פסילת הסדר נושים נוסף של חברת בורגר ראנץ'

לפני בקשה לאישור הסדר נושים שני, משופר לכאורה, שהציעו המנהלים המיוחדים לנושיה הרגילים של חברת בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (בפירוק ובכינוס נכסים) (להלן: ההסדר השני).זאת, לאחר שבמסגרת החלטתי מיום 27.8.13, דחיתי בקשה לאישור הסדר נושים קודם, אשר גובש בין החברה, באמצעות בעלי התפקיד, לבין נושיה, לאחר שהגעתי למסקנה כי אופן הצגתה של פז בהסדר הנושים כנושה מובטחת לא אפשר לנושים הרגילים לשקול את כדאיות ההסדר.

אומר כבר בפתח הדברים, כי לא ניתן לאשר גם את ההסדר השני, כיון שמהות ההבדלים בין ההסדרים והבעייתיות במעמדה של פז (הפעם כנושה רגילה) לא הוצגה לנושים גם הפעם. עולות תהיות מדוע הולכים המנהלים המיוחדים כברת דרך כה ארוכה כדי לאשר הסדר דומה עד מאד עבור חברת פז, זאת כאשר הם משמשים בתפקידםמטעם ולמען כלל ציבור הנושים, ובעיקר למען הנושים הבלתי מובטחים.

1. רקע הדברים

הרקע להסדר הנושים פורט בהרחבה בהחלטתי הקודמת. אציין בקצרה, כי בחודש אוגוסט 2008 קרסה חברת בורגר ראנץ מרכז (1983) בע"מ (בפירוק ובכינוס נכסים), רשת לממכר המבורגרים, אשר ניהלה סניפים בכל רחבי הארץ. ביום 20.8.08 ניתן צו פירוק זמני לחברה ובו ביום מונו עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר כמפרקים זמניים לחברה. ד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח, מונה ככונס הנכסים הזמני של החברה.

בתקופת הכינוס והפירוק הזמניים פעלו בעלי התפקיד לייצוב פעילות החברה, תוך שמירתה כ"עסק חי" והחברה נמכרה לידי א.אורגד אחזקות בע"מ (להלן: אורגד). ביום 1.11.08 עברה כל פעילות החברה וניהולה לידי אורגד. ביום 20.12.09 ניתן צו פירוק קבוע לחברה ובו ביום מונו המפרקים הזמניים למנהלים המיוחדים של החברה.

כמפורט בדו"ח בעלי התפקיד מיום 21.12.11, התקבלו בידי המנהלים המיוחדים מאות תביעות חוב, שבהן נדרשו להכריע.

בד בבד עם האמור, ועל מנת לגבש מתווה שיאפשר גיבוש הסדר נושים לחברה, ניהלו בעלי התפקיד משא ומתן עם פז חברת נפט בע"מ (להלן: פז), בעלת השליטה הקודמת בחברה עד למכירתה לידי יוסף חושינסקי ז"ל, אשר הגישה את תביעת החוב הגבוהה ביותר כנגד החברה, בסך של 13,503,592 ש"ח, וזאתבמעמד של נשייה מובטחת. בתביעת החוב צוין, כי היא מוגשת מכוח הסכם הלוואה מיום 3.1.06 שנערך בין פז לבין חושינסקי והחברה וכי " על פי ההסכם, הנושה נתן הלוואה על סך של 20,000,000 ש"ח למר יוסי חושינסקי ז"ל לצורך רכישת מניות החברה אותם השקיע מר חושינסקי ז"ל בחברה בהתאם להסכם הנ"ל. להבטחת פירעון ההלוואה שועבדו נכסי החברה כמפורט להלן לטובת הנושה. החוב המצוין לעיל.. מהווה את יתרת ההלוואה אשר לא נפרעה.."

תביעת החוב של חברת פז לא נדונה ולא הוכרעה על ידי המנהלים המיוחדים . תחת זאת, הגיעו המנהלים המיוחדים להסדר עם פז, לפיו היא תקבל, במסגרת הסדר נושים, סך של כ-8,500,000 ש"ח וכי היא תהנה ממעמד של נושה מובטח. זהו, בתמצית, הסדר הנושים הראשון, שעל אף שאושר באסיפת נושים, נדחה על ידי בהחלטתי מיום 27.8.13 (להלן: ההסדר הראשון). יש לציין, כי בד בבד עם האמור נדחו תביעות החוב של מר אלעד ועזבון המנוח חושינסקי ז"ל, בעלי השליטה הקודמים בחברה שרכשו את השליטה מפז, וזאת לאחר שהמנהלים המיוחדים מצאו, כי תביעת החוב של חברת פז ותביעות החוב של העיזבון ומר אלעד הן למעשה בגין אותו סכום שהוזרם לחברה ועל כן כל הפחתה מחוב החברה כלפי חברת פז יש לנכות גם מחוב החברה לחושינסקי מכוח ההלוואה.  

ביום 7.3.12 הגישו בעלי התפקיד בקשה למתן הוראות, שבמסגרתה ביקשו את אישור בית המשפט לכינוס אסיפות נושים לשם הצגת ההסדר הראשון, שלפיו בשלב הראשון יקבלו הנושים בדין קדימה 100% מחובם הנומינאלי, פז תקבל סך של 8,000,000 ש"ח ואילו הנושים הרגילים יקבלו 40% מחובם המאושר. בשלב השני, ככל שתהיה יתרה, היא תתחלק בין פז לנושים האחרים, כאשר פז לא תקבל יותר מחצי מיליון שקלים נוספים. בשלב השלישי,ככל שתהיה יתרה, היא תתחלק בין פז לנושים האחרים, כאשר פז תקבל מחצית מהיתרה ולא יותר מהחוב הנומינלי. על פי ההסדר הראשון, ובהתאם להכרעות החוב בעניינם, סווגו העיזבון ומר אלעד כנושים נדחים, אשר נוכח מצב קופת הפירוק לא יקבלו דבר במסגרת הסדר הנושים.

ביום 16.4.12 נעתרתי לבקשה להורות על כינוס אסיפות לשם דיון באישור ההסדר הראשון. ביום 30.8.12 הגישו בעלי התפקיד דו"ח בדבר תוצאות אסיפות נושים ביחס להסדר הראשון. על פי הדו"ח, כל הנושים שהצביעו, למעט הנושים הנדחים, אישרו את ההסדר הראשון.

ביום 2.4.13 דחיתי את הערעורים שהגישו עיזבון המנוח יוסף חושינסקי ז"ל ומר אלעד על הכרעות החוב של בעלי התפקיד. יש להדגיש, כי במסגרת הדיון בערעורים על הכרעות החוב של בעלי השליטה, חושינסקי ז"ל ואלעד, נתגלו לפני הנסיבות שבהן רכש חושינסקי את השליטה בחברה מידי פז. במסגרת החלטתי מיום 2.4.13, עמדתי על כך שחושינסקי רכש את השליטה בחברה מידי פז באמצעות "הלוואה" בסך 20,000,000 ש"ח שקיבל, כביכול, מפז ואשר אותה העמיד, כביכול, לטובת החברה, כאשר בפועל לא הוזרם כל כסף לחברה ורק הרישומים בספרי החברה השתנו, באופן שחוב החברה כלפי פז, בסך של 43,000,000 ש"ח, הופחת בסכום ההלוואה שהעמידה פז לחושינסקי, כאשר בד בבד עם האמור נרשמו לטובת פז שעבודים על נכסי החברה להבטחת פירעון ההלוואהעל ידי חושינסקי. ציינתי, בהקשר זה, כי פז יצאה נשכרת ממכירת השליטה לחושינסקי, שכן מבעלת שליטה המחזיקה בידה שטר הון בסך של 43,000,000 ש"ח אשר, ככל הנראה, בעת פירוק החברה היה מסווג כחוב בנשייה נדחית, הפכה היא לנושה מובטחת של החברה בסך של 20,000,000 ש"ח, תוך העדפתה על פני נושים אחרים של החברה ותוך שניתן בידה הכוח לבחור את עיתוי פירוק החברה. עוד עמדתי על כך שבמהלך השנים 2007-2008 פרעו חושינסקי ואלעד לפז סך של 5,250,000 ש"ח על חשבון ההלוואה, כאשר סכום זה נמשך מהחברה על חשבון שטר ההון שהועמד על ידם לחברה וזאת בשעה שלחברה גרעון אדיר בהון העצמי שלה, וכי ביום 22.8.08, לאחר מתן צו הפירוק, חילטה פז ערבות בסך של 1,250,000 ש"ח, שהועמדה על ידי חושינסקי להבטחת פירעון ההלוואה לפז.

היינו, כבר בתחילת הדברים היה חשש שמא פז תשפר את מצבה, מנושה נדחית לנושה מובטחת.

בהחלטתי מיום 27.8.13 דחיתי את ההסדר הראשון. במסגרת החלטתי, אזכרתי את החלטתי מיום 2.4.13 והתהיות שהתעוררו במסגרתה:

"יש להדגיש כי, כאמור לעיל, בעלי התפקיד לא הכריעו בתביעת החוב של פז, אלא הגיעו עמה להסדר שלפיו היא תקבל במסגרת הסדר הנושים סך של כ-8,500,000 ש"ח לערך. לאור זאת, ובשים לב לנסיבותשבהן נמכרה השליטה בחברה מפז לחושינסקי, עליהן עמדתי לעיל, ציינתי במסגרת החלטתי מיום 2.4.13, כי במסגרת הבקשה לאישור הסדר נושים יהיה צורך לשקול האם תשלום כאמור לפז אינו משפר את מצבה ביחס למצבה קודם למכירה, כאשר ברור כי למעשה לא שולם דבר במסגרת המכירה בין פז לחושינסקי. זאת, מתוך תקווה כי הצדדים ישכילו לתקן את הסדר הנושים המוצע. בשולי החלטתי הורתי לבעלי התפקיד להודיע לבית המשפט בתוך 30 יום את עמדתם באשר להמשך ההליך בנוגע לאישור ההסדר. בנוסף, ולאור הסוגיות המשפטיות שהתעוררו על רקע הנסיבות שבהן נמכרה השליטה בחברה מפז לחושינסקי, ביקשתי את התייחסות הכונס הרשמי להסדרולאחר שזו התקבלה, ביקשתי את תגובת בעלי התפקיד והכונס הזמני לעמדת הכונס הרשמי."

בסיכום הדברים, דחיתי את ההסדר וציינתי, כך:

"יש להדגיש, כי במסגרת ההסדר פז מקבלת 8 מיליון ש"ח מתוך קופה של כעשרים מיליון ש"ח, היינו יותר משליש. הנושים האחרים הם נושים בדין קדימה הכוללים את עובדי החברה ונושים רגילים ביניהם ספקים רבים, היינו אותם אנשים שהשקיעו את מיטב מרצם (העובדים) ומיטב כספם (הספקים) בחברה, והם אלו שהפעילו אותה הלכה למעשה. אין לאפשר מצב בו נושים אלו נדחים מפני בעל שליטה קודם, שבהעברה סיבובית של הלוואות הצליח לקבל בטוחות, ולאחר שנתיים וחצי לחזור כנושה מובטח, לחברה שמכר במצב גרוע עם חובות גבוהים וללא כל תמורה. למצער, אין לאפשר זאת מבלי שהנושים יהיו מודעים לכך במפורש ובמודגש."

בהתאם להסדר השני, המוצע כעת, אשר זכה לאישור הנושים שמסרו כתבי הצבעה (מבחינת נשייה מדובר בחלק קטן מהנושים), תהיה פז נושה רגילה בסכום של 13.5 מיליון ש"ח, שיעמיד אותה, באופן אבסורדי, במצב זהה או אף במצב טוב יותר לעומת ההסדר הקודם, מבחינת סכומי הכספים שתקבל.

בקבלת אישור הנושים להסדר השני נפלו שני כשלים מרכזיים ומהותיים. הראשון, נוגע לדרך ההודעה לנושים וההצבעה באסיפת הנושים. השני, נוגע לעובדה שפרטי ההסדר המהותיים לא נחשפו גם הפעם לפני הנושים טרם הצבעתם. על כך להלן.

2. הכשלים בהליכים לאישור ההסדר השני