עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
9228-05-18,21694-10-18
03/07/2019
|
בפני הרכב השופטים :
1. שבח יהודית - סג"נ
2. שאול שוחט - סג"נ
3. יונה אטדגי
|
| - נגד - |
מערער:
נ' ס'
עו"ד ליאן קהת ועו"ד גילור נחום
|
משיבה:
א' ס'
עו"ד רפאל שדמי ועו"ד גליה גולנדר
|
| פסק דין |
גרסה לפרסום
השופט ש. שוחט:
- בערעורים שבכותרת מלין המערער על שני פסקי דין שניתנו בעניינו:
האחד – מיום 12.3.2018 בו חויב לשלם למשיבה, אשתו, "מחצית הסכום המשוערך של שווי החברה (חברה בבעלותו ובאחזקת מניה אחת על ידי המשיבה – ש' ש') בסך כולל של 3,028,530 ₪ היינו סך של 1,514,265 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בין יום מתן פסק דין זה ליום התשלום בפועל" תוך דחיית עתירתה של המשיבה לקבלת מחצית המניות בחברה (עמ"ש 9228-05-18).
השני – מיום 2.7.2018 בו נדחו שתי תביעותיו של המערער, האחת לחיוב המשיבה בתשלום פיצויי נזיקין בגין סרבנותה, הנטענת, לקבל את גיטה ממנו והשניה לביטול מזונותיה (עמ"ש 21694-10-18).
עמ"ש 9228-05-18
- תחילתם של ההליכים המשפטיים בנוגע לחברה בשתי תביעות רכושיות שנפתחו בין הצדדים בשנת 1998 (תמ"ש 76164-5/98).
בפסק דין חלקי מיום 3.12.09, שניתן בשתי התביעות הללו הוצהר, כי שני הצדדים הם הבעלים בחלקים שווים של מכלול הזכויות שצברו מיום נישואיהם ועד היום הקובע (1.9.07) למעט החברה "אשר לגביה ימשיך ההליך בבית המשפט". עוד נקבע כי לא נקבע מועד להמשך דיון "ומי מהצדדים רשאי לעתור להמשך הדיון במידה והצדדים לא יגיעו לפיתרון יתרת הסכסוך שנותרה" (להלן: "פסק הדין החלקי").
ההליכים בנוגע לחברה בתביעות הנ"ל לא חודשו אלא בדצמבר 2015, בתביעה לסעד הצהרתי ולמתן צו עשה שהגישה המשיבה, בנוגע לזכויותיה בה (תמ"ש 8326-12-15), זו התביעה בה ניתן פסק הדין נושא הערעור.
- א. בפסק דינו קבע בית משפט קמא את הקביעות הבאות:
- המשטר הרכושי שחל על נישואי בני הזוג הוא משטר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").
- למשיבה מחצית הזכויות בחברה.
- המועד הקובע להערכת שווי החברה – 1.9.2007.
- הערכת שווי החברה – בהתאם לשיטת התחשיב בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.
על קביעות אלה לא משיג המערער (ראה דברי ב"כ המערער לעניין המועד הקובע בפרו' ישיבת הערעור מיום 28.3.19 עמ' 3 ש' 4-3).
ב. בתוך כך קבע בית משפט קמא, כי יש לשערך את שווי החברה על דרך הוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד הקובע ועד התשלום בפועל, ולחייב את המערער בתשלום מחצית תוספת זו חרף השיהוי בו נקטה המשיבה בהגשת תביעתה מאז מתן פסק הדין החלקי, אף הורה על תשלום מיידי תוך דחיית עתירת המערער להשהיית התשלום עד לגירושי בני הזוג.
בית משפט קמא הוסיף וקבע בהקשר זה, כי את השיהוי בפתרון המחלוקת בנוגע לזכויות המשיבה בחברה, יש לזקוף גם לחובת המערער ודחה מטעם זה גם את טענתו כי התנהלות המשיבה גרמה לו נזק בדמות תשלום מזונות שהיו מבוטלים לו פעלה לקבלת זכויותיה במועד מוקדם יותר, מזונות שהוא עדיין משלם אותם גם בימים אלה, מכוח פסק דין שניתן בהקשר זה.