פס"ד הדן בשאלה מתי הוספת עילת תביעה לא תידחה מחמת התיישנות

השופט חננאל שרעבי:

1. עסקינן בערעור על פסק דינו החלקי של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת אביגיל זכריה) מיום 3.2.19 שניתן בתיק אזרחי 41493-01-15, במסגרתו נקבע כי עילת התביעה שנוספה בכתב התביעה המתוקן (אותה נפרט להלן) נדחית מחמת התיישנות, בנימוק כי מדובר בעילה חדשה שהתווספה לעילת התביעה המקורית, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה המקורי.

רקע בזעיר אנפין ופסק הדין קמא

2. עניינו של התיק קמא בתביעת פיצויים שהוגשה על ידי המערער 1 (להלן: "המערער"), יליד 2.1.1997, בגין רשלנות רפואית בעילה של "חיים בעוולה".

            מערערים 2-3 הם הורי המערער ומיטיביו בתובענה.

משיב 2 הוא ד"ר דרור להב, רופא מומחה במיילדות ובגניקולוגיה שביצע למערערת 2 (להלן: "המערערת") סקירת מערכות בעת הריונה עם המערער במסגרת קופת חולים מכבי, משיבה 3 (להלן: "המשיבה").

יוער כי בתביעה קמא ישנו נתבע מס' 1, פרופ' שמעון דגני, רופא מומחה במיילדות ובגניקולוגיה שביצע למערערת סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי. הוא צורף כמשיב 1 לערעור דנן, אך למעשה הוא משיב פורמלי שלא היה מעורב בפועל בניהול הערעור.

3. התביעה קמא הוגשה ביום 20.1.2015. בכתב התביעה נטען כי בשל התרשלות המשיבים, כל גורם על פי עניינו, נולד המערער כשהוא סובל ממום לב קשה מסוג טטרלוגיה ע"ש פאלוט (TOF).
4. בכתב התביעה קמא נטען, בין היתר, כי רשלנות הנתבעים קמא הינה ביחס לטיפול והמעקב הרפואי שנערך למערערת במהלך הריונה, לרבות בעת ביצוע בדיקת סקירת המערכות שבוצעה לה, התרשלות בגינה לא אותרו המומים הלבביים בעת ביצוע הבדיקות.
5. לתמיכה באמור בכתב התביעה צירפו המערערים חוות דעת רפואיות של ד"ר ערן אהרון ופרופ' נתן רוגין.
6. בכתבי ההגנה כפרו הנתבעים קמא באחריות ובנזק. נטען כי המעקב והטיפול הרפואי, לרבות הסקירות, בוצעו על פי סטנדרטים מקובלים, נהוגים וסבירים בעת הרלבנטית לאירועי כתב התביעה והוגשו חוות דעת בתחומים הרלבנטיים.
7. עוד טענו המשיבים להתיישנות התביעה בשים לב להלכות הנוהגות ממועד פסק הדין בעניין הלכת המר ואילך, למועד ההתרשלות הנטענת (בשנת 1996) ולמועד הגשת התביעה (ינואר 2015).
8. בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים ביום 25.6.17 הוגשו תחשיבי נזק בתיק קמא לצורך שמיעת הצעת פשרה וזאת מבלי שנשמעו המומחים הרפואיים בתיק קמא.

לאחר מכן התקיים דיון בחישובי הנזק ובהצעת הפשרה, בה הייתה התייחסות גם לסוגיות מהותיות שעלו בתביעה באופן המתאים לאותו שלב דיוני.

9. המערער דחה את הצעת הפשרה ועתר לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת חוות דעת רפואית משלימה ותיאור עובדתי ביחס להפרת חובת הגילוי בעיקר בנוגע ליידועה של מערערת לאפשרות העומדת לה לבצע סקירה מורחבת באופן פרטי גם בשלב השני של ההריון.

            התיקון הנדרש התייחס להוספת מסכת עובדתית ביחס לד"ר מרקוביץ יעקב ז"ל, אשר נטען כי ביצע למערערת מעקב הריון כנותן שירותים מטעם המשיבה ו/או במסגרתה.

            נטען בין היתר כי ד"ר מרקוביץ ז"ל לא יידע את המערערת בדבר אפשרותה לבצע סקירת מערכות פרטית גם בשלב השני של ההריון ובהיקף רחב יותר מזו המבוצעת במסגרת קופת חולים, ובכך הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו.