פס"ד בשאלות זכאות ועילת תביעה לאשה מוסלמית למזונות עבר ושאלת התחייבות בהסכם ממון

א.        הפלוגתא:

1.         כיצד יש לסווג תביעה להחזר מזונות/הוצאות עבר של קטינה מוסלמית? האם יש להכיר בעילת תביעה של האם המוסלמית בגין מזונות העבר ממועד הלידה ועד למועד הגשת התביעה?

ב.         הרקע וטענות הצדדים:

2.         בפניי תביעה של קטינה ושל אמה להחזר הוצאות ומזונות העבר כנגד האב.

3.         הגב' א.א.ע. (להלן : " האם") והנתבע (להלן : " האב"), משתייכים לדת המוסלמית והם ביקשו למסד חייהם המשותפים באמצעות הסכמים שונים, כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין. אלא שבעשותם כן, האב כבר היה נשוי לאשה אחרת וממנה נולדו לו 5 ילדים, כך שבעלי הדין לא יכולים היו לרשום את דבר נישואיהם מחמת החשש לעבירת הביגמיה.

4.         כתוצאה מקיום יחסים משותפים הביאו האם והאב לעולם בת משותפת ושמה ל. (להלן: " הילדה" ו/או " הקטינה").

5.         עוד במהלך הריונה של האם, חל קרע ומשבר ביחסי בעלי הדין והאם עזבה את העיר *** ועברה להתגורר בבית אמה בעיר ***. לאחר לידת בתם הקטינה של הצדדים, האב כלל לא  הכיר בקטינה כבתו בשל ספקות שהיו לו באבהותו והוא אף סירב לזון אותה. כל זאת, עד אשר הוגשו תביעות למזונות ואבהות ובמסגרתן נערכה בדיקה גנטית לבירור קשרי הורות בה נמצא, כי אכן האב מתאים להיות אביה הביולוגי של בתו הקטינה. בהתאם לממצאי בדיקה גנטית זו ניתן פסק דין בתובענת האבהות הקשורה (תמ"ש 11360-04-11), כי הנתבע הוא אביה הביולוגי של הקטינה. כן ניתן פסק דין לעניין מזונותיה השוטפים והעתידיים של הילדה.

6.         בתביעה הנוכחית עתרה האם לחייב את האב ב"הוצאות עבר" המורכבות ממספר רכיבים:

o       ראשית, הוצאות בגין בדיקות במהלך ההיריון המוערכות בכ-3,000 ש"ח.

o       שנית, הוצאות בגין הוצאות חד פעמיות בעת לידת הקטינה המוערכות בכ-15,000ש"ח.

o       שלישית, חיוב במזונות עבר מאז לידתה של הקטינה (22/11/10) ועד למועד הגשת התביעה למזונותיה (7/4/2011). בעניין זה עתרה האם להחיל למפרע את החיוב שנקבע כמזונות זמניים מיום לידת הקטינה.

7.         לתביעה לא צורפו ראיות כלשהן להוכחת הוצאותיה של האם ו/או של הקטינה ואף במסגרת תצהיר אימות התביעה לא נערך פירוט של הוצאותיה השונות של האם.

8.         יחד עם זאת, במסגרת דיון ההוכחות צורפו מספר קבלות ומסמכים מחברת "***" ומחברת "***" המעידים על רכישת מוצרים ראשונית לקטינה, בסמוך ללידתה בסכום כולל של כ-5,000 ש"ח (ראה קבלות וחשבוניות שסומנו ת/1). יש לציין, כי מתוך סכום זה טענה האם, כי האב שילם לה במזומן 1,000 ש"ח (עמ' 20 שורות 14-22 לפרוטוקול דיון ההוכחות).

9.         האב טען מצדו, כי האם עזבה הדירה בעיר *** באפריל 2010 ולא שהתה עמו, כך שהיו לו סיבות מוצדקות לחשוד שהוא לא אביה של הקטינה. כן טען האב באופן כללי, כי האם אינה זכאית לפסיקת מזונות ממועד שקדם להגשת התביעה ו/או להוצאות עבר כלשהן והוא הכחיש הסכומים שנטענו.

10.        ב"כ הצדדים לא הביאו פסיקה ו/או טיעונים מהדין השרעי המצדיקים או משמיטים חובת תשלום מזונות עבר של האב ו/או לעניין המועד שבו חיוב זה אמור להתחיל (האם מועד הגשת התביעה או שמא מועד הלידה) ועל כך יש להצר.

11.        יחד עם זאת, בית המשפט אינו יכול להתעלם מהדין המהותי החל על תביעה זו ועל כן אין מנוס מלהידרש לדיון במתווה הנורמטיבי החל על הסוגיה. הואיל ומבחינה עובדתית, אין למעשה כל חולק, שהאב לא זן את הקטינה כלל מאז הלידה ועד שניתנו החלטות בעניין המזונות ומצד שני ברור שהאם לא מחלה על מזונות והוצאות אלו שהוציאה בעצמה עבור הקטינה, ברור לכל כי דווקא ההכרעה המשפטית במסגרת השדה הנורמטיבי היא זו שגם תפתור מאליה את הסוגיה הפרטנית שבפניי.

ג.         המסגרת הנורמטיבית:

ג.א.      מסלולו של המתווה:

12.        יש לפתוח ולומר, כי לא נמצא בפסיקה הידועה לבית המשפט ו/או הספרות דיון מעמיק בשאלת זכאותה של האשה המוסלמית להחזר הוצאות ומזונות שהוציאה עבור בה הקטינה. בשל העובדה שמדובר בבני זוג מוסלמים, כאשר ענייני מזונות אמורים להיות מוכרעים על פי הדין האישי השרעי החל עליהם (מכוח סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט- 1959), שאלת קיומה של עילת התביעה הופכת להיות מורכבת ובלתי מובנת  מאליה.