע. כן מציג ישיבת בית הדין הנ"ל, שם נאמר בפרוטוקול מיום כו תשרי תשמ"ג, כי המבקשים מצהירים כי האב נפטר ונשאר אמא, בן ובת. בקשו להעביר הכל לאלמנה. בהחלטה הנ"ל אושר כי כל העיזבון יעבור לאלמנה [א' ג']. כן הציג צו ירושה שהוצא ע"י בית הדין מיום כ"ו תשרי תשמ"ג 13.10.88. שם נאמר כי המנוח הותיר אחריו אלמנה בת ובן, ואין לו יורשים נוספים. כן נאמר שהבן והבת הסתלקו מהעיזבון ושהעיזבון עובר לאלמנה.
להוכחת מעמדו של המבקש, מציג תמצית רישום של המבקש ממשרד הפנים, שם נאמר שאמו [ג' ג']. כן מציג אישור משרד הפנים ש[ג' ג'] היא הבת של [ט' ג']. כן מציג צו ירושה ע"ש [ג' ג'], ובו מספר זהות שלה כפי המופיע בתמצית האוכלוסין.
כן מציג תעודת נישואין של [ג' ג'] שם מובא שאביה [ט' ג']. גם בבקשה ברבנות לצרכי נישואין הצהירה הגב' [ג' ג'] שהיא בתו של [ט'] (=[ט' ג']).
מגיב ב"כ הנתבעת: אני מייצג את הילדים של [ט' ג']. הם העבירו את העיזבון לאמא [א' ג']. האמא [א' ג'] הגישה את הבקשה בבית הדין, והיא הצהירה אודות ילדיה. בתעודת זהות שלה לא מופיעה הגב' [ג' ג']. אף בעליה ארץ הם עלו בלעדיה. הילדים לא הצהירו, ואין מה לתבוע אותם כיום. הם רק העבירו הכל לאמם. יש לדחות את הבקשה על הסף, ובייחוד בשיהוי של 30 שנה.
בתה של [ט' ג'], [אג'], מצהירה: [ג' ג'] הייתה כמו אחות. לא יודעת מי היו הוריה. אני עליתי ארצה בגיל 10, גרנו בסן פאולו, הלכנו לבקר זוג בריו דה ז'נרו, שהיא גרה אצלם. כנראה ההורים היו חברים. היא עלתה ארצה לבד ויצרה קשר עם הוריי. הוריה כנראה נפטרו. לא ידוע לי שהיא הייתה מאומצת אצל הוריי.
ב"כ הנתבעים טוען: הגב' [ג' ג'] הצהירה בכל מקום שהיא הבת של [ט' ג'] ו[א' ג'], ולכן בכל מקום היא רשומה על שמם.
מוסיפה הגב' [אג']: לעיתים [ג' ג'] קראה להוריי אבא ואמא.
מגיב ב"כ התובעים: המשיבים עשו הסכם לחלוקה בעיזבון של האב לאחר צו הירושה. ומוסיף: היורשים אמרו שמוותרים כדי שלא ייראה חשוד, ואז חילקו את העיזבון ביניהם. ייתכן ובית הדין אישר הסכם זה. ב"כ הנתבעים מר ג'ילו חתום כעד על הסכם זה.
מגיב ב"כ הנתבעים: זו חתימתי למטה, אך אין תאריך על ההסכם. אם האמא תאמר שזו הבת שלה, אני מקבל זאת.
מוסיף ב"כ התובעים: יש דמיון בפנים של האמא להוריה. כן דיסקט מתועד של גב' מיד ושם שעשתה תיעוד של הניצולים, ושם הגב' [א' ג'] מראה את התמונות של הבת ואומרת שזאת בתה הגדולה.
ובכן, בית הדין מתרשם לכאורה כי אכן הגב' [ג' ג'] הינה בתו של מר [ט'] (=[ט' ג']), וזאת מכוח המסמכים שהוצגו לעיל, כולל מסמכי משרד הפנים, בקשת הגב' [ג' ג'] לרישום נישואין בה מצהירה כי היא בתם של [ט'] (=[ט' ג']) ו[א' ג'] ותעודת נישואין שלה בה מופיע כנ"ל. לאור האמור, בשלב זה חובת ההוכחה על הנתבעים להוכיח כי הגב' [ג' ג'] לא הייתה בתו של [ט'] (=[ט' ג']) המנוח.
בשלב זה ייקבע מועד נוסף להוכחות. התובע יהיה רשאי להמציא הוכחותיו הנ"ל האחרונות שטען או כל הוכחה אחרת לתיק בית הדין. אף הצד השני יוכל להוכיח כטענתו. במידה ויידרשו עדים, הצד המבקש ימציא בקשה לבית הדין כולל מהות עדותם וייחוסם לצדדים.
עד כאן תיאור ההליכים הראשוניים ומהות התביעה, מתוך האמור בהחלטה הנ"ל.