פס"ד הדוחה תביעה לתשלום דמי שמוש ראויים בגין שמוש בלעדי בדירת מגורים

1.         עניינו של פסק דין זה תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים (שכר דירה) בגין שימוש בלעדי שעשתה הנתבעת בדירת המגורים המצויה ברח' פלוני X בעיר אלמונית (להלן:" הדירה") החל מיום 1.8.04 ועד למכירת הדירה ופינויה בסוף חודש אוגוסט 2007 ובמשך 37 חודשים בסך של 600 דולר לחודש קרי -88,080 ש"ח.

2.         התביעה הוגשה ביום 5.10.06 בחדרה, נידונה בפני כבוד השופטת שפרה גליק ואף נקבעה על ידה לדיון הוכחות ליום 30.4.08 . לאור חילופי שופטים, הועבר התיק לטיפולה של כבוד השופטת הדס גולדקורן שבהחלטה מיום 17.4.08 פסלה את עצמה מלדון בתובענה והתיק הועבר למותב דנן.

3.         הצדדים התגרשו בשנת 1985 אם כי חזרו לחיות כבעל ואישה ואף נולדו להם 2 ילדים לאחר הגירושין. בחודש יולי 2002 נוצר קרע בין הצדדים בעקבותיו ניתן פסק דין ע"י כבוד השופטת בנר ביום 31.3.04 המאמץ הסכמות בין הצדדים והקובע:

  " לגבי הבית, אשר נמצא ברח' פלוני X, בעיר אלמונית, בגוש 0001, חלקה 00/1 (להלן:הבית):

3.         הצדדים יפעלו בעניין קביעת ערך הבית כדלקמן (להלן: ערך הבית:)

א.         בכפוף לס' 3 ב', יפנו ל-3 מתווכים אשר מומחים בהערכת דירות במקום מגורי האישה ויעבירו הערכת המתווכים לבאי כוחם.

ב"כ הצדדים מסכימים כי הערכה ממוצעת בין שלושת ההערכות תהווה ערך הדירה.

ב.         במידה וב"כ הצדדים לאחר שקיבלו הערכות שלושת המתווכים, לא יגיעו להסכמות ויבקשו למנות שמאי- ביהמ"ש ימליץ על שמאי.

עיסקת מכירת הבית:

ג.          לאחר שב"כ הצדדים והצדדים יסכימו על ערך הבית , יחולקו הזכויות בבית ובהתאם לכך הסכומים המהווים את ערך הבית, כדלקמן:

62% מערך הבית יעברו לידי האישה , ו-38% יעבור לידי הבעל.

ד.         עם ההסכמה לגבי ערך הבית, ובמידה והאישה תבקש לרכוש את חלקו של הבעל, היא תודיע לב"כ הבעל בכתב (להלן:ההודעה) בתוך 20 ימים מיום קביעת ההסכמה לגבי ערך הבית.

ה.         במידה והאישה מבקשת לרכוש את חלקו של הבעל, והודיעה על כך לפי ס' 3 ד', ב"כ הצדדים יבצעו עיסקה זו בתוך 30 יום מיום ההודעה בכתב על רצונה לרכוש את חלקו של הבעל.

ו.          במידה והאישה לא תבקש לרכוש את חלקו של הבעל והדירה תוצע למכירה לצד ג', יפעלו ב"כ הצדדים למכירת הדירה לצד ג' בתוך 3 חודשים מיום קבלת ההודעה בכתב שהאישה מוותרת על זכותה לרכוש את חלקו של הבעל."

4.         ביום 10.11.04 הגיש השמאי ג.י. כמומחה מטעם בית המשפט חוות דעת לפיה ערך הדירה 225,000 דולר (נספח א' לכתב תביעה). ביום 1.12.04 הודיעה הנתבעת כי אין בכוונתה לרכוש את הדירה (נספח 1 לכתב ההגנה). לאחר מכן הוצעה הדירה למכירה באמצעות מתווכים. ביום 4.7.05 נערכה התמחרות לאחר שנדחתה פעמיים (להלן: " ההתמחרות הראשונה"). בקשה לאישור מכירת הדירה נדחתה ואף נדחתה בר"ע (נספח נ/1) שהגישה הנתבעת. הדירה נמכרה לאחר התמחרות נוספת שבוצעה ע"י עו"ד י.ל. ביום 11.7.07. הדירה פונתה בחודש אוגוסט 2007.

טענות התובע

5.         לטענת התובע הינו זכאי לדמי שימוש ראויים בגין השימוש בדירה ע"י הנתבעת בשל שלושה נימוקים לטענתו:

א.         זכות קניינית בדירה לצד שימוש בלעדי שעשתה הנתבעת בדירה למגורים ולניהול עסק של גן ילדים. לטענת התובע הנתבעת הרוויחה מהפעלת הגן כ-12,600 ש"ח לחודש. הנתבעת הודתה כי ניתן להשכיר את הדירה ב-600 דולר ולטענתו גן הילדים יושכר ב-600 דולר לפחות. לטענתו, שכירות עסקית עולה יותר משכירות מגורים.

ב.          עזיבתו את הדירה נעשתה ביוזמת הנתבעת. עם זאת התובע בסיכומיו ציין כי עזב את הדירה בהתאם להסכם פשרה מחודש מרץ 2004. התובע אף צמצם את תביעתו לתקופה זאת כפי שיובא בהמשך.