הנתבעת רכשה דירה בראשון לציון והיא גרה בשכירות.
8.לתובע קרנות השתלמות וקופות גמל.
לטענת התובע יתרת קרנות ההשתלמות וקופות הגמל שלו בחברת ילין לפידות עומדת ע"ס 710,000 ₪, כנגדם לקח הוא הלוואה בסך של כ – 247,000 ₪ המשולמת בהחזר חודשי של כ–250 ₪ (תשלום ריבית בלבד כאשר בסוף התקופה ההלוואה תסולק מיתרת הקרן) (עותק מדו"ח יתרות הקרנות צורף ת/10 לתצהיר עדות ראשית [להלן: תע"ר] . עותק מדו"ח יתרת ההלוואה מצורף לתע"ר – ת/11).
התובע טען כי ביקש הלוואה נוספת מ"ילין לפידות" בסך של 50,000 ₪, בקשה שאושרה (עותק של הבקשה להלוואה צורף לתע"ר – ת/15).
9.התובע מפנה להוצאותיו החודשיות וכדלקמן:
א.סך 1530 ₪ לחודש בגין משכנתא הרובצת על הדירה בה מתגורר התובע ברח' ----- בראשון לציון; יתרת המשכנתא כ – 154,000 ₪ (ת/9 לתע"ר).
ב.הוצאות החזקת המדור בדירה הנ"ל וע"ס של כ-1,900 ₪ לערך בחודש.
ארנונה חודשית בסך של 814 ₪ (דו חודשי בסך של 1628 ₪).
תשלום חשמל חודשי בממוצע 525 ₪.
תשלום מים חודשי בסך של 142 ₪.
תשלום כבלים בסך של 166 ₪.
תשלום ועד בית חודשי בסך של 150 ₪.
תשלום גז חודשי בסך של 50 ₪.
תשלום טלפונים של ו. ז. בסך של 50 ₪ וכיוב'.
ג.הוצאות ביגוד, הנעלה והגינה של התובע ושלושת הקטינים מסתכמים לכדי 5,000 ₪ בכל חודש (ת/13 לתע"ר).
10. לטענת התובע, לאחר חישוב של הכנסותיו אל מול הוצאותיו החודשיות, הוא נמצא בגרעון
חודשי של כ– 10,000 ₪, וזאת לאחר תשלום המזונות לנתבעת.
11. באשר לנתוניה הכלכליים של הנתבעת, טוען התובע כי מצבה הכלכלי השתפר משמעותית מאז אישור ההסכם;
א.היא רכשה דירת 4 חדרים חדשה מקבלן בראשון לציון, ששוויה כיום עומד על כ– 2.3 מיליון ₪, אותה היא משכירה ב- 5,000 ₪ לחודש.
ב.היא קיבלה פיצויים מהקבלן בגין איחור במסירת הדירה (עמ' 26, שו' 1, ושורה 6-7 לפרוטוקול)
ג.בשל יציאתה לפנסיה מצה"ל קיבלה פיצויים בסך של כ– 55,000 ₪ .
ד.היא מקבלת פנסיה חודשית ע"ס כ- 10,100 ₪ נטו (עמ' 25 שו' 2-8 לפרוטוקול).
ה.הנתבעת החלה עבודה חדשה בחברת ---- ושכרה החודשי כ– 9,500 ₪ בממוצע (עמ' 25, שו' 16-33 לפרוטוקול). עבודה זו לטענת התובע, מהווה שינוי נסיבות מהותי המגדיל את הכנסתה החודשית של הנתבעת באלפי שקלים לעומת היום בו נחתם הסכם הגירושין,
ו. דמי הביטוח הלאומי עבור הקטינים מועברים לחשבונה של הנתבעת, סך של כ– 383 ₪ לחודש.
ז. לנתבעת קרנות השתלמות בסך של 250,000 ₪, ופנסיה צוברת בסך של כ– 844,000 ₪ (עמ' 26, שו' 20-23 לפרוטוקול ).
ח. התובע טוען כי לדברי הנתבעת עצמה יתרת עו"ש שלה מצויה בזכות של כ– 80,000 ₪ (עמ' 26, שו' 24-25 לפרוטוקול).
12.לסיכומו של עניין– מפנה התובע לשינוי במצב הכלכלי של כ"א מהם ממועד חתימת ההסכם לשנת 2022 בטבלה סדורה.
(צילום מתוך סיכומי התובע, עמ' 5-6, סעיף 39).
טענות הנתבעת
13.לטענת הנתבעת הגם שעל פי ההחלטות בתיק חולקים הם משמורת משותפת על הקטינים, בפועל היא זו אשר דואגת לכלל צרכי הקטינים והם שוהים בביתה הרבה מעבר לזמני השהות על פי ההסכם והחלטת בית המשפט. לטענתה, הבן הגדול ה. , נמצא אצלה מרבית ימות ושעות השבוע וזאת למרות פסק הדין והוראותיו.
14.לטענת הנתבעת מסתיר התובע מבית המשפט כספים וזכויות רבות העומדים לטובתו כולל – דירה ברמת אביב, אשר שוויה מעל 4,000,000 ₪ וממנה הוא מקבל שכירות של כ- 8,000 ₪ לחודש לפחות.
עוד ציינה הנתבעת כי לתובע היה הון עצמי של כ- 3,000,000 ₪ ועוד זכויות כספיות נוספות ומאז הסכם הגירושין רכש הוא שתי דירות פנטהאוז בראשון לציון אשר כל אחת מהן בת 5 חדרים וגג גדול. הוא רכש לאחרונה גם ג'יפ חדש ויוקרתי.
15.לטענת הנתבעת לחשבון הבנק של התובע מוזרמים סכומים כספיים ניכרים, והוא מרשה לעצמו רכישות ובזבוזים, נתון המלמד כי התובע מסתיר מקורות הכנסה.
16.עוד טענה הנתבעת כי עובר להסכם הגירושין עשתה היא ויתורים רבים בעניין הרכוש, כספים, זכויות סוציאליות מקרקעין וכו' והכל על מנת לסיים את הסכסוך המשפטי בינה ובין התובע ולטובת הקטינים בתנאים שהוסכמו בהסכם הגירושין, ומשכך סכום המזונות מהווה חלק מתמונה כלכלית שלמה אשר נלקחה בחשבון בעת ההגעה להסכם הגירושין.
לטענת הנתבעת, לא הצליח התובע להראות ולהוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי שיש בו להוות בסיס לביטול ו/או הפחתת המזונות.
המצב המשפטי
17.עסקינן בתביעת אב לביטול/הפחתה של דמי המזונות אשר נקבעו בהסכם כולל אשר הסדיר את כלל יחסי הצדדים, וכולל הסכמות הנוגעות לפירוד, סידור הגט, חלוקת רכוש, הסדרי השהות עם הילדים ומזונות - הסכם אשר אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.
18.עפ"י ההלכה שבדין תביעה להפחתת מזונות לא נדונה כתביעה חדשה של הקטין למזונותיו, אלא זהו הליך שבו על העותר להקטנת/הגדלת החיובים, להוכיח שינוי נסיבות מהותי בין מועד עריכת ההסכם למועד הגשת התובענה, שינוי המצדיק הצורך בהתאמת סכום המזונות, אם להגדלה ואם להפחתה.
בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים [פורסם בנבו] (7.2.13).
בעת בחינת השינוי הנטען, יש להשוות את המצב המקורי בעת מתן פסק דין למצב הנוכחי ולבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב;
[בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.9.15).
משכך – אם התגבש שינוי מוחלט ומהותי של הנסיבות, אין בעובדה שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, למנוע בחינת המזונות מחדש. כאשר שינוי הנסיבות הופך את אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת על בית המשפט להתערב.
על מנת לאזן בין עקרון הצדק ובין עקרון סופיות הדיון על שינוי הנסיבות להיות מהותי.
שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות ( ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה [פורסם בנבו] (3.6.82).
19.עוד יש להפנות כי עת עסקינן בהסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין ואשר כלל מלבד התייחסות למזונות הקטינים גם הסדרת חלוקת הרכוש בין הצדדים, גירושי הצדדים וכו' אזי התערבות בית המשפט במקרה של שינוי נסיבות נטען מוגבלת עוד יותר.
וראה:
"הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה שהמזונות הוא אחד החוטים המרכזים בה. אם פרמת חוט זה נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם...
מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית".
בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו] (7.2.13).
ראה גם דברי כבוד הנשיא המנוח שמגר בפסק הדין בע"א 4515/92 שטיין קומרוב נ' שטיין [פורסם בנבו] (13.6.94).
"... כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי
שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסכם
כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת;
יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בין ההורים, אולם בטרם יוכרע דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם."
בפסק הדין 7670/18 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (29.1.21) הכריע בית המשפט העליון וקבע כי :
"הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים, זאת ועוד אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו - בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי טרם שנפסקה הלכה זו".
20.מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נקבע, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינת תום ליבו של התובע. (בע"מ 3148/07 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.6.07)).
ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי כמשמעותו בדין כאמור לעיל, אזי בחינת המזונות תיעשה בהתאם להלכת 919/15 שהינו הדין החל כיום.
21.ידוע כי מבחן "ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות.
ראה : בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו](19.7.17) בפסקה 28; בע"מ 3432/09פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] (23.6.09) בפסקה יח;ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור [פורסם בנבו](20.01.86);ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס [פורסם בנבו] (01.04.84).
הואיל וכך , גם בעת בחינת שינוי הנסיבות הכלכלי הנטען יש לבחון סך מקורותיו הכלכליים של התובע כולל נכסיו ופוטנציאל הכנסתו.
מן הכלל אל הפרט
22.התובע טען ,כאמור, לשינוי נסיבות מהותי בשניים אלו:
א.הגדלת זמני השהות שלו עם הילדים.
ב.שינוי לרעה במצבו הכלכלי.
הגדלת זמני השהות
23.בהסכם הגירושין זמני השהות של התובע עם ילדיו נקבעו להיות כדלקמן:
"הסדרי ראיה וביקור
6.1 האב ייקח את הילדים לרשותו ויחזירם לאם במועדים הבאים:
6.1.1 פעמיים בשבוע ביום ב' ו ד' ישירות מהמסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר עת יביאם ישירות למסגרות החינוך בהם הם מתחנכים. מוסכם בזאת על הצדדים כי החל מכיתה ד' של כל ילד (כאשר מופסק הצהרון) יגיע האב לקחת את הילד שאינו מתחנך בצהרון מבית האם עד השעה 17:00.
6.1.2 בסופי שבוע, אחת לשבועיים, החל מיום שישי בעת סיום המסגרות החינוכיות ועד למוצאי שבת בשעה 20:00 בערב עת יחזירם לבית האם ואחת לשבועיים החל מיום שישי בעת סיום המסגרות החינוכיות ועד ליום ראשון בבוקר עת יחזירם ישירות למסגרות החינוכיות.
6.1.3 מחצית מחגי ומועדי ישראל וכן מחצית מחופשות הגן/בית הספר יחולקו בין הצדדים לסירוגין ולחילופין כך שלדוגמא, אם בחג מסוים יהיו הילדים אצל האם אזי בחג שיחול לאחריו הם יהיו אצל האב ולחילופין בשנה שלאחר מכן..."
24.התובע טוען כי בהמשך להחלטת ביהמ"ש (תלה"מ 26133-02-20), זמני השהות שלו עם ילדיו הורחבו ב 27% ובהתייחס לאלו שנקבעו בעת החתימה על הסכם הגירושין , התווספו לו שלושה ימים בחודש עמם, ולטענתו זהו שינוי נסיבות המצדיק בחינת חיוב המזונות שהושת עליו והפחתתו.
25.א. בתסקיר אשר התקבל מיום 12.8.21 הומלצו הסדרי שהות כדלקמן:
-
בהחלטה מיום 1.9.21 אומצו ההמלצות שבתסקיר וניתן להם תוקף של החלטה.
26.הסדרי השהות עפ"י ההמלצות שבתסקיר, להם ניתן להם תוקף של החלטה אכן מרחיבים זמני השהות של הילדים אצל אביהם כך שנוסף יום חמישי אחת לשבועיים שבו הילדים במשמורתו. כמו כן נקבע כי בסוף השבוע שהילדים נמצאים אצל האב יחזיר הוא אותם לאם או למוסדות החינוך ביום א' בבוקר במקום במוצ"ש כפי שנקבע תחילה (אחת לחודש).
27. א. בתצהיר האם נטען על ידה כי האב אינו מגלה כלל אחריות הורית תוך הפניה לכך שהבן ה. מצוי במשמורתה המלאה.
-
באשר לבן ה. צוין בעמ' 4 לתסקיר כי סדר יומו הינו כדלקמן :
וההמלצות בעניינו היו כי הואיל והוא בגיל ההתבגרות (כבן 14 שנים) - יש לאפשר לו גמישות
(עמ' 9 לתסקיר).
28.מהנתונים כאמור עולה כי בהמשך להמלצות שבתסקיר והחלטות שניתנו הורחבו בפועל זמני השהות של הילדים ו. ו-ז. עם אביהם, והם שוהים עימו בנוסף לקבוע בהסכם הגירושין גם במועדים הבאים:
-
בימי חמישי אחת לשבועיים.
-
לינה במוצ"ש כאשר הילדים עם אביהם בסופ"ש.(עת בהסכם ,הלינה במוצ"ש היתה אחת לחודש)
מכל אלו עולה כי אכן באשר לשני הילדים ו. ו-ז. , נוסף אחת לשבועיים יום נוסף שבו הם נמצאים אצל אביהם וכן שעות אחדות במוצ"ש. אולם במקביל – צומצמו באופן משמעותי זמני השהות של הבן ה. אצל אביו, צמצום שהכל תקווה כי ישתנה וה. ימצא מקום נח ונעים בבית אביו עפ"י זמני השהות שנקבעו.
29.גם אם שלושת הילדים יקיימו הסדרי השהות על פי ההמלצות שבתסקיר אשר קיבלו תוקף של החלטה, הרי השינוי יהא בכך שיתווספו על הימים שנקבעו בהסכם, יומיים בחודש שבהם שוהים הילדים עמו (ימי חמישי אחת לשבועיים), כמו גם נוספה לינה במוצ"ש, שבהם שוהים הילדים בבית אביהם בסוף השבוע .
ראשית לציין כי כבר בהסכם הבהירו הצדדים כי הם יגלו גמישות הדדית בכל הקשור ליישום הסדרי השהות על מנת להבטיח טובת הילדים (ראה סע' 6.2 ו-6.7 להסכם הגירושין).
עוד ייאמר כי גם קודם להרחבה האמורה, נקבע כי הילדים ישהו בבית אביהם פעמיים בשבוע כולל לינה וכן לנו הילדים עם אביהם בסוף שבוע אחת לחודש, כך שגם זמני השהות על פי ההסכם המקורי הצריכו את האב התובע לדאוג לדירה הערוכה לשהות הילדים עימו, כמו גם דאגה למזון וכיוב'. ההוצאות הנלוות להרחבה מינורית זו בזמני השהות אינה מצדיקה לטעמי חשוב מחדש של דמי המזונות.
30.על פי ההלכה הפסוקה לא כל שינוי בזמני השהות של הקטינים עם מי מההורים מהווה שינוי נסיבות מהותי וכי יש לבחון האם מדובר בשינוי בלתי צפוי ומה היקף השינוי שבוצע בפועל ראה למשל: תמ"ש 18941-03-16 א.כ. נ' ל.ב. [פורסם בנבו] ( 23.1.19) מפי סג"נ השופטת מירז; תלה"מ 19775-08-17 ב.ש נ' ש.י. ש [פורסם בנבו]( 5.12.18) מפי כב' השופט בר-יוסף.
ירידה בהכנסות התובע
31.לטענת התובע חלה ירידה משמעותית בהכנסותיו החודשיות ובמצבו הכלכלי מהמועד בו נחתם הסכם הגירושין למצב בעת הגשת התביעה.
להזכיר וכאמור בהלכה הפסוקה לעיל, יש לבחון יכולתו הכלכלית של התובע ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא יש לקחת בחשבון כלל המקורות הכלכליים העומדים לרשות התובע, כולל נכסים, חסכונות, ופוטנציאל ההשתכרות שלו.
משכורת ופוטנציאל השתכרות
32.התובע מהנדס מחשבים. (ראה סע' 27 בתלה"מ 46005-02-17).
33. א. כאמור לעיל טוען התובע כי בעת החתימה על הסכם הגירושין עבד כסמנכ"ל בחב' ---, השתכר כ-30,000 ₪ לחודש ובנוסף קיבל בונוסים שהגדילו הכנסותיו ואילו במועד הגשת התביעה ותצהיר העדות הראשית היה הוא לאחר חוויה של פיטורים ממספר מקומות עבודה וקושי למצוא עבודה יציבה. ראה דברי התובע בעמ' 11 לפרוטוקול הדיון :
" ..אז הרווחתי 40 אלף שח לחודש והתאפשר לי והסכמתי לשלם יותר גם אם לא מגיע. זה היה בנטו כ 30 ומשהו אלף שח. היו לי 40 אלף שח ברוטו ועוד בונוסים.
לשאלת ביהמ"ש,
כשאמרת שהרווחת 40 אלף שח התכוונת ברוטו או נטו...מה ההכנסה?
תשובה: הכנסתי החודשית הייתה 47,000 ₪ ברוטו, בתוספת 120,000 שח בערך שנה בונוס, אז הגענו לסכום הזה. "
ב. בהליך זה טוען התובע כי בעת החתימה על הסכם הגירושין השתכר כ-47,000 ₪
ברוטו לחודש בתוספת בונוס של כ-10,000 ₪ (בחלוקת הבונוס השני ל-12 חודשים), דהיינו כ-56,000 ₪ ברוטו לחודש, כ-30,000 ₪ נטו.
-
יש להזכיר, כי קודם לחתימת הסכם הגירושין הגישו הצדדים כתבי טענות, כולל בהליך מזונות (תלה"מ 7366-02-17).
בניגוד לדברי התובע כיום המתייחסים להכנסותיו במועד החתימה על הסכם הגירושין , הרי שבהליכים אז טען התובע כי הכנסתו עולה לשעור של 20,000 ₪ בחודש בלבד (ראה סע' 47 , 49 לכתב הגנה בתלה"מ 7366-02-17).
-
גם בדיון שהתקיים עובר לאשור ההסכם ביום 28.9.17 ,ציין התובע כי הכנסתו עולה לשעור של 26,000 ₪ נטו לחודש מתוכם 6,000 ₪ הינם בגין החזקת רכב (תלה"מ 7366-02-17.
-
עולה כי התובע בוחר להציג הכנסתו החודשית עפ"י האינטרס שלו בהליך ולא עפ"י המציאות כהוויתה, שאז היינו אמורים לקבל נתונים אחידים וזהים.
34.א. בתצהיר העדות הראשית של התובע אשר הוגש ביום 30.9.21 טען הוא בסע' 18:
"נכון להיום אני מקבל תשלום מבטוח לאומי בגין דמי אבטלה בסך של כ-8,700 ₪. החל מחודש נובמבר 2021 איני זכאי לקבל עוד דמי בטוח לאומי ולכן הכנסה זו תתבטל במלואה החל מחודש נובמבר 2021"
-
בדיון שהתקיים ביום 26.4.22 העיד התובע כי החל מאוקטובר 2021 הוא עובד כמתרגל באוניברסיטה ומשתכר כ-7,000 ₪. עוד ציין התובע כי הוא עובד 70% משרה , 3-4 פעמים בשבוע , כ-4 שעות בכל פעם בשל בעיות קשב וריכוז (ראה עמ' 11, 22 לפרוטוקול).
-
בהמשך העדות הוברר כי אותו תובע הטוען לבעיות קשב וריכוז שבגינם "נאלץ" הוא לעבוד מספר שעות מוגבל, עושה למעשה דוקטורט באוניברסיטה והוא עובד בה כמתרגל כאמור (ראה עמ' 22 לפרוטוקול).
35.מתקשה אני להאמין כי התובע ,אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בסוף ספטמבר 21, לא ידע כי כחודש שלאחר מכן הוא מתחיל לעשות דוקטורט ולעבוד באותה אוניברסיטה כמתרגל; התובע בחר שלא לגלות נתונים אלו בתצהירו.
36.גם את טענת התובע לפיה בעיית הקשב והריכוז מאלצת אותו לעבוד באופן גמיש ומצומצם מתקשה אני לקבל.
ראשית,התובע עבד בעבר משרה מלאה והשתכר סכומים גבוהים ביותר, כך שככל שהיתה לו בעיה כאמור, הקושי היה מתגלה ככל הנראה כבר בעבר.
שנית, המסמך ת/5 אותו צירף התובע כראיה לבעיה האמורה, מלמד על "חשד להפרעת קשב" והתובע הופנה להמשך ייעוץ וטיפול. לא ברור מה נעשה באשר לכך.
שלישית – התובע כיום עושה דוקטורט, וקשה להמעיט בצורך בריכוז ובמיקוד לצורך עבודת דוקטורט.
37.א. בהינתן כי התובע מהנדס מחשבים , ובהינתן כי התובע עושה היום דוקטורט במחשבים ועובד כמתרגל, הרי שגם אם הייתי מקבלת טענת התובע כי הכנסתו היום כמתרגל הינה כ-7,000 ₪ בלבד (לא צורפו כל ראיות לכך והטענה עלתה לראשונה בישיבת ההוכחות) אין ספק כי הכנסה נטענת זו הינה הכנסה זמנית, ובהתייחס לכך שהתובע בחר כיום לממש יכולותיו האינטלקטואליות ולעשות דוקטורט תחת מיצוי פוטנציאל הכנסתו. אין ספק כי סיום דוקטורט במחשבים יגדיל משמעותית פוטנציאל הכנסת התובע.
ב. במהלך השנים עבד התובע בחברות מחשבים שונות. הוא גם עבר קורס להיות מעסה מוסמך; יכולותיו של התובע מאפשרות לו לעבוד במקצועות שונים כגון: עבודה במחשבים, מורה, שיעורים פרטיים וכו'.
פוטנציאל הכנסתו של התובע גבוה ונוכח השכלתו ויכולותיו.
38.מתדפיסי כרטיסי האשראי שהציג התובע ומחקירתו הוברר כי היקף ההוצאות החודשיות שלו בכרטיסי האשראי גבוה וכולל גם הוצאות רבות למותרות וכגון: מסעדות; רכישת אלכוהול; הזמנות ביגוד רבות מחו"ל בסכומים ניכרים (עמ' 20-21 לפרוטוקול) ועוד.
אלו מלמדים כי התובע מרשה לעצמו הוצאות רבות אשר אינן באות בהתאמה להכנסותיו הנטענות, ולא נראה כי עסקינן באדם שהכנסתו הצטמצמה משמעותית אלא בכזה אשר מסתיר חלק מהכנסותיו.
רכוש התובע
39.א. בכתב התביעה טען התובע בצמצום באשר לרכושו כך: " יצוין כי אף הנתבע רכש דירה בראשל"צ בסמוך למגורי הנתבעת, לנוכח הסדרי הראיה הנרחבים שקבעו הצדדים בהסכם" (סע' 41).
ב. בהרצאת הפרטים ובהתייחס לרכושו ציין התובע כי יש לו :"דירה בראשל"צ 4 חדרים.
דירה בת"א (בהליך מכירה)"
נראה כי התובע רצה ליצור רושם כי יש לו נכס אחד בלבד וע"כ טען בהרצאת הפרטים כי הנכס האחר הינו בהליך מכירה, אולם הווה עובדה היא כי עד היום, למעלה משנתיים לאחר הגשת התביעה, התובע עדיין מחזיק גם בנכס בתל אביב.
40.א. בדיון הראשון שהתקיים בתיק זה ביום 18.3.20 טען התובע:
"....יש לי חובות של מעל 3 מיליון שח.
יש לי דירה ברמת אביב לקחתי עליה משכנתא, הלוואת בלון של 1.5 מיליון ₪, דירת ארבעה חדרים, ברחוב ----, אני מנסה למכור אותה ב3.5 מיליון ₪, והיא לא נמכרה כבר מעל 18 חודשים, כי זה בקומה ראשונה. שקניתי את הדירה בראשון לציון במעמד הקניה דיווחתי לרשויות המס שאני מוכר דירה בת"א על מנת שזו תהיה דירה יחידה, אך בינתיים לא הצלחתי למכור אותה, הדירה כרגע מושכרת בחמש אלף ולפני כן זה היה 7 אלף שח וכיוון שהדירה במכירה המחיר שלה ירד. זוג עם ילדים מתגוררים שם. נשאר לי מזה נטו 4 אלף.לפיכך הכנסותיי עומדות על 18,600 ₪" (ראה עמ' 1 לפרוטוקול).
ב. כאמור, במרץ 2020 טוען התובע כי לקח משכנתא על הדירה ברמת אביב בסכום של 1.5 מיליון ₪ וכי יש לו חובות על סך של כ-3 מיליון ₪. לא צורפה ראיה התומכת במשכנתא האמורה, ולמעשה מהנספחים התומכים בתצהיר התובע עולה כי על הנכס ברמת אביב, דירה בת כ-107 מ"ר אליה צמודה חניה, לא רשומה משכנתא.
מתצהיר העדות הראשית של התובע ומחקירתו עולה כי על הנכס בתל אביב לא רובצת כבר משכנתא ועל הנכס בראשון לציון רובצת משכנתא של 154,000 ₪ בלבד וההחזר שלה 1,530 ₪ לחודש.
דהיינו נראה כי מהדיון שהתקיים במרץ 2020 הצליח התובע לצמצם משמעותית חיוביו והתחייבויותיו.
41.א. הוברר גם כי לאחר הגירושין רכש התובע דירת מגורים ברח' ----בראשון לציון.
על פי נסח הרישום מיום 30.9.21 אשר צורף לתצהיר העדות הראשית, עולה כי מדובר בדירה בקומה שניה ושלישית, אליה מוצמד רבע מהרכוש המשותף. לדירה צמוד גם גג בשטח של 104 מ"ר וחניה בגודל 11.5 מ"ר.
מהנסח האמור עולה כי על הנכס רשומה משכנתא של 1.5 מיליון ₪.
מנספח יא לסכומים ומעדות התובע עולה כי חוב המשכנתא כיום עומד ע"ס של 175,000 ₪ בלבד. משכך נראה כי התובע הצליח בזמן קצר יחסית לצמצם סכום המשכנתא משמעותית.
עוד להוסיף כי לאחר הרכישה השקיע התובע סכום כספי בשפוצים שערך בנכס. התובע טען כי אלו עלו כ-70,000 ₪ אולם ללא ראיות תומכות.
ראה לענין זה:
"ש.הבית ב---בראשל"צ נרכש לאחר הסכם הגירושין?
ת.נכון. השווי 2.2 ₪. הדירה הצמודה אלי נמכרה ב 2.3 מיליון ₪. קניתי ב 2.150 מיליון שח בסוף 2018. הדירה ליד נמכרה ב 2.350 מיליון שח.
ש.כמה כסף השקעת בשיפוצים בנכס?
ת.70 אלף שח.
ש.מה בנית?
ת.בניה קלה, 50 מטר סגור. בניה קלה.
ש.יש לך מסמכים להראות שזה עלה 70 אלף שח.
ת.לא.
ש.זוכר כמה ציינת שעלה לך השיפוצים?
ת.לא. בדירה שנמכרה כבר היה את ההרחבה.
ש.יש לך מסמכך להראות לי ששילמת רק 70 אלף שח?
ת.לא.
ש.חוץ מהנכס שרכשת עם אח שלך הבית החדש שקנית והדירה ברמת אביב נשארת עם כלל הזכויות שלך בחברה שעבדת בה, כל הזכויות הסוציאליות, פנסיה ביטוחים, ביטוחי חיים, הכל בבעלותך ו---- לא קיבלה מזה שקל זה עמד אז כ 700 אלף שח.
ת.נכון. " (ראה עמ' 17 לפרוטוקול מיום 26.4.2022).
-
מחקירת התובע הוברר גם כי במהלך השנים רכש הוא גם זכויות בדירה ברח' --- בראשון לציון. לטענת התובע חלקו ברכישה היה 10% ואת היתרה רכש אחיו. עוד ציין כי הדירה נמכרה בהפסד כספי. לא צורפו ראיות לכל אלו.
42.התובע לא צירף שמאויות המלמדות על שווי נכסיו, ומשכך לא ניתן לידע שווים הריאלי. הנטל בהליך זה מוטל על התובע והוא כשל בענין זה. לציין עוד כי בית המשפט בתוך עמו יושב ויודע כי נכסי נדל"ן במקומות מרכזיים בתל אביב וראשון לציון השביחו שווים באופן משמעותי בשנים האחרונות.
43.לתובע גם צבירות משמעותות בקרנות השתלמות וקופת גמל.
44.הוברר כי התובע הקים בעבר גם חב' הזנק, אשר גייסה סכומים נכבדים לצורך פעילותה. לטענת התובע החברה נסגרה – ואולם לא הוצגו ראיות גם לכך.
ראה לענין זה:
"ש.אני רוצה לראות הוכחה שהחברה נסגרה. מסתבר שאם לא שואלים שאלות נכונות לא מקבלים תשובות נכונות. יש לך מסמך המוכיח כי חברת הסטארטפ שלך נסגרה?
ת.כן. היא נסגרה. אין לי פה.
ש.היה גיוס כספים?
ת.כן. 300,000 ₪. זה הופקד בחשבון הבנק של החברה. בנק הפועלים.
ביהמ"ש:
ש.האם ניתן לקבל דפי חשבון בנק של החשבון של חברת הסטארטפ?
ת.כן. החשבון מוקפא יש שם 600 שח. כמה שנים לא השתמשתי שם."
(עמ' 22 לפרוטוקול מיום 26.4.2022).
45.מכל הנתונים וכאמור לעיל עולה כי התובע שהינו מהנדס מחשבים אשר עבד בעבר בחברות מחשבים הטובות במשק (----- ; ---). עושה כיום דוקטורט באוניברסיטה ועובד כמתרגל ,הוא גם הקים חב' הזנק, ועשה קורס הכשרה להיותו 'מעסה מוסמך', הוא צעיר יחסית ובעל אנרגיה גבוהה (ראה ההתנהלות בדיון)– ומשכך, יש לו פוטנציאל הכנסה גבוה. דומה שכיום מעדיף התובע להרחיב ולממש הפוטנציאל האינטלקטואלי שלו ואין בכך מתום, אולם יש לו פוטנציאל הכנסה גבוה והוא בעל כישורים רבים. גם אם לא יעבוד בחברות מחשבים – יכול הוא ללמד, לתת שעורים פרטיים, ליתן שרותים לחברות שנזקקות לכך ועוד.
ראה לענין זה גם בעדותה של הנתבעת:
"ת.... יש לו הרבה כסף הון מטורף ויכולת כלכלית מטורפת, הוא עובד בחברת -- חברת הייטק שמוכרים משהו בוודאות אני יודעת שהוא עובד שם. נכון לפני כמה חודשים נאמר לי שעובד שם. יש לי הוכחות.
ש.למה לא הבאת?
ת.אפשר לדבר עם בעל החברה.
ש.למה שהוא נחקר לא שאלת לגבי העבודה הזו?
ב"כ הנתבעת:
תשאל אותי.
ת.היה לנו דוח חוקרת. וידענו שהוא לא יודה.
ביהמ"ש לתובע.
ש.אתה מכיר את החברה ---.
ת.כן. עוסקת במודעות סייבר. לא עבדתי שם. ואני לא עובד. מעולם לא קיבלתי משכורת. לא הייתי איש מכירות היתה תקופה שביקשו ממני לסייע שם בעסקה אחת ולא קיבלתי שכר משם, אני מכיר את זה ואת זה אז סייעתי. משמועה לשמועה היא מעבירה.
(עמ' 27 ש' 18-36 לפרוטוקול מיום 26.4.2022)
46.א. התובע ציין כי מהצהרת ההון לשנת 2020 ניתן לראות כי ההון שלו קטן ובהתייחס להצהרת ההון שהוגשה ב-2019 – אלא שהצהרת ההון של 2020 צורפה רק לסיכומי התובע, ובאופן שלא איפשר לנתבעת לבחון הכתוב בה, לחקור עליה ולהדרש לנכסים הנטענים - משכך לא ניתן להדרש אליה.
לציין גם שמעיון שטחי בהצהרת ההון מ-2020 האמורה, עולה כי שווי הנכסים המופיע בדו"ח הינו ליום רכישתם ולא ליום הגשת הדו"ח.
ב. כאמור, התובע לא הציג בהליך זה כל ראיה אובייקטיבית באשר לשווי נכסיו העדכני ומשכך לא ניתן לידע מצבו הכלכלי ולצורך בחינת שינוי נטען.
47.על פי ההלכה הפסוקה על מי שמבקש להפחית מזונות, חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב ולהציג את מלוא רכושו והכנסותיו. כפי שנקבע בעמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.11.18):
"התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות
הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט... במצב דברים זה, נתון לבית המשפט שיקול הדעת שלא להורות על שינוי סכום המזונות הפסוק, אפילו גדל שכרה של המשיבה בשיעור משמעותי. כאמור יש לבחון במצב דברים זה את התנהלות מגיש התובענה לשינוי סכום המזונות הפסוק, ב"משקפי" תום הלב ומכלול יחסי בני הזוג".
ראה גם עמ"ש (ת"א) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (8.10.2020) ;
בהליך זה שבפני כבר בכתב התביעה ובהרצאת הפרטים הציג התובע בפני בית המשפט נתונים חסרים באשר לרכושו. התובע טען כי הוא מתכוון למכור דירתו שבתל אביב ועל מנת להציג כי בבעלותו דירה אחת בלבד, אולם בפועל הדירה לא נמכרה עד היום. לשם קביעת שווי רכושו הפנה התובע להצהרת הון משנת 2020, הצהרת הון שצורפה אך לכתב הסכומים וממנה עולה כי שווי הנכסים המצוין בה נכון ליום רכישתם ולא ליום הגשת הנתונים לבית המשפט או ליום הגשת הדו"ח.
התובע לא צירף כל נתונים באשר לשווי נכסיו נכון למועד ניהול ההליך ובכך הסתיר ו/או העלים ו/או החסיר נתונים מהותיים באשר להליך זה.
לציין כי בסיכומי התשובה מציין התובע כי בית המשפט הפנה במהלך הדיון לצורך להגיש שמאויות באשר לנכסיו (ראה סע' 4 לסכומי התשובה) – אולם למרות ההכוונה אלו לא הוגשו.
מצבה הכלכלי של הנתבעת
שכר עבודה
48.א. בעת הגשת כתב ההגנה עבדה עדיין הנתבעת כ---בצבא. פרישתה מהצבא היתה צפויה (ראה לענין זה כתב ההגנה בתלה"מ 7366-02-17 ראה גם פרוטוקול הדיון מיום 19.5.20 בעמ' 4 לפרוטוקול ש' 18-26)
ב. בעת עריכת הסכם הגירושין ציינה הנתבעת כי הכנסתה הינה כ-11,000 ₪ נטו (ראה פרוטוקול הדיון מיום 28.9.17 בתלה"מ 7366-02-17). בדיון מיום 19.5.20 ( עמ' 4 לפרוטוקול ש' 18-26) מציינת הנתבעת כי הכנסתה נטו לפני קיזוז הלוואות עולה לסך 13,000 ₪ נטו.
49.במהלך ניהול תיק זה פרשה הנתבעת מהצבא והשתלבה כשכירה בחב' --- והכנסותיה הינם כדלקמן:
כ-7500 ₪ נטו לחודש פנסיה מהצבא (ראה עמ' 25 ש' 5-6 לפרוטוקול)
כ-9500 ₪ לחודש מעבודתה בחב' "----". (עמ' 25 ש' 17-18 לפרוטוקול).
50.העובדה שהנתבעת פרשה מהצבא אין בה להוות שינוי נסיבות שכן כבר בכתב ההגנה שהוגש ע"י התובע דכאן בתביעת המזונות בתלה"מ 7366-02-17 ציין הוא בסע' 48 כי האשה צפויה לצאת לפנסיה מוקדמת בגיל 48 והדבר נפוץ בקרב יוצאי צבא.
לא הוכח גם כי העובדה שהנתבעת השתלבה בעבודה לאחר פרישתה לא היתה צפויה.
רכוש הנתבעת
51.הנתבעת רכשה דירה ברח' ---- בראשון לציון. לטענת הנתבעת נרכשה הדירה בסכום של 1.75 מיליון ₪ מתוכו נלקחו במשכנתא סך של 450,000 ₪ (ראה עמ' 26 ש' 18-19 לפרוטוקול; נספחים ב' וג' לתצהיר התובעת). ההחזר החודשי כ-2600 ₪ לחודש.
52.הנתבעת בעדותה ציינה כי היא משכירה הדירה שרכשה ברח' --- בראשון לציון תמורת סך של 5000 ₪. הנתבעת לא צירפה ראיה לסכום בו היא משכירה הדירה לטענתה. היא שוכרת דירה ב-5850 ₪ ונדרשת לתשלום משכנתא ע"ס 2600 ₪ לחודש.
53.מהאמור והמצורף עולה כי הנתבעת נטלה משכנתא בסכום הרבה יותר גבוה מזה הרובץ על נכסי הנתבע, והיא גם משלמת סכום חודשי גבוה בהרבה מזה שמשלם התובע עת לו גם דירה בבעלותו בתל אביב אותה ללא משכנתא.
54.נראה מהנתונים שבפני כי הנתבעת אשר פרשה מהצבא ומקבלת פנסיה חודשית, עושה כל שביכולתה לממש פוטנציאל ההכנסה שלה.
המזונות כחלק מהסדר כלכלי כולל
55.כבר בסע' 7 לכתב ההגנה מציינת התובעת:
"יצוין כי הנתבעת הינה זו שעשתה ויתורים מפליגים רכושיים , לרבות כתובתה על מנת ולהגיע להסכם שנחתם, וזאת לאחר הליכים משפטיים ממושכים, מינוי מתאם הורי, ולבסוף מינוי מגשר שהביא את הצדדים להסכמות".
וראה לענין זה סע' 8 לתצהיר הנתבעת:
דהיינו , הנתבעת טוענת כי ההסכמות באשר לסכום המזונות החודשי, באו כחלק מהסדר כספי כולל אשר נעשה בין הצדדים ואשר במסגרתו ויתרה היא על כתובתה, ויתרה על טענותיה באשר לדירה על שמו ועוד ויתורים נוספים.
ראה לענין זה בחקירת התובע:
"ש.אתה זוכר שהיתה נגדך כתובה בבית הדין הרבני?
ת.נכון.
ש.היתה כתובה של חצי מיליון שח. היתה תביעה לביטול הסכם יחסי הממון בו נופפת, היתה תביעה לביטול ההסכם היו נגדך תביעות על חלוקת רכוש, ביטול הסכם הממון וכתובה. שלושת הרכיבים של הכתובה, של ההסכם שהתנדבת והתביעה הרכושית, כל המיליונים האלו והדירה ברמת אביב, ---- היתה מקבלת עוד מיליונים..."
עמ' 18 משורה 32 לפרוטוקול.
כאמור-"הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה שהמזונות הוא אחד החוטים המרכזים בה. אם פרמת חוט זה נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם...
מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית".
בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו] (7.2.13).
משהוברר כי בבסיס ההסכם והסדרת סכום המזונות נלקחו בחשבון גם האיזונים הכלליים וההליכים שבין הצדדים לא ניתן להתייחס לסכום המזונות בנפרד מההסדרים הרכושיים הכוללים.
סוף דבר
56. נוכח כל שנאמר לעיל ובהנתן כי לתובע 2 נכסי נדל"ן: האחד בתל אביב – נכס לא ממושכן. הנכס הנוסף הינו בראשון לציון – עליו משכנתא קטנה יחסית ואשר שווים העדכני לא הוכח, בהינתן פוטנציאל השתכרותו של התובע כמו גם הכספים שעומדים לטובתו, הבאים בהלימה להוצאות החודשיות הרבות שבחשבון הבנק של התובע – לא מצאתי שינוי נסיבות מהותי על פי הוראות הדין שיש בו להביא לדיון מחודש בחיוביו שבהסכם הגירושין.
לאחר שבחנתי כל האמור והואיל כי:
-
התובע לא עמד בנטל הראיה להוכיח שינוי במצבו הכלכלי – התובע כשל להוכיח כי
הוא פועל למצות פוטנציאל הכנסתו כמו גם לא הוכיח היקף ושווי הרכוש אשר בבעלותו.
ב.חל שינוי מינורי בזמני השהות.
ג.הסדר המזונות שגובש בין הצדדים לקח בחשבון גם ויתורים שעשתה התובעת כולל
לענין ויתור על כתובתה ועוד.
נחה דעתי לדחות התובענה.
מחייבת התובע בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד ע"ס 35,000 ₪.
סוף דבר התביעה נדחית, התיק ייסגר.
ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
