עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
|
61529-11-15
25/09/2017
|
בפני הרכב השופטים:
1. ישעיהו שנלר-סג"נ - אב"ד 2. ד"ר קובי ורדי-סג"נ 3. עינת רביד
|
- נגד - |
המערער:
בנק דיסקונט לישראל (מקודם בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ) עו"ד מרדכי גרון
|
המשיבים:
1. מ.ק.ל. 2. נ.ז.
עו"ד יהודה ברמי ועו"ד דוד דוידוב [בשם משיב 1]
|
פסק דין |
השופט ד"ר קובי ורדי, סג"נ:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו (כבוד השופטת איריס ארבל-אסל) מיום 18/10/15 בתמ"ש 44991-04-13 שקיבל את תביעת המשיבים להצהיר כי המשיב 1 (להלן גם "הבעל") הינו הבעלים של מחצית מזכויות הבעלות בדירה מכוח הלכת השיתוף ושהמשכנתא על הדירה לא חלה על מחצית הדירה השייכת לו.
כללי, הרקע העובדתי והמחלוקות
- מדובר במשיבים בבני זוג שנישאו בשנת 1966 באיראן ולהם 4 ילדים. בשנת 1988 עלתה המשיבה 2 (להלן גם "האישה") לישראל ובשנת 1989 הגיע הבעל לארץ ובתחילה היה במעמד של תייר וב-1992 שינה מעמדו לעולה חדש.
- ב-7/12/1992 נרשמו בלשכת רישום המקרקעין מלוא הזכויות בדירה ברחוב XXX הידועה כגוש XXX (להלן: "הדירה") ע"ש האישה.
- ב-30/7/2000 נרשמה הערת אזהרה בגין מכר מלוא הזכויות בדירה (בהסכם מכר מיום 23/6/2000) לטובת בנם של המשיבים: שהרון (להלן גם "הבן") ורעייתו ובסמוך לכך ב-20/9/2000 נרשמה הערת אזהרה נוספת לטובת המערער (להלן גם "הבנק") בסך 650,000 ש"ח בגין נטילת משכנתא (להלן: "המשכנתא").
זאת כאשר הבנק נתן הלוואה בסך 650,000 ₪ לבן ולרעייתו והאישה חתמה ביום 18/9/2000 על התחייבות לרישום משכנתא, כשהחתימה אומתה ע"י עו"ד בכור, בה התחייבה להעביר את הבעלות בדירה ע"ש הבן ורעייתו עד ליום 1/4/01 ולדאוג לרישום המשכנתא לטובת הבנק על הדירה באותו מועד וכן להחזיר לבנק את כספי ההלוואה אם לא תקיים את התחייבויותיה הנ"ל, כאשר נרשם גם משכון לטובת הבנק ברשם המשכונות.
- ביום 22/1/04 הגישה האישה כתב תביעה כנגד הבנק, הבן ורעייתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א 1147/04 (להלן: "התביעה במחוזי"), בו טענה, שהבנק מבקש לממש את הדירה בשל חוב של הבן ורעייתו שלטענת הבנק משכנו את זכויותיהם בדירה בהתאם להסכם מכר מיום 23/6/00 והתחייבות לרישום משכנתא שנטען ע"י הבנק שנחתמו על ידה בעוד הם חסרי כל תוקף ובטלים מעיקרם בשל זיוף חתימתה עליהם. לטענת האישה, היא מעולם לא מכרה את זכויותיה בדירה לבן ורעייתו ולא הסכימה לרישום המשכנתא ולכן אין כל תוקף להתחייבות לרישום משכנתא והיא בטלה מעיקרה והתבקש צו הצהרתי כי הסכם מכר הדירה וההתחייבות לרשום משכנתא בטלים מעיקרם וחסרי תוקף בשל זיוף חתימתה וכי לבנק ו/או לבן ולרעייתו אין כל זכות מכוחו.
כן נטען כי הכספים של ההלוואה מעולם לא הגיעו אליה והם נלקחו ע"י הבן שהיה מורשה חתימה בחשבון הבנק.
- בכתב התביעה בתביעה במחוזי טענה האישה כי היא הבעלים הרשום של הדירה ויחד עמה מתגוררים בדירה בעלה ובתה. כן טענה כי נודע לה על מעשי בנה רק בשנת 2004 כשקיבלה מכתב מהבנק שבכוונתו לממש את המשכנתא ושניסתה לסייע לבנה ולהגיע להסדר עם הבנק ואף שילמה סכומים לבנק על חשבון המשכנתא.
- הבנק הגיש במסגרת התביעה במחוזי, תביעה שכנגד כנגד האישה, הבן ורעייתו, בה ביקש בין היתר לרשום את הדירה על שמות הרוכשים (הבן ורעייתו) וכן לרשום את המשכנתא לטובתו ולחילופין לרשום את המשכנתא על זכויותיה של האישה ולממש את המשכנתא.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת