פס"ד בנושא בוררות שדן בשאלה בדבר תחולתו של תיקון מס' 2 לחוק הבוררות על הליך בוררות תלוי ועומד

1.         מונחת בפני תביעה לביטול פסק בוררות אשר ניתן ביום 31/7/09, על ידי הבורר הרב ... .

2.         התביעה הוגשה על ידי עיזבון המנוחה ד.מ. ז"ל, באמצעות עו"ד הגר, לאחר שהאם המנוחה- מי שהיתה התובעת בשאר ההליכים שבין הצדדים - הלכה לעולמה, (להלן ייקרא עיזבון המנוחה: "המבקשת"), ועל ידי אחת משלוש בנותיה של המנוחה- הגב' ה.ס.כ (מבקשת פורמאלית), כנגד בנה של המנוחה ואחיה של המבקשת (להלן ייקרא: "המשיב"), וכנגד שתיים מבנותיה- כמשיבות פורמאליות. 

המשיב הגיש מטעמו, עוד קודם להגשת התביעה דנן, בקשה לאישור פסק הבוררות.

רקע עובדתי:

3.         ראשית ההליכים בין הצדדים, החל בהגשת בקשה למתן צו ירושה בעניין עיזבון המנוח א.ד. מ. ז"ל, אשר הוגשה על ידי אחת מארבעת ילדיו, הגב' ה.ס.כ., ביום 27/7/06,  ובה עתרה לחלוקת עיזבון האב בין ילדיו ביחס של 5/8 לטובתה, 1/8 לאחיה ו- 1/8 לכל אחת משתי אחיותיה, זאת נוכח הסתלקות אמם, הגב' ד.מ. ז"ל מחלקה בעיזבון אביהם המנוח לטובתה.

4.         בנו של המנוח הגיש מצידו התנגדות לצו הירושה, כשבאמתחתו שלוש טענות עיקריות: עיזבונו של אביהם המנוח צריך להתחלק על פי צוואה בעל פה, אותה ערך האב בפני שני עדים, סמוך לפטירתו, ובה ציווה את כל רכושו לבנו יחידו, וזאת על פי דין תורה; תצהיר ההסתלקות של האם הושג באמצעים פסולים ונעדר כל תוקף; הבקשה למתן צו ירושה הוגשה שלא בתום לב, מאחר והמנוח ומשפחתו הינם אנשים חרדים הנוהגים בכל ענייניהם על פי דין תורה.

5.         האם המנוחה, בעודה בחיים, הגישה מטעמה תביעה למזונות מן העיזבון ותביעה נוספת למתן פסק דין הצהרתי שיצהיר על זכויותיה הקנייניות במחצית מכלל הרכוש והנכסים שצברו היא ובעלה המנוח במהלך נישואיהם, וזאת מכוח הלכת השיתוף.

6.         ביום 24/1/07 הגישו הצדדים בקשה לעיכוב ההליכים שבפני עקב חתימתם על הסכם פשרה מיום 10/1/07 ולפיו הונח הסכסוך שביניהם להכרעת הבורר , הרב  ... .

7.         עם תחילתה של הבוררות, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לפרשנות הסכם הבוררות, בכל האמור לשאלת היקף הסכסוך אשר הועבר להכרעת הבורר על פי ההסכם. וביום 19/4/07 עתרו בפני האם המנוחה (אשר הלכה לבית עולמה מספר חודשים אחר כך) ושלושת בנותיה-בבקשה, ולפיה עתרו לפרש הסכם הבוררות ולהורות לבורר להכריע ב"כל זכויותיה של האם" (כפי שנקבע בהסכם), לרבות זכויותיה הקנייניות בנכסי עיזבון בעלה המנוח מכוח חזקת השיתוף, וזכויותיה מכוח חוק הירושה. לחילופין, עתרו הן למינוי בורר נוסף, או חליף; אחיהן התנגד לבקשה, וטען מצידו כי כל שמסרו הצדדים להכרעת הבורר הינה שאלת הוצאות מחייתה של האם מהעיזבון בלבד.

8.         בהחלטתי מיום 23/11/08, קיבלתי טענת המבקשות לעניין פרשנות ההסכם, וקבעתי כי:

" ...הנוסח הרחב שנבחר לבסוף על ידי הצדדים, לפיו העבירו לבורר סמכות להכריע "בכל זכויותיה של האם", משקף את כוונת הצדדים לפיה הבורר ידון גם בזכויות האם בעיזבון המנוח ולא רק בנושא הספציפי של הוצאות מחייתה עד לפטירתה. לאור כל האמור אני סבור כי כוונת הצדדים בהסכם הבוררות שנחתם ביניהם היתה להעביר לסמכות הבורר המוסכם את נושא זכויות המנוחה בעיזבון בעלה המנוח ונושא הבטחת צרכי מחייתה של האם עד לאחרית ימיה, ומקבל לעניין זה טענות המבקשות". (ראה סעיפים 49-50 להחלטתי).

בהחלטתי זו הוריתי על החזרת הסכסוך לפתחו של הבורר המוסכם, שיכריע בכל המחלוקות שבין הצדדים, אשר נמסרו להכרעתו על פי ההסכם, לרבות זכויות המנוחה בעיזבון בעלה המנוח.

9.         בפסק הבורר נשוא התביעה דנן, שניתן על ידי הבורר ביום 31/7/09, נקבע כי:

" בדו"ד שבין בני מש' מ. שיחי', בעניין חלוקת העיזבון של אביהם ע"ה. לאחר שקיבלוני כבורר ולאחר עיון בדבריהם שבכתב ושבע"פ, הנני לקבוע כי חלוקת העיזבון תהיה כדלהלן.

א.         נכסי העיזבון הם, כפי שסוכם ביניהם ביום כ' בטבת תשס"ז.

ב.         מזה יקוזזו דמי מזונות עבור גב' מ. ע"ה, בגין תקופת אלמנותה. בהיעדר הסכמה בין הצדדים על גובה הסכום- ישובו ויפנו אלי.

ג.          בנותר, תהיה החלוקה באופן הבא: לצד הבנות- 57.25%, ולבן- 42.75%.           

ד.         הוצאות עבור קבורת האם וכו' יושתו על הבנות.

ה.         במקרה של מחלוקת בין הצדדים בקשר לקיום החלטה זאת- עליהם לפנות אלי".