פסי נ' מדינת ישראל

פסק דין

נגד המערער הוגש דו"ח, משמע כתב אישום, על אי-ציות לאור אדום ברמזור, מקום שבו משתלב רח' יוספטל בבת ים עם כביש 20, וכפר בפני בית משפט קמא שעבר את העבירה, ונשמעו ראיות. בית משפט קמא שמע את עדותו של השוטר, שי קורן, אשר עמד בסמוך למחלף שבין רח' יוספטל לכביש 20, ולדבריו, ראה את המערער מתעלם מאור אדום ברמזור לכיוון נסיעתו, השתלבות לכביש 20, כנראה בבואו ממזרח לכיוון צפון מערב.

כן שמע בית משפט קמא את עדותה של השוטרת, רס"מ נטלי אליאס, אשר עמדה על כביש 20 לכיוון צפון, והיא, אשר הייתה צריכה לקבל במכשיר הקשר הודעה מהשוטר קורן על מי שעבר את העבירה כדי שתקלוט אותו ותערוך לו דו"ח.

בנסיבות מקרה זה, השוטר קורן שידר לשוטרת אליאס על כך שרכב מאזדה אפורה (ללא פרטים נוספים) עבר את העבירה. השוטרת לא הצליחה לעצור את הרכב מיד, אלא רק לאחר 500 מטרים לערך, בעקבות פקק תנועה או האטת התנועה על כביש 20, אז שידרה השוטרת את מספר הרכב של המערער לשי קורן, הורתה לנאשם לחזור אחורה ברוורס ועובדות נוספות שאינן חשובות כרגע.

בנוסף לעדותם של שמני עדי התביעה, שמע בית משפט קמא את עדותו של המערער, כאשר זה איננו טוען שאחרים היו ברכבו, כאשר הוא כן טוען שכלל נסע מדרום לצפון על כביש 20 וכלל לא נכנס לכביש 20 ממזרח על דרך יוספטל, ולכן, נראה שנעשתה טעות בזיהוי.

בית משפט, לאחר שבחן את עדויות השוטרים ואימץ אותן, הוא בחן עדות המערער ודחה אותה והרשיע אותו.

בית משפט קמא שוכנע בהכרעת דינו שהשוטרים דיברו אמת והמערער לא דייק, זה במישור מהימנותם של השוטרים, שאין קושי איתם, אך בית משפט קמא לא שם לב שעדויות השניים אינן יכולות לעמוד בצוותא מבלי שייאמר שאחד מהם טעה.

אפנה לכך שהשוטר קורן, בעמ' 5 ש' 10 לעדותו בחקירה הנגדית ענה באופן חד-משמעי לשאלת הנאשם, שהוא ראה ממרחק רב שרכבו של הנאשם נעצר ע"י השוטרת, כאשר עובר לעצירתו הוא נמצא על כביש ההתמזגות לכביש 20, כלומר, בא מהדרך שבראשיתה הרמזור האדום. לעומת זאת, השוטרת אליאס, בעמ' 6 ש' 29 בתשובה לשאלת המערער, שהיא ראתה אותו ותפסה אותו על כביש 20, לא על הכביש המתמזג עם כביש 20.

בנסיבות אלה, נראה שבית משפט קמא לא שם לבו לאפשרות הסבירה מאוד, שהשוטר קורן והשוטרת אליאס דיברו על שני רכבים שונים, כי לא ייתכן שאותו רכב היה בו זמנית בשני מקומות שונים, אפילו אם מדובר במאזדה אפורה.

בית משפט קמא גם ייחס משקל לאי-אמינות הנאשם, בכך שלכאורה טען שהיו ברכבו נהגים נוספים. המערער בשום מקום לא טען זאת, אלא כדי להציג לשוטר קורן שהוא לא ראה את רכבו, שאל אותו שאלה בעניין זה, שהשוטר לא יכול היה לענות עליה.

אמנם ערכאת ערעור איננה מתערבת בקביעות עובדתיות, בוודאי לא בקביעות מהימנות שהערכאה הדיונית כך קבעה. נקבע יותר מפעם אחת בפסיקתו של בית המשפט העליון, אבל לעיתים, כאשר על פני הדברים באופן בולט, מסיקה הערכאה הדיונית מסקנות לא נכונות או מתעלמת (אף בטעות) מעובדות, אשר הובאו בפניה ונתפסת לטעות, תפקידה של ערכאת הערעור הוא לתקן את הטעות.

בעיקר הקושי אותו העליתי באשר לאפשרות שהשוטרת והשוטר, כל אחד מהם התכוון לרכב אחר, בהינתן שהזיהוי הראשוני של השוטר קורן היה של מאזדה אפורה ותו לא, אזי קיים לדעתי ספק סביר שמא הנאשם הוא זה שלא ציית לאור האדום ברמזור, ולכן אזכה אותו בדין.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ב, 27/10/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי