אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בנושא אישור העתקת מקום מגורי קטינות עם אמן

פס"ד בנושא אישור העתקת מקום מגורי קטינות עם אמן

תאריך פרסום : 31/03/2022 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה נצרת
62786-11-21
21/03/2022
בפני השופט הבכיר:
אסף זגורי

- נגד -
תובעת:
פלונית
עו"ד דנה סויסה
נתבע:
פלוני
עו"ד עופר בטאש
פסק דין
 

 

התביעה:

 

  1. לפניי תביעה בה עותרת התובעת לאפשר לה להעתיק מקום מגורי וחינוך בנותיהם הקטינות של הצדדים לאלתר שפרטיהן בכותרת מהעיר בית שאן לעיר חריש. המעבר מבוקש לאור זוגיות חדשה של האם עם בן זוג ורצונה לעבור לגור עמו שם לאלתר.

     

  2. זה המקום לציין כי ביום 17/5/2018 הגיעו הצדדים להסכמות בתיק קודם לעניין משמורתן של הקטינות אצל האם וקיום זמני שהות בימים ב' ו-ד' בשבוע בין הקטינות לבין אביהן (ללא לינה) ובכל סוף שבוע שני לסירוגין עם לינה. הסכמות אלה אושרו על ידי וקיבלו תוקף של פסק דין בתלה"מ 13013-03-18.

     

  3. בתביעה הנוכחית שהגישה האם טענה כי החל מחודש דצמבר 2019 האב לא עומד בתשלומי מזונות שחויב בהם ובחודשים שקדמו להגשת התביעה גם שיבש ו/או לא קיים הסדרי שהות שנקבעו, מחליף ימי שהות במהלך השבוע כרוחו וכרצונו ומערער את יציבותן של הקטינות. זאת ועוד, ביום 21/10/2021 הודיע האב חד צדדית לאם במסרון כי הוא מבטל הסדרי שהות עד להודעה חדשה. עוד טענה האם, כי מערכת היחסים בין הקטינות לבין אביהן אינה יציבה ובמצב דברים זה כאשר אין יציבות בהסדרי שהות ובגביית המזונות וכאשר מנגד הקימה מערכת יחסים זוגית ויציבה בשנה שקדמה לתביעה והיא עומדת למסד את הקשר, היא מעוניינת להעתיק המגורים לעיר חריש שם יש לה אפשרויות תעסוקה רבות יותר והיא תוכל להעניק לקטינות מקום מגורים ראוי, יציבות כלכלית, בית חם ואוהב.

     

  4. בתחילה האם העתיקה מגוריה ללא הסכמת האב ו/או אישור בית המשפט ולדבריה הדבר נעשה על סמך ייעוץ משפטי שגוי שקיבלה. משהבינה טעותה שבה לבית שאן אך טענה כי אמורה לפנות דירתה תוך זמן קצר ואין לה היכן לשהות. ואכן האם גרה בחודשים האחרונים בבית הוריה ועותרת מעת לעת ליתן החלטה בדבר מתן ההיתר להעתיק המגורים והלימודים של הקטינות שכן בית סבתן אינו מתאים לשמש בית קבוע עבורן.

     

    טענות האם:

     

     

  5. האם טוענת כי העתקת מקום המגורים תשמש לרווחת הקטינות והיא אף נכונה לשאת בנטל ההסעות של הקטינות לזמני שהות עם אביהן ובכך להבטיח הקשר היציב ביניהן לבין האב. היא אף הציעה שהאב ייקח הקטינות מיום ה' מדי שבוע לסוף שבוע ארוך אלא שלדבריה האב מסכל כל ניסיון להגיע להבנות והסכמות ומבקש אך להתנקם בה ולמנוע ממנה להתקדם בחיים כאשר טענותיו אינו מעוגנות כלל בטובת הקטינות.

     

    טענות האב:

     

  6. האב מצדו מתנגד וכל לכל למעבר ומציג זאת כתרחיש אסוני עבור הקטינות. האב טוען כי טובת הקטינות להישאר באותן מסגרות חינוך וסביבת מגורים וחברה שם הן קרובות למשפחתן המורחבת ומעל לכל קרובות אליו. בעניין קיום זמני שהות הודה האב כי היו קשיים בביצועם שכן הוא נקלע לקשיים כספיים והחליף מקומות עבודה ולכן לא יכול היה לפרק זמן מסוים לקיים זמני שהות באמצע השבוע.

     

  7. האב טוען כי מעשי האם הינם פזיזים וכך הרעיון להעתיק מקום מגורי הקטינות לחריש לאחר היכרות קצרה עם בן זוג אחר. הוא סבור שהיא עלולה להעתיק מגוריה ולשוב חיש מהר לבית שאן שכן מדובר במהלך לא מבוסס. עוד לדבריו, בן הזוג של האם גרוש וחייב במזונות ילדיו מנישואין קודמים, לא ברור במה עובד ומהי השתכרותו.

     

  8. בכל הנוגע לקשר של האב עם הקטינות הוא טוען לקשר חם ואוהב ולדבריו הקטינות פורחות במחיצתו. הוא נמצא בקשר רציף עם גורמי חינוך בגן הילדים, נוהג לחגוג עמן אירועים וימי הולדת (צורפו גם תמונות) והוא מעניק להן חום ואהבה. התנגדותו של האב לדבריו נובעת ממניעים אותנטיים של דאגה לשלום הקטינות ומרצונו לקחת חלק ממשי ופעיל בגידולן תוך הותרתן בסביבת המגורים הטבעית שלהם קרוב למשפחתן המורחבת.

     

    ישיבת קדם המשפט, נסיונות הפשרה והאולטימטום של האב:

     

  9. בית המשפט הזמין תסקיר סעד מהעו"ס לסדרי דין ועוד בטרם זה הוגש התקיימה ישיבת 16/1/2022 בה ניסה בית המשפט להביא הצדדים להבנות והסכמות ביחס לתביעה.

     

  10. בתחילה האב הסכים להצעת פשרה המאפשרת את המעבר ומטילה נטל הסעות מכביד על האם, אך מהר מאוד הוא חזר בו מהסכמתו זו וניכר מדבריו הוא מתקשה להפריד בין אי עיבוד הגירושין והפרידה בין ההורים כבני זוג לבין טובת הקטינות. ראיה לכך הייתה אמירה של האב כי אם יותר המעבר הוא מבקש שלא לפגוש כלל בקטינות! ("האב: כן. אם מעבירים אותן אני אנתק איתן קשר. אני רוצה להיות אב קשור או לא אב בכלל" עמ' 4 שורה 16 לפרוטוקול).

     

     

  11. האם מצדה הסבירה במהלך הדיון כי אינה יכולה להישאר בבית שאן, כי חוותה אלימות גם מצד משפחת האב במהלך הפירוד. לדבריה היא מעוניינת בשימור מערכת יחסים טובה עם האב עבור הקטינות. היא הוסיפה כי האב אינו מעורב בחיי הקטינות וממעט לראותן. הסבירה כי כאשר חלתה בקורונה שילמה לאב כדי שישהה עם הקטינות כדי שלא יחלו. עוד לדבריה משפחתו של האב מזלזלת ומפלה הקטינות לעומת ילדים אחרים במשפחה ובשל טענות האב ומשפחתו כי האם בגדה בו במהלך הנישואין בנותיה משלמות את המחיר. האם מסרה כי מעוניינת להתקדם בחייה לבנות בית חדש ואף להביא עוד ילדים לעולם והאב אך מנסה למנוע זאת ממנה. עוד מסרה כי בן זוגה עובד והוא שכר דירה בחריש שהיא באמצע הדרך בין נתניה (מקום מושבו הקודם ועבודתו) לבין בית שאן. כאשר נשאלה על ידי בית המשפט מדוע לא בחרה לעבור לעפולה שהיא קרובה יותר לבית שאן מסרה את הנימוקים לעיל והוסיפה כי אחהי גר בחריש ותקבל ממנו סיוע.

     

  12. אציין כי במהלך כל ישיבת קדם המשפט ניסה בית המשפט בכל דרך לגלות אמפטיה לעמדתו של האב, לפנות ללבו להבין את מצוקתו ולהציע הצעות אשר יאפשרו לו להכיל ולהסכים למעבר תוך שהתובעת תישא במלוא הנטל של ההסעות לפרק זמן קצוב אך למרות כל הניסיונות הללו הנתבע מתנגד ומציב עמדה של "הכל או כלום" לא רק בעניין המעבר אלא גם בעניין הקשר שלו עם בנותיו הקטינות. הובהר לפיכך כי הצבת עמדה שכזו של "הכל או כלום" כלומר במקרה של התרת המעבר, האב מנתק קשר עם הבנות, הינה עמדה שמלמדת על כך שיש קושי לאב לראות את טובת הקטינות ונראה כי הוא עסוק בכאבו בשל רצונה של האם להעתיק את מקום מגורי הקטינות ואין אלא להצר על כך. לכן הורה בית המשפט בטרם קידום ההליך כי הנתבע ישקול מחדש עמדתו ויודיעה תוך 14 יום ברם הוא מסר כי עומד על התנגדותו.

     

    תסקיר הסעד של העו"ס לסדרי דין והמלצותיו:

     

  13. לבית המשפט הוגש תסקיר סעד ביום 27/2/2022. בתסקיר מתוארת ההתנהלות ההורית לרבות הודעת האב בדבר הפסקת הסדרי שהות עם הקטינות באופן חד צדדי במהלך חודש אוקטובר 2021 ואירוע נוסף שלגביו האם טענה כי אגב לקיחת הקטינות באחד הסדרי השהות עת דחף את הסבתא והשליך הקטינה בכוח בתוך הרכב. כן ציינה העו"ס את המניעים של האם להעתיק מגורים לחריש, העובדה שקיבלה הצעה לעשות כן מבן זוגה, אי תשלום המזונות מצד האב ורצונה להתפתח יותר מבחינה כלכלית ותעסוקתית. האם הודיעה לעו"ס כי אינה מעוניינת להפריד בין האב לבין הקטינות ומכירה בחשיבות הקשר ביניהן. אלא שלדברי האם עלה כי לאב לא חשוב הקשר עם הבנות, הוא מתנהג אליהן בכעס ובעצבים ולא מכבר ניתק קשר למשך חודש. הדבר גורם לכך שהקטינות עצמן לא תמיד מעוניינות ללכת אל האב בזמני שהות. עוד נמסר מהאם כי האב כלל אל בקשר טלפוני עם הקטינות באמצע השבוע וגם לא עם מסגרות החינוך. בתסקיר עלה כי האב מתנגד למעבר הבנות לחריש שכן הדבר יפגע בקשר שלו עם הבנות וכן טען כי בית שאן זו סביבתן הטבעית של הקטינות, הן גדלו בבית שאן וההורים שלו ושל האם מתגוררים בעיר זו. האב וטען כי האם מעוניינת לנקום בו ולהרחיק הבנות ממנו ולכן עוברת לחריש. גם בפני העו"ס הודיע האב כי במידה והאם מעתיקה מגורי הקטינות לחריש הוא ינתק קשר עם הקטינות ולא יכיר בהן (עמ' 3 לתסקיר). האב הציע שהוא ישמש הורה "משמורן", ישנה מקום עבודתו למקום עבודה ששעות העבודה בו יתאימו לגידול הקטינות. לדבריו בעבר לא עתר למשמורת כיוון שידע שאין לו סיכוי לזכות בה. עוד טען האב כי אין לו כסף לתחזוקת הרכב (רישוי וביטוח) ולכן אינו נייד. כן טוען האב כי הבנות שומעות קללות בבית הסבתא מצד האם ולכן הקטינות לא מעוניינות לפגוש בו. האב טוען כי הוא בקשר עם המסגרות החינוכיות של הקטינות הגם שלדבריו לא צורף לקבוצת הווטס אפ על ידי הגננת.

     

  14. העו"ס מציינת בתסקירה כי בין ההורים קונפליקט הורי בלתי פתור הגם שההורים התגרשו כבר לפני מספר שנים והסדירו עניין חלוקת זמני שהות. התקשורת בין ההורים לא טובה ומתקיימת רק דרך הודעות טקסט. עדיין ישנם קשיים במעברים בין בתי ההורים כאשר באחד האירועים דיווחה האם כי האב דחף את אמה ולקח הקטינות בכוח מידיה. שני ההורים מדווחים על מעורבות משפחות המוצא והדבר מלבה הסכסוך.

     

  15. מדברי העו"ס עולה כי לקטינות קשר טוב עם שני ההורים והמשפחות המורחבות.

     

  16. באשר לאלמונית צוין כי מדיווח הגננת עלה שהיא סובלת ממצב רוח משתנה, בוכה במצבי תסכול, משתמשת באלימות והתפקוד הרגשי אינו תקין ולכן גם אינה פנויה ללמידה וזקוקה לטיפול רגשי. הגננת דיווחה כי אכן האב אינו מעורב בנעשה בגן אך לעתים כשאוסף הקטינות נכנס לגן לזמן קצר. האם לעומתו שותפה בנעשה ונענית ברצון לדרישות הצוות. הקשר שלה מול הבנות אוהב, דואג ומתעניין. בביקור בית חשה אלמונית בנוח עם שני ההורים. היא מפנה האשמות לאב וטוענת כי הוא משקר לה ואומרת דברים קשים אודותיו. נראה לעו"ס כי היא כעוסה מאוד על האב והאב לא הצליח במסגרת ביקור הבית להתמודד עם אמירותיה הקשות כלפיו. לעו"ס הוא אמר שהקטינה אף יורקת ומרביצה לו (אלמונית בת 5 יש לזכור). האב גר בבית הוריו, שם גרים עוד 4 אחים ואמו. שלושה מאחיו גרושים שמקיימים זמני שהות באותו בית עם ילדיהם. בשל האמור יש צפיפות גדולה בבית האב. האב לן בחדר שינה צפוף וקטן והבנות ישנות עם האב במיטה זוגית. לעומת זאת בביקור בית אצל האם אלמונית נראתה כמי שחשה עצמה בנוח בנוכחות האם והסבתא הראתה את החדר שבו ישנה עם אחותה וחדר האם.

     

  17. באשר לפלמונית הצעירה יותר (בגיל 4) סיפרה שאוהבת להיות גם אצל האב וגם אצל האם. מצב רוחה תקין, מקובלת חברתית, מתפקדת רגיל בגן. אין קשר בין הגן לבין האב אך הוא נענה ברצון כשפונים אליו. עיקר הקשר הוא מול האם. בביקור בית אצל האב נצפה קשר חם מאוד בין הקטינה פלמונית לבין אביה והיא חשה בנוח עמו. כך גם בבית האם.

     

  18. בפסקת "תמונת המצב ההורית" כתבה העו"ס כי האב אוהב את בנותיו ומעוניין בקשר עמן ובהגעתן לזמני שהות אך עם זאת נוקט בצעדים ואמירות המעוררות סימני שאלה בכל הנוגע ליכולתו לראות את טובת הבנות. הודעתו על הפסקת המפגשים לפני 4 חודשים, ניתוק הקשר לרבות הטלפונית למשך חודש וחוסר היכולת לקבל אפשרות שהקטינות יעתיקו מגורים לחריש הצביעו על קושי משמעותי בהורותו וביכולתו לראות את צרכי הקטינות. בנוסף מתקשה האב להתמודד עם קשייה של הבת אלמונית. האם נצפתה כמי שאוהבת את הקטינות ודואגת לסיפוק כל צרכיהן. היא מרגישה תחושת משפחתיות עם בן הזוג החדש וילדיו ומצפה לתיקון לעומת חווית הנישואין הקודמת. נראה כי היא מרגישה שהפתרון לכל הקשיים הוא במעבר לחריש והיא אינה רואה כל קושי בשינוי מקום המגורים מבחינת הקטינות ולדעתה הן יסתגלו מהר לשינוי.

     

  19. העו"ס מסכמת כי טובתן של הקטינות הוא בקיום ושימור קשר יציב עם שני ההורים. כפי העולה מהתסקיר האם היא המטפלת העיקרית בבנות הקטינות ונראה כי היא מודעת לצרכיהן השונים ומספקת אותם מבחינה פיזית ורגשית. העתקת מקום המגורים של הקטינות יהווה שינוי בחייהן של הקטינות, יפחית מזמני השהות של האב וידרוש מאמץ נוסף מההורים לקיום זמני השהות. בנוסף הדבר עלול להביא לריחוק הקטינות מהמשפחה המורחבת. עם זאת ולאור רצונה החד משמעי של האם להעתיק מגוריה, במאזן האינטרסים עולה כי טובתן של הקטינות הוא לשהות עם עמן ובמקביל לשמור על זמני שהות עם האב. העו"ס הביעה חשש מפני שינוי מיידי באמצע השנה של הבת אלמונית שממילא מצבה רגיש ומורכב ולכן סברה שנכון להמתין עם יישום ההמלצה עד לסיום שנת הלימודים. עוד הוצע כי האב יקבל הדרכה הורית עדי לקיים קשר מיטבי עם הקטינות ולקבל כלים להתמודדות עם הבת אלמונית ומורכבותה.

     

     

  20. יש לציין כי העו"ס הבהירה המלצתה להורים וגם לאחר שעשתה כן חזר האב על אמירתו כי אם הקטינות יעתיקו המגורים לחריש ינתק עמן קשר. האב נשמע מדבר מתוך ייאוש רב. האם מצדה מסרה כי אינה יכולה עוד להישאר בבית שאן ומבקשת להעתיק המגורים לאלתר ואף היא נשמעה במצוקה גדולה. כן טענה האם כי הקטינה אלמונית אינה נוהגת באלימות בגן וכי הגננת לא הובנה כהלכה.

     

    דיון והכרעה:

     

  21. כידוע, הורים הינם אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם הקטינים, וככאלה מוטלת עליהם "החובה והזכות" לדאוג לצרכיו השונים, לרבות חינוכם, כאשר לאפוטרופסות צמודה גם הרשות "להחזיק" בהם ולקבוע את מקום מגוריהם [ראו סעיפים 14-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962]. במקרה שנפרדה דרכם של ההורים על ההורים להידבר ולהגיע להסכמה  בעניינים מסוג זה, ובמקרה שלא הצליחו להגיע להסכמה- יכריע בית המשפט "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" [ראו סעיפים 18, 19, 25 לחוק; ע"א 2266/93פלוני, קטין נ. פלוני, פ"ד מט(1) 22 (1995), פסקאות 11-10 לפסק הדין של כב' הנשיא שמגר].

     

  22. אמת המידה המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בענייני קטינים היא טובת הילד. עקרון זה ניצב כעקרון מנחה בודד בסוגיות בענייני ילדים, מבלי שישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים [ראו רע"א 4575/00פלונית נ. אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 333 (2001); בע"מ 27/06פלוני נ' פלוני (1.5.2006), פסקה 11 וההפניות שם]. עקרון זה נבחן על פי הילד הספציפי [בע"מ 9358/04פלונית נ. פלוני (2.5.2005)].

     

  23. בבחינת טובתו של קטין נעזר בית המשפט בדעתם של גורמים מקצועיים (תסקירי סעד, חוות דעת מומחה) המהווים אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שיובאו בפני בית המשפט, אך נתון שיקול הדעת לבית המשפט האם לאמץ את חוות הדעת במלואן, חלק מהן, או אף לסטות מהן במקרים המצדיקים זאת [ראו ע"מ (מחוזי חיפה) 384/06ו' א' נ. ו' (ז') מ' (28.03.2007, נבו)); רמ"ש (מחוזי ת"א) 63553-08-21ע' א' א' (קטינה) נ. א' א' (4.10.2021, נבו), פסקה 5].

     

  24. בבוחנו את טובת הילד אגב בקשת הגירה (פנימית במקרה זה) של ההורה המשמורן, יתחשב בית המשפט בין היתר בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד משני ההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירה על קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר העתקת מקום המגורים ונכונות ההורה "המשמורן" לקיים קשר זה, במסוגלות של הילדים להיקלט במקום החדש, זיקתם למקום המגורים הנוכחי וכיוצ"ב. לצד הקביעה, כי עקרון טובת הילדים הוא עקרון על בנוגע לענייני משמורת וקביעת מקום מגוריו של קטין נפסק עוד, כי "לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו מכיוון שטובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרידה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו. ...לפיכך במציאות הנוצרת לאחר פרדת ההורים על בית המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם הכרעה בטובת הילד במקרה מסוים על בית המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אלהילדים (ראו ברע"א 4575/00 לעיל בעמ' 330 – 331). עוד נפסק, כי "בחינת שאלת טובת הילד אינה יכולה להתבצע במנותק משאלת השפעת ההגירה על הוריו. כלומר, יש ליתן משקל לזכותו של הורה המשמורן לנהל את חייו כרצונו ולהמשיך להתפתח בהם, זאת לצד בחינת זכותו של ההורה שאינו משמורן לשמור על קשר רציף עם הילד" (ראו לעיל בבע"מ 27/06בפסקה 22).

     

  25. ועוד נפסק כי כאשר מדובר על העתקת מקום מגורים מתמקדת הפסיקה בשני שיקולים מרכזיים: האחד, יכולתו של הקטין לעשות את המעבר; והשני, האם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני [ראו רמ"ש (מחוזי ת"א) 63553-087-21 הנ"ל, סעיפים 7-6 וההפניות הנזכרות שם].

     

  26. לאחר עיון בתסקיר הסעד והתרשמותי הבלתי אמצעית מהתנהלות הצדדים כהורים במהלך ההליכים שלפניי באתי לכלל דעה כי יש לאמץ את המלצות תסקיר הסעד במלואן ולהתיר המעבר של הקטינות עם אמן לחריש אך זאת לא לפני 1/7/2022. לקביעה זו הגעתי לאחר ששוכנעתי כי הקטינות תהיינה מסוגלות לכאורה לצלוח את המעבר אגב שמירת קשר עם האב (ככל שהדבר תלוי באם ובקטינות).

     

  27. בדרך כלל בתי המשפט אינם מתירים העתקת מקום מגורים במהלך שנת לימודים אלא בסיומה. איני סבור שיש נסיבות המצדיקות חריגה מקו התנהלות שכזה, נהפוך הוא. טענות האם כי נכון יהיה להכין הקטינה אלמונית לכיתה א' מיד לאחר חג הפסח אין בהן די כדי להצדיק המעבר. האם ממילא שוהה מעת לעת בחריש ותוכל גם לקחת הקטינה לימי הכנה מתאימים לקראת כיתה א' או לערוך הכנה מתאימה בתקופת חופשת הקיץ. בנוסף יש לזכור ששינוי ועקירה באמצע שנת לימודים של שתי הקטינות לסביבה חדשה לרבות מסגרות חינוך חדשות אינה פשוטה כלל ועיקר. לאור קשייה הרגשיים של אלמונית איני סבור כי מדובר בפתרון לטובתה. בנוסף בדחיית המעבר עד לתום שנת הלימודים יש משום גורם משכך מבחינת הקטינות והאב. לקטינות תהיה וודאות וידיעה שהן עוברות בקיץ לבית חדש ביישוב חריש ואילו האב ימשיך לפגוש בקטינות תוך שיש לקוות שבמהלך החודשים קרובים יעשה עבודה טיפולית ו/או אחרת עם עצמו כדי שהמעבר לא יהיה טראומתי עבור הבנות בשל איומיו לנתק עמן קשר.

     

  28. אדגיש, כי אני שותף לעמדת העו"ס שהאם רואה תמונה ורודה ואולי ורודה מדי של המעבר לחריש והשפעותיו על הקטינות. האם אינה בוחנת לעומק קשיים שיכולים להתעורר מבחינת הקטינות ומבקשת ליפות את השלכות המעבר ולראות רק היתרונות הגלומים בכך ללא לקיחה משמעותית בחשבון של כשלון המעבר או השפעות שליליות על הקטינות או קשיי הסתגלותן. חשוב שהאם תדע, כי כל שינוי עבור ילדים צעירים, בפרט בגילאי הקטינות שלפניי הוא משברי עבורם. ילדים יכולים לצלוח משברים ומעברים ושינויים, אך על ההורים לקחת בחשבון שהדבר אינו פשוט עבורם. בשל המעבר יידרשו הקטינות להסתגל לחברה חדשה, לבית חדש, למסגרות חינוך חדשות, לחיים עם בן זוג של האם ולריחוק ממשפחת המוצא של שני ההורים. אין לי ספק שלא מדובר בשינוי של מה בכך והוא ישפיע על הקטינות. כן יש חשש כי בעניינה של אלמונית השינוי יהיה אף משמעותי יותר לאור מצבה המורכב יותר.

     

  29. ויחד עם זאת נראה כי מדובר בקטינות בעלות בסיס אישיותי חזק מספיק לצלוח את המעבר ובאם הדואגת לכל צרכיהן שתהיה שם בשבילן בעת הצורך. איני סבור כגישת ב"כ האב כי יש לעקוב אחר הגשת תסקיר משלים בתם שנת הלימודים. הילדות והמשפחה צריכים וודאות באמצעות ובדמות פסק דין שמתיר המעבר גם אם המעבר יידחה לעוד 3 חודשים.

     

  30. חשוב להדגיש, כי אין בנמצא כל אלטרנטיבה או חלופה לקטינות זולת מגורים עם האם (בין אם תעתיק מגוריה עם הקטינות ובין אם לבדה). האב חסר התנאים הפיסיים המינימליים לגדל את הקטינות. האב אינו מממש אחריות הורית אלא רואה עצמו כהורה של "ביקורים". הוא לא מעורב דיו במערכות החינוך. הוא לא נכון להקריב זמן עבור הרחבת שהות עם בנותיו הקטינות בסופי שבוע מיום ה' כפי שנקבע בהחלטתי מיום 9/2/2022. האם ציינה כי האב אף עשה דין לעצמו וביום חמישי, 24/2/2022 השיב הקטינות לבית אמה של האם בסיוע משטרה והאם נאלצה לשוב מחריש לבית שאן. העובדה שהאב אינו ממלא אחר החלטות שיפוטיות, פוגע בקטינות בכך שמערב משטרה בהסדרי שהות ולא מוכן להקריב הקרבה כלשהי מעצמו לטובת שהות עמן מלמדת באופן ניצח על היעדר חלופה למגורי הקטינות עם אמן. לכן הצעותיו של האב כי הקטינות תישארנה לגור עמו הן חסרות סיכוי שכן בית המשפט אינו יכול לסמוך על האב שישנה את התנהלותו ויממש אחריות הורית כלפי הקטינות תוך שהן תהיינה הראשונות בסדר העדיפויות של חייו.

  31. על כך אוסיף כי האב לא מסתייע כלל בגורמי טיפול ובהדרכה הורית. זאת למרות שהוא מתקשה כבר כעת מול בתו אלמונית בת ה-5. כיצד האב יוכל להתמודד עם מעבר מגורים של הקטינות אליו מבית האם? כיצד יוכל לדעת להתמודד עם תסכולן בשל אבדן? אני משוכנע שהאב אינו יכול להיות בעל האחריות ההורית העיקרית ביחס לקטינות. זאת למרות שאני משוכנע באותה מידה שהוא אוהב את הבנות וגם יודע להיות קשוב להן ולצרכיהן, לבלות עמן ולגרום להן להנאה בשהות המשותפת – אך בכך אין די ובכך לא מתמצית האחריות ההורית.

     

     

  32. חמור מכל אלה, האב מאיים או לכל הפחות מציב אולטימטום, פשוטו כמשמעו, על הקטינות (ועל האם ובית המשפט) כי אם הקטינות יעתיקו מגוריהן ליישוב אחר הרי שהן יפסידו את אביהן באופן מוחלט. מדובר במסר פוגע, חסר אחריות בכלל וחסר אחריות הורית בפרט מצד האב שאין בידי לקבלו. האב לא יכול להניח "אקדח על השולחן" ולצפות שההכרעה השיפוטית תהיה בהתאם לדרישותיו ואיומיו. התנהלות זו של האב מעלה ספקות וסימני שאלה על מידת יכולתו להבין ולראות את טובת הקטינות מעבר לטובתו ולנקודת מבטו הוא.

     

  33. בהקשר זה אוסיף, כי לא אקבל את עמדת האב בעניין ניתוק קשר עם הקטינות. כפי שלא הייתי מקבל אפשרות של ניתוק קשר שלא מיוזמת האב, כך קל וחומר שלא אקבלו מקום שהוא פרי הודעתו החד צדדית. טובת הקטינות על הכף וטובתן היא שיהיה קשר בינן לבין אביהן. מדובר בקשר שתורם רבות להתפתחותן הרגשית ולגיבוש זהותן. טובת הקטינות תכתיב את קיום הקשר בינן לבין האב. לא איומי האב או אסטרטגיית הפעולה שלו מול האם. מובהר לאב כי בית המשפט יפעיל מלוא סמכותו השיפוטית לוודא כי מפגשים מתקיימים ויתקיימו בינו לבין הקטינות לאחר העתקת מקום המגורים.

     

     

  34. גם מבחינה משפטית, איני נכון לקבל את עמדת האב ובא כוחו כי במקרה של העתקת מקום המגורים אין לקבוע הסדרי שהות בין האב לבין הקטינות. מדובר בסעד שהוא מרחיק לכת. היענות לסעד משמעותה פגיעה בטובת הילדים ואין לו אח ורע בקשת הסעדים בהליכים בעניין ילדים, מקום שאין חשש לפגיעה בילדים מצד מי מההורים. ברור לי שב"כ האב פועל על פי הוראותיו של שולחו אך אני חש חובה לציין כי מעולם לא ראיתי כתב טענות של עורך דין ובו הצגת אולטימטום כדרישת האב ועתירה להפסקת קשר בשל אי קבלת עמדתו של האב.

     

     

  35. ברור לי מנכונות האם לסייע בהסעות הקטינות כי היא רואה את טובתן ומבינה גם את האחריות שמוטלת על כתפיה לקחת חלק בהסעות הקטינות כדי לשמר הקשר עם אביהן. אומר כעת כי האחריות אינה מבוטלת וייתכן שהיא אף כבדה מזו שהאם מצפה לה. האם בחרה להעתיק מגוריה לחריש שהיא מרוחקת כשעה נסיעה במקרה הטוב מבית שאן ועל האם לקחת חלק עיקרי וגדול יותר מזה של האב בנטל ההסעות.

     

  36. רוצה לומר כי לפניי נסיבות שבהן ניתן גם ניתן להבטיח המשך ושימור קשר בין האב לבין הקטינות ואף במתכונת דומה לזו שהייתה בעבר, אלא שלשם כך חייבת להיות נכונות של האב להתאמץ לטובת הקשר עם בנותיו. ויודגש, כל שנתבקש האב הוא לאפשר הסדרי שהות מיום ה' עד מוצאי שבת וכך זמני השהות עם בנותיו היו אף הופכים לרחבים יותר מאלה שהתקיימו מאז פסק הדין הקודם. האב חייב להפסיק לראות לנגד עיניו את פגיעותו בשל המעבר ולהבין שטובת הקטינות להמשיך ולקיים עמו קשר. אל לו לאב להלין על כך שבשל העתקת מקום המגורים עלול להיפגע הקשר שלו עם הקטינות. הקשר יכול להישמר ואף להיות נרחב יותר (למשל יותר סופי שבוע בחודש), אך האב פשוט אינו נכון לכך וראו בעניין זה החלטתי מיום 9/2/2022 ואי עמידת האב בה. האב כמובן יוכל להגיע גם באמצע השבוע לחריש, אך ברור לי מהצהרותיו שהוא לא יעשה כן ועל כן הקשר יתמצה במפגשים בסופי שבוע. מצד שני, האם תידרש לעשות כל שביכולתה לשמר קשר בין האב לבין הקטינות ולהשתתף באופן משמעותי בהסעות הקטינות מחריש לבית שאן. התרשמתי כי האם תעמוד בהתחייבותה זו ומובהר לה כי הדבר הוא הכרח נוכח בחירתה לשנות מרכז חיי הבנות ולהעתיק מגוריהן למקום אחר תוך הרחקתן מהאב.

     

  37. בסיכומו של דבר, ברור שמדובר בנסיבות שבהן אין חלופה של העברת הקטינות לשהות רוב ימי השבוע אצל האב כך שהאם תעתיק מגוריה בלעדיהן (הגם שסבורני שלא הייתה עושה כן). אין מדובר גם בנסיבות שהאב מקיים זמני שהות מורחבים (למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן). לאב אין תנאים פיסיים מתאימים לשהות ממושכת של הקטינות והוא לא נכון לוותר על שעות/ימי עבודה בימי ו' אחת לשבועיים לסירוגין (או למצוא עבודה אחרת) כדי לשהות יותר עם הקטינות. האב אינו מעורב במערכות חינוך של הקטינות ורואה ומציג עצמו כאב של "ביקורים" ולא אב שמעניק לבנותיו בית נוסף. האב מערב הקטינות בסכסוך, חושף אותן למשטרה בזמני שהות ולא מתנהל באופן שהוא לטובתן. האב מבקש להתנקם באם ו/או "להתחשבן" עמה על גב הבנות והדבר ניכר מאיומיו. לאם אין עבודה בבית שאן, לדבריה דמי מזונות לא משולמים והיא מחפשת ומעוניינת בעתיד אחד עבור עצמה. היא הקימה זוגיות חדשה ויש לה גם אח בחריש שיסייע לה בקליטה. היא אולי לא מבינה עד תם את קשיי ההסתגלות של הבנות, אך היא כל כולה מגויסת לטובתן ולמענן מה שלא ניתן לומר על האב. האם בניגוד לאב רואה בחשיבות הקשר שלהן עם האב ונכונה להשתתף בהסעות. היא לא מסיתה את הקטינות ומאפשרת זמני שהות ככל שהאב יכול ומעוניין. על כן, נכון יהיה להיענות לבקשתה להעתקת מקום מגורי ולימודי הקטינות הגם שבטוחני שהדבר עלול להקשות על הקטינות ולהוות גורם משברי עבורן.

     

    תוצאה:

     

  38. בסיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומורה כדלהלן:

     

    1. אני מתיר בזה העתקת מקום מגורי הקטינות עם אמן ליישוב חריש אך לא לפני 1/7/2022.

    2. אני מתיר רישום הקטינות למוסדות לימוד לקראת שנת הלימודים הבאה ביישוב חריש (לאלתר לצרכי שריון מקום).

    3. אני קובע כי הסדרי השהות בין האב לבין הקטינות יתקיימו אחת לשבועיים לסירוגין במשך סופ"ש כולל לינה, כאשר האם תביא את הקטינות לבית האב בבית שאן בימי ו' שעה 13:00 ואילו האב יהיה מחויב להסיע הקטינות במוצאי שבת שעה 19:00 לתחנת דלק "רימון" בעפולה משם האם תאסוף אותם בחזרה לביתה.

    4. עד לביצוע המעבר לחריש ימשיכו המפגשים להתקיים בהתאם למתכונת הנוכחית (לפי ההחלטה מיום 9/2/2022).

    5. אני דוחה בקשת האב לנתק קשר ומגע עם בנותיו לאחר המעבר או לפניו.

    6. אני אוסר על ההורים לערב את המשטרה בעניינים הנוגעים להסדרי שהות ולחשוף את הקטינות למעורבות משטרה. במקרי מחלוקת יש לפנות אך ורק לעו"ס לסדרי דין.

    7. אני מחייב את האב בהדרכה הורית באמצעות גורם שייקבע על ידי העו"ס לסדרי דין.

    8. אני מחייב בזה כל אחד מההורים שיפר ו/או לא יעמוד בהסדרי שהות או בכל הוראה אחרת שנקבעה בפסק דין זה בסנקציה כספית בסך 2000 ₪ מבלי לגרוע מכל תרופה או סעד אחר שעומדים לכל בעל דין על פי כל דין.

    9. אני מחייב האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3000 ₪.

       

      המזכירות תסגור את התיק ותמציא פסק הדין לצדדים ולעו"ס לסדרי דין.

      ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.

      ניתן היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בהיעדר הצדדים.

      Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ