פס"ד בפסיקת דמי טיפול בעקבות בע"מ 919/15

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' מירה רום פלאי)  מיום 24.1.18, במסגרתו קבע בית המשפט את שיעור חיובו של המערער במזונות בנו הקטין. 

המערער סבור כי שגה בית המשפט באומדן יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מהצדדים, ההורים, ובהערכת צרכי הקטין, ומכאן ערעורו. 

רקע עובדתי

1. הצדדים, יהודים, תושבי ואזרחי ישראל, נישאו בנישואין אזרחיים ביום 11.9.13 והתגרשו ביום 17.11.17. לצדדים בן משותף, קטין, יליד 15.7.14, מנישואיהן אלו (להלן – הקטין). 

למערער בן קטין נוסף, כבן 11, מנישואיו לאחרת בגינו הוא נושא, כך על פי הנטען, במזונות בשיעור של 3400 ₪.

2. בין הצדדים התנהלו הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה ובכללם תביעת המערער לקביעת משמורת משותפת בקטין וכן תביעה לסילוק ידה של המשיבה מהדירה בה התגוררו יחדיו. המשיבה מנגד הגישה תביעה לקביעת שיעור חיובו של המערער במזונות הקטין. כך נדרש בית המשפט לדון בבקשות הדדיות לצווי הגנה שהגישו הצדדים האחד כנגד משנהו.

3. החל משלהי שנת 2017, ומעת שפינתה את דירתו של המערער, החלה המשיבה שוכרת  דירה למגוריה ולמגורי הקטין בעלות של 5100 ₪ לחודש,. בדירה מתגוררת גם אמה של המשיבה. 

4. דומה כי עיקר מחלוקתם של הצדדים בכל הקשור לאומדן מזונות הקטין ושיעור חיובו של המערער בהן, נגעה לשיעור השתכרותו או יכולתו הכלכלית של המערער. בה בשעה שהמשיבה טענה כי יכולתו הכלכלית של המערער עצומה, כי הוא הבעלים בפועל ובעל השליטה ברשת "***" בצוותא עם אביו ז"ל (האב הלך לבית עולמו לאחר שניתן פסק דינו של בית משפט קמא), וכי היקף הכנסותיו עולה על 100 מיליון ₪ בשנה (!),  טען המערער כי הוא עובד שכיר מן המניין בחברה וכי השתכרותו נמוכה מ – 10,000 ₪ לחודש (ממוצע תלושי השכר שצירף לעיון בית המשפט עמד על כ – 8000 ₪ לחודש).

פסק דינו של בית משפט קמא

5. בפסק דינו מיום 24.1.18 קבע בית המשפט כי המשמורת על הקטין תהא לאמו   המשיבה,  כאשר הסדרי השהות עם המערער יהיו בימים ב ו – ה באופן שהמערער יאסוף את בנו מהגן בשעה 16:30 ויכניסו לחוג בו משתתף הקטין בימים אלו בשעה 18:00.  כמו כן ניתנו סמכויות בידי פקידת הסעד להרחיב את הסדרי הראיה בהמשך (תמ"ש 58933-05-16). 

מיד נאמר כי האב אינו מערער על רכיב זה בפסק הדין.