פסק דין 4091/13

פסק דין            

לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני (ע"א 1132/11) מיום 9.5.2013 בה הורה על מחיקת ההליך. 

1.        ההליך העיקרי הוגש ביום 10.2.2011 מטעם המערער, המשיבות 2 ו-4 (להלן: החברות) והמערער 3 בהליך העיקרי, אלי יעקבי ז"ל (להלן: המערער 3), ועניינו בהשגות על חיובם במס. לאחר שנקבע מועד לדיון בהליך והוצא צו סיכומי טענות, ביום 4.12.2011 הגיש ב"כ המערערים בהליך העיקרי, עו"ד ניסן שריפי (להלן: ב"כ המערערים) הודעה ובקשת ארכה בת 60 ימים להגשת סיכומי הצדדים, לנוכח פטירת המערער 3 ששימש בעלים במשותף של החברות, ולכן טען כי הוא מנוע מלהמשיך ולטפל בתיק עד להוצאת צו ירושה וקבלת הסכמת היורשים לייצוג. המשיב 1 הסכים ובית המשפט אישר את הארכה שהתבקשה. בהמשך ניתנו שתי ארכות נוספות בנות 90 ימים בכל פעם. בחודש אוגוסט 2012 עתר ב"כ המערערים לדחיית מועד הדיון, בציינו הצפי הוא לברר את זהות היורשים בתוך מספר חודשים, ובהחלטתו מיום 20.8.2012 קבע הרשם כי הדיון שנקבע ליום 9.1.2013 יבוטל ועד אותו מועד תוגש הודעת עדכון. בהמשך, העניק הרשם לב"כ המערערים, לבקשתו, ארכה נוספת בת 30 ימים להגשת ההודעה.

2.        בחודש פברואר 2013 עדכן ב"כ המערערים כי טרם הוצא צו ירושה וכן ביקש ארכה נוספת בת 90 ימים, ובהחלטתו מיום 12.2.2013 הורה כבוד הרשם למערערים להבהיר את סטאטוס הטיפול בהוצאת צו הירושה ומתי צפויה להתברר זהות היורשים. ביום 17.2.2013 הגיש ב"כ המערערים מצדו הודעה לה צורף מכתבו של עורך הדין המטפל בירושה בו נכתב בין היתר כי טרם ננקטו פעולות להוצאת צו ירושה וכי אלמנת המערער 3 שוקלת להחליפו. בהחלטתו מאותו היום קבע הרשם כי האמור בהודעה אינו מניח את הדעת, שכן ההודעה הראשונה בדבר פטירת המערער 3 הוגשה כבר בשנת 2011 ומאז ניתנו כמה ארכות מתוך ציפייה לבירור זהות היורשים. אלא, קבע הרשם, כי מסתבר שלא נעשו פעולות להוצאת הצו, וכי אלמנת המערער 3 מבקשת להחליפו. הרשם ציין כי לא ברור מדוע לא ננקטו צעדים שיאפשרו את המשך קיום ההליך, וביקש את עמדת המשיב 1 בעניין. לאחר שזה הגיש תגובתו, בהחלטתו מיום 9.4.2013 קבע הרשם כי לא מצא הצדקה לכך שבמשך תקופה כה ארוכה לא נעשו ניסיונות להוצאת צו ירושה, וכי "הקושי מתעצם נוכח ההודעות שנמסרו לבית המשפט במהלך התקופה שיצרו רושם אחר". הרשם הוסיף וקצב לב"כ המערערים פרק זמן בן 30 ימים להצגת התקדמות ממשית, לרבות בקשה לצו ירושה, וכי אם לא תוצג, ייתכן שההליך יימחק. ב"כ המערערים הודיע ביום 8.5.2013 כי המערערים אינם מתנגדים להמשיך ולנהל את ההליך העיקרי ללא המערער 3, והוסיף שהמשיב 1 הציג עמדה דומה בתגובתו. המערער ביקש למחוק את המערער 3, ככל שב"כ אלמנתו לא יבקש לשבצה כמערערת חליפית.

3.        בהמשך לכך, בהחלטתו מיום 9.5.2013 הורה הרשם על מחיקת ההליך. תחילה קבע הרשם, כי אין מקום למחוק את המערער 3 מן ההליך. הרשם קבע כי מבקשות הארכה שהוגשו נוצר הרושם שהליך הוצאת צו הירושה מתקדם אלא שבהמשך התברר כי לא נעשו פעולות להוצאת הצו. הרשם הוסיף כי אין מקום להמשיך את ניהול ההליך ללא המערער 3 בקובעו כי לפי תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), גם אם המערער 3 יימחק מרשימת המערערים, הוא יהפוך למשיב ולכן נשאלת השאלה מי ישמש חליפו. עוד ציין הרשם, כי אמנם ניהל ב"כ המערערים חילופי דברים עם עורך הדין המטפל בירושה, שביקש מצדו פרק זמן נוסף לשקילת הצטרפות אלמנת המערער 3 להליך בשל ההשפעה על זכויותיה. אלא, שלא נראה כי חל ניסיון נוסף להתקדם בנושא וכי לא הוצגה כל התקדמות ממשית אשר להוצאת צו הירושה. הרשם קבע כי משנושא חילופי בעלי הדין לא התקדם, ומשלא ניתן להתגבר על הקושי במחיקת המערער 3 מן ההליך, אין ברירה אלא למחוק את ההליך, שכן עד כה לא בשלו התנאים הדיוניים לבררו ולא ננקטו הצעדים הדרושים ליצירת תנאים כאלו.

4.        בערעור שלפניי טוען המערער כי שגה הרשם כאשר שלל את זכותו החוקתית לערעור. המערער מוסיף ששילם את האגרה והפקיד את העירבון. כמו כן טוען המערער כי לרשם ניתנה הסמכות למנות בעל דין חליף לבעל דין שנפטר לפי תקנות 38 ו-426 לתקנות סדר הדין האזרחי, והיה על הרשם למנות את אלמנת המערער 3 כבעלת דין תחתיו.

5.        בהחלטתי מיום 24.6.2013 הוריתי למשיבים להשיב לערעור. בהמשך ניתנו לבקשת המשיב 1 כמה ארכות להגשת התשובה לאור טענתו בעניין משא ומתן שנוהל בין הצדדים לבחינת סיום המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. ואולם, בתגובה שהגיש לבסוף, טען כי המשא ומתן לא צלח. עוד אוסיף כי יתר המשיבים לא השיבו לערעור.

           המשיב 1 מציין בתגובתו כי הערעור הוגש אך ורק מטעם המערער ואילו החברות לא השיגו על ההחלטה ולפיכך מחיקת הערעור בכל הנוגע אליהן עומדת בעינה. המשיב 1 מוסיף כי צדק הרשם בקובעו שניתנו ארכות רבות לטיפול בצו הירושה, וכי קביעה זו מתחזקת לנוכח העובדה שעד למועד זה לא הוצא צו הירושה. המשיב 1 מוסיף ומתנגד לטענת המערער לפיה היה על הרשם למנות את אלמנת המערער 3 כבעל דין חליף, שכן הדרך לקביעת בעל דין חליף היא באמצעות הוצאת צו ירושה, וכי עוד בשנת 2011 נטען שהדבר ייקח חודשיים. כמו כן טוען המשיב 1 כי המערער סותר את עמדתו בהודעה שהגיש לרשם בה טען כי אם אלמנת המערער 3 לא תהיה מערערת חליפית יש למוחקה מן ההליך. המשיב 1 טוען כי צדק הרשם כאשר מחק את המערער 3 מן ההליך. עם זאת מוסיף המשיב 1 כי זכותו של המערער לנהל את ההליך כערעור מטעמו, אם רצונו בכך, אך ניהול הערעור מול המערער לבדו הוא "חסר טעם של ממש בנסיבות העניין".

6.        לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל בחלקו.

           תחילה אציין שצדק הרשם בקובעו כי מההודעות ובקשות הארכה שהוגשו עלה כי נעשה ניסיון להוציא צו ירושה, אלא שלבסוף התברר כי אף יורש פוטנציאלי לא פעל להוציא צו שכזה. זאת, בשים לב לכך שההליך העיקרי נפתח בשנת 2011 והארכות התבקשו לשם בירור עניין הירושה. שנית, בהודעתו מיום 8.5.2013 ציין המערער במפורש כי הוא מבקש למחוק את המערער 3 מן הערעור "ככל שב"כ האלמנה לא יבקש לשבצה כמערערת חליפית". מקובלת עליי אפוא מסקנת הרשם גם בעניין זה, כי אם יימחק המשיב 3 מרשימת המערערים, יהפוך זה להיות משיב, ושאלת חליפו תשוב על כנה. כמו כן, נכונה טענת המשיב 1, כי קיימת סתירה בין עמדתו בהודעה כאמור ובין עמדתו בערעור.