"....ככלל, פרדתם של מי שקיימו ביניהם קשר רומנטי, שהיא מאורע שכיח אשר אין כל ספק כי כרוכים בו רגשות עזים, אינה מקנה כשלעצמה תרופה במשפט... אכן המשפט, כפי שציין חברי הנשיא ברק, אינו נעצר על מפתנו של הבית המשפחתי, עם זאת המשפט נמנע מלנסות כוחו בהסדרת יחסים רגשיים. המשפט יתקשה לספק מזור לרגשות הפגועים וללב הדואב. בן הזוג המתעתע, הנואף, המפרק קשר ללא הצדקה, ראוי אולי לגנאי מוסרי, דתי או חברתי, אך הנפגע ממנו יתקשה למצוא תרופתו במשפט". השופט ריבלין בע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני מיום 14.7.04
תביעת פיצויים מכוח עוולת התרמית, עילת הרשלנות והונאה.
בבסיס התביעה טענת התובעת כי הצדדים ניהלו משך כעשור שנים חיי זוגיות, הנתבע הציג בפניה מצג כוזב כי הוא מעוניין להינשא לה והם יקימו משפחה, ולתדהמתה, לאחר 11 שנות זוגיות התברר לה כי הנתבע נשוי לאחרת, וניהל חיי זוגיות מקבילים עם שתי נשים.
הצדדים וטענותיהם:
1.התובעת יהודייה ילידת ...., הנתבע חסר דתי יליד ....
2.לתובעת מנישואין קודמים בת ילידת .......
3.הצדדים הכירו בשנת 2000 בעת שעבדו יחד בחברת XXX, ולאחר תקופה של יחסי ידידות חלה ביניהם מערכת יחסים אינטימית.
4.בעת היכרותם היה כל אחד מהצדדים נשוי לצד ג' אחר.
5.התובעת התגרשה בשנת 2002 והנתבע התגרש בשנת 2001.
6.בתקופה שבין השנים 2010-2015, הנתבע עבד והתגורר בחו"ל (אוסטרליה, ארצות הברית וגרמניה) ולתקופות שונות, מעת לעת, הגיע לביקורים לישראל.
7.בכתב התביעה נטען כי התובעת התגרשה מבעלה, בין היתר, לשם הזוגיות שנרקמה בינה ובין הנתבע. נטען כי מערכת היחסים של הצדדים ידעה עליות ומורדות, ובשנת 2005 עברו הצדדים להתגורר יחד באופן קבוע ומחייב. נטען כי המעבר היה לאחר שהתחייב הנתבע להינשא לתובעת ולהביא עמה ילדים משותפים, והמשיך והצהיר הצהרותיו אלו משך כל התקופה בה ניהלו הצדדים מערכת יחסים. בשנת 2005 עברו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת, והתובעת טענה כי כתנאי לכך - דרשה מהנתבע להציג לה ספח ת.ז. בו רשום כי הוא גרוש. נטען כי מעת שעברו הצדדים להתגורר יחדיו, הם הסכימו כי בכוונתם להתחתן "במועד שיתאים לכך במהלך חייהם".
התובעת טענה כי במהלך השנים, חרף שחלפו שנים רבות (10 שנים) מעת שהבטיח הנתבע כי יינשאו, ועל אף שלא נישאו, האמינה התובעת בתום לב ומתוך אהבה כי בכוונותיו והבטחותיו של הנתבע להינשא, פעלה על פי צו לבה ולא ייחסה חשיבות לממד הזמן. נוסף על כך נטען כי שגרת החיים והאילוצים הכתיבו פעמים רבות את מהלך חייהם של הצדדים. בין היתר, החליף הנתבע מקומות עבודה ושהה בחו"ל תקופות ממושכות לצרכי עבודתו. נטען כי הנתבע שהה במדינות שלא בהכרח מאפשרות נישואין אזרחיים בהליך פשוט (גרמניה, אוסטרליה וארה"ב).
כתב התביעה פירט חלק מהתכתבויות בין התובעת ובין הנתבע מהשנים 2009-2015 אשר התייחס לתיאום והתלבטות הצדדים אודות מקום עריכת חתונתם, מאחר ואינם יכולים להינשא בישראל. כך, בין היתר: בעת מגורי הנתבע באוסטרליה - האִם להינשא באוסטרליה; נשקלה גם אפשרות להינשא על יאכטה בספרד או בפראג; בשנת 2014 נשקלה אפשרות להינשא בקפריסין, ובשנת 2015 נשקלה האפשרות להינשא בגרמניה.
נטען כי בפברואר 2015, כ- 10 שנים לאחר שעברו הצדדים להתגורר תחת קורת גג אחת, בעת ששהה הנתבע בגרמניה לצרכי עבודתו, התברר לתובעת לתדהמתה כי מאז 01.10.2004, משך כ-11 שנים, נשוי הנתבע לאישה אחרת בשם ו' (להלן: "ו'"), מנהל חיי זוגיות כפולים וכי הוא אב באמצעות אישה אחרת שלא מגב' ו' (להלן: "האישה השלישית").
התובעת טענה כי היה ידוע לה שבשנת 2004, גב' ו' הרתה לנתבע ולכן נערכה "כביכול" מסיבת אירוסין אליה הוזמנו גם חבריהם ממקום העבודה המשותף. התובעת טענה כי הנתבע אמר לה שנישואיו לגב' ו' היו פיקטיביים והסתיימו עוד טרם החלו, וכל הקשר בינו ובין ו' נוגע ליילוד המשותף, אשר התברר כי נבע מאישה אחרת.
התובעת טענה כי עוּבדות אלו העמידו אותה, בגיל 41 שנים, בפני שוקת שבורה ללא סיכוי ממשי או ריאלי להביא ילדים לעולם, ונגרמו לה נזקים ממוניים ובלתי ממוניים כבדים. נטען כי במהלך הקשר, ולצורך החיים המשותפים, שכרה התובעת דירה גדולה יותר מדירתה הקודמת על-מנת שתתאים לתא המשפחתי. נטען כי הצדדים התנהלו כיחידה כלכלית אחת, ומימנו במשותף את הוצאות משק הבית המשותף ושכר הדירה ביחס להכנסותיהם.
עוד טענה התובעת כי אם היה ידוע לה שהנתבע נשוי לאחרת, לא הייתה קושרת גורלה בגורלו ולא הייתה משקיעה את כל זמנה, מרצה ו-"השנים היפות" בקשר בינה ובין הנתבע ועשתה כן בהסתמך על הבטחתו כי יינשאו ויביאו לעולם ילדים. נטען כי התובע ידע אודות כמיהתה של התובעת להביא ילדים לעולם, וכי היא נשאית HPV (פפילומה), כך שאם הנגיף יתפרץ - לא תוכל להרות שוב.