פס"ד בנושא הלכת "בן מרדן"

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעת אב, התובע הפחתת מזונות בהם חויב לבתו הקטינה, היא הנתבעת, עקב סרבנות הקשר מצידה של הקטינה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.         התובע ואם הנתבעת נישאו זל"ז ב- 1977 והתגרשו בשנת 2000. מנישואיהם נולדו ארבעה ילדים, שלושה מהם בגירים בעת הגשת התביעה, ואילו הבת הצעירה ילידת 1993, היינו קטינה.

2.         בהסכם הגירושין שבין התובעת לאם הנתבעת נקבע כי המשמורת תהיה בידי אם הנתבעת, וכן נקבע כי התובע ישלם לידי אם הנתבעת מזונות בסך 1,365 ש"ח לחודש, כאשר סכום זה צמוד למדד. יצוין כי בעת גירושי התובע ואם הנתבעת היתה הנתבעת בת 7 שנים.

3.         לטענת התובע בתחילת התקופה לאחר גירושיו מאם הנתבעת, הקשר בינו לבין הנתבעת היה מצוין, הוא היה אב טוב ומסור, אלא שאז החלו הסתות האם את הילדים כנגד האב, הסתות כנגדו אשר השפיעו במיוחד על הנתבעת, ואף החריפו ביותר עם השנים.

4.         לטענת התובע, הסתות אלו השפיעו גם על יחסה של הנתבעת לאם, וכך בהיות הנתבעת כבת 13 שנה הודיעה אמה כי אינה מסוגלת להתמודד עמה, ובהתערבות לשכת הרווחה הוחלט להעביר את הנתבעת למסגרת טיפולית אחרת, והנתבעת עברה להתגורר במשפחתון בירושלים.

5.         לטענת התובע, כשנתיים קודם הגשת התביעה, הפסיקה הנתבעת לקיים את הסדרי הראיה עם אביה - התובע, וכל ניסיונותיו לחדש את הקשר עלו בתוהו. התובע היה רואה את הנתבעת רק באקראי אצל בת אחותו, ובמשך השנה הראשונה הצליח לראות את בתו פעמים ספורות בלבד, ובשנה החולפת ניתקה הנתבעת עמו את הקשר לחלוטין, ומאז היא מסרבת לראותו.

6.         התובע הוסיף בכתב התביעה כי בחודש דצמבר 2008 הגישה הנתבעת תלונת שווא כנגד אביה, " תלונה שהיא בגדר עלילה של רוע, ולפיה האב עשה בה מעשים מגונים ואנס אותה. האב נעצר, ובהמשך נשלח למעצר בית...". התובע הוסיף בתביעתו כי לאחר תקופה ארוכה בה נחקר האב, ואף עומת עם בתו, הנתבעת, ולאחר שאף היה עצור במעצר בית, נסגרה התלונה על ידי המשטרה מחוסר ראיות.

7.         עוד נטען בתביעה כדלקמן: " אין כל ספק כי תלונת השוא, השחרת פני האב, הכפשת שמו, הבאתו למעצר שוא, ובעיקר ההשפלה כי בתו שלו טפלה עליו האשמות כה חמורות, הינה התנהגות מחפירה של הבת". לטענת התובע, עם הגשת התלונה נגדו, ומשאין הנתבעת מתגוררת עם אמה, הוא הפסיק לשלם את המזונות, מאז ינואר 2009, ולפיכך אם הנתבעת פתחה תיק הוצל"פ. לפיכך עתר התובע, נוכח התנהגותה המחפירה של הנתבעת, " לבטל את מזונות הקטינה החל מיום 1.1.09. לחילופין יתבקש בית המשפט הנכבד להפחית את המזונות למינימום הנדרש".

8.         מנגד, כפרה הנתבעת (שיוצגה בתובענה על ידי אמה) בהגנתה, בטענות התובע. לטענתה טענות התובע הינן סתמיות והרצאה הפרטים שנסמכה לתביעה, נטולת פרטים.

9.         כנטען בהגנה, התובע לא יצר קשר עם הפנימייה בה נמצאת הנתבעת, או עם אחד מילדיו האחרים, כדי להתעניין בבתו, הנתבעת. האב מנסה לטעון כי הבת מורדת והפסיקה לקיים הסדרי ראיה עם האב, " בזמן שחובתו של האב לקיים הסדרי ראיה עם הבת, ולא להיפך".

10.        עוד נטען בהגנה כי הקשר בין הצדדים, מתמיד, היה גרוע. האב ניצל מינית את בתו ועשה בה מעשים מגונים שלא יעלו על הדעת, כגון " שינה משותפת במיטה אחת כשהוא ערום, או עם תחתון בלבד, וכאשר דלת החדר סגורה. האב התקלח עם בתו, בערום, האב ליטף את בתו במקומות אינטימיים, ועוד". לטענת אם הנתבעת, בכל פעם שהנתבעת היתה חוזרת מבית האב בסוף השבוע היתה במצוקה נפשית קשה. היתה נסערת, היתה תלמידה גרועה ולא שקטה, והיו נדרשים טיפולים פסיכולוגיים לנתבעת.

11.        לטענת אם הנתבעת, הנתבעת הפסיקה להתראות עם התובע בהתאם להוראות שקיבלה מהפסיכולוגית שלה. הבת חזרה מבית התובע מאופרת בכבדות (בגיל 14), כולה נסערת, והמטפלות המקצועיות המלוות אותה במשפחתון הורו לה שלא לבקר יותר בבית התובע. לטענת אם הנתבעת, האב לא ניסה כלל לחדש את הקשר עם הנתבעת.

12.        כנגד החקירה המשטרתית טוענת אם הנתבעת כי זו היתה שטחית, ונסגרה על סמך בדיקת הפוליגרף שעבר האב.

13.        לטענת אם הנתבעת, האב חייב במזונות בתו והעובדה שהנתבעת אינה נפגשת עמו היא תחת הוראה של גורמים רפואיים ופסיכולוגיים. עוד הוסיפה אם הנתבעת, כי ההוצאות החודשיות על הבת, לאור מצבה הנפשי הקשה, גבוהות מאד. ההוצאות על המשפחתון ועל טיפולים פסיכולוגיים גבוהות לאין שיעור לעומת הסכום שנפסק בפסק הדין, והסכום הנדרש.

14.        עוד נטען בהגנה, כי הנתבעת אינה בת מרדנית, אלא בת שלא זכתה לאב רגיל כמו בכל בית, ובנסיבות אלה, מבוקש איפוא לדחות את התביעה.

דיון

הכלל בטענת "מרדנות" כסיבה לביטול החיוב במזונות

15.        כידוע, חיובו של אב יהודי במזונות ילדיו הקטינים הוא על פי הוראות המשפט העברי. על פי המשפט העברי, יתכן פטור לחיוב זה על פי טענת "בן מרדן". מרדנות קטין כלפי אביו היא תלוית נסיבות, והסיבה העיקרית והידועה היא הימנעות מקיום הסדרי ראיה וביקורים עם ההורה שאינו משמורן. פטור זה בא לידי ביטוי בהוראת סעיף 9 לחוק תיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, הקובע כדלקמן: