ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
48909-10-19
15/03/2021
|
בפני השופטים:
1. יהודית שבח סג"נ 2. יונה אטדגי 3. שלומית יעקובוביץ
|
- נגד - |
מערער:
עוזי עזרא רחמים עו"ד יורם חג'בי
|
משיבים:
1. עיריית הרצליה 2. שלמה נדג'טוללה
עו"ד אסף הראל עו"ד כפיר יפת
|
פסק דין |
השופט י. אטדגי:
- ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט גלעד הס), מיום 12.8.2019, ב-ת.א. 43567-06-13, שהורה על פינויו של המערער (המשיב שכנגד, להלן – "המערער") ממקרקעין המוחזקים על ידו בעיר הרצליה, שבעליהם הרשומים היא המשיבה 1 (המערערת שכנגד, להלן – "עיריית הרצליה"/"העירייה"), דחה את תביעת המערער לתשלום פיצויים בגין השקעותיו, דחה את תביעת העירייה לתשלום דמי שימוש ראויים וחייב את המערער לשלם לעירייה הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן – "פסק הדין").
התביעות ופסק הדין
- המקרקעין המדוברים הן חלקות 23, 28 ו-68 וחלקים מחלקות 5, 22 ו-67 בגוש 6521, בשטח של כ-1.3 דונם, עליהם בנויים ארבעה בתי מגורים ושני מבנים נוספים (להלן – "המקרקעין", "המבנים", בהתאמה).
החלקות הנזכרות נרשמו על שם עיריית הרצליה בין השנים 1963-1989.
- משפחתו של המערער החלה את ישיבתה בחלק קטן מהמקרקעין בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בבית אבן נטוש, אליו היא נשלחה לגור, לאחר שפונתה ממעברה שהיתה ממוקמת במקום אחר בעיר הרצליה (על פי המתואר בסעיף 24 לפסק הדין).
במשך השנים, משפחת המערער הרחיבה את שטח ישיבתה ובנתה מבנים נוספים על המקרקעין.
אמו של המערער, נעימה רחמים ז"ל, נתבעה אף היא בתביעה בבית המשפט קמא.
סמוך לאחר מכן היא נפטרה והמחזיק בכל המקרקעין, הן במהלך הדיון בבית המשפט קמא והן כיום, הוא המערער בלבד.
- עיריית הרצליה תבעה את פינויו של המערער (ונעימה ז"ל) מהמקרקעין וכן תבעה תשלום דמי שימוש ראויים עבור שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה (25.6.2013).
המערער שהתנגד בכתב הגנתו לפינוי, תבע בתביעה שכנגד תשלום פיצויים כנגד הפינוי.
- המשיב 2 (להלן – "קוהן") הוא בעלים של מקרקעין סמוכים, שטוען שהמערער מחזיק שלא כדין בחלק מהמקרקעין, באופן המונע ממנו גישה חופשית ובנייה על מקרקעיו, ומכאן האינטרס שלו בפינויו של המערער.
לפיכך הוא צורף לתביעה כתובע נוסף.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת