פלונית נ' קופת חולים כללית

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בסכום של 390,000 ₪ והוצאות בגין רשלנות רפואית נטענת במהלך לידה.

רקע

1. בתאריך 1.11.14, יומיים לפני המועד שתוכנן לביצוע ניתוח קיסרי, התובעת (אז בת 33) הגיעה לבית החולים בלינסון שבניהול הנתבעת (להלן: "בית החולים") כשהיא בשבוע 38+2 להריונה השני, לאחר ירידת מים ועוברית במצג עכוז (ניסיון להפוך את העוברית שבוע לפני כן לא צלח).

2. בשעה 00:11 התובעת התקבלה למיון בית החולים ובשעה 00:18 כבר נבדקה על ידי אחות שנטלה ממנה מדדים. התובעת חוברה למוניטור במשך 26 דקות לניטור תנועות העוברית, וזאת בין השעות 00:20-00:46. בשעה 00:57 היא נבדקה בדיקה ידנית – נרתיקית על ידי רופאה (ד"ר ליאת זלצר) שמצאה כי קיימת פתיחה של 4 ס"מ ו – 80% מחיקה של צוואר הרחם. משכך, הוחלט לנתח את התובעת בניתוח קיסרי להוצאת העוברית. לאחר מתן הסבר וחתימתה של התובעת על טופס הסכמה לניתוח קיסרי, התובעת התקבלה לחדר ניתוח בשעה 01:15 שם נבדקה פעם נוספת על ידי המנתח (ד"ר לנדי), שמצא כי הלידה התקדמה לפתיחה של 7-8 ס"מ של צוואר הרחם. הניתוח, שנערך בהרדמה כללית, החל בשעה 01:26 עם ביצוע חתך בבטנה וברחמה של התובעת, ודקה לאחר מכן נולדה במזל טוב יילודה במצב כללי טוב.

3. לאחר חילוצה של הילודה, הצוות הרפואי זיהה חור בליגמנט הרחב (פרמטריום). עוד נצפה קרע כלפי מטה בקצהו השמאלי של החתך הרוחבי שבוצע ברחמה של התובעת (להלן: "אקסטנציה") וכן דמם מהעורק הרחמי-שמאלי. כל האמור נתפר ולחדר הניתוח נקרא כונן כירורגי בכיר (ד"ר סבח) כדי שיבדוק שאין פגיעה בשופכן. לאחר שד"ר סבח זיהה שהשופכן לא ניזוק, החתך נסגר והניתוח הסתיים בשעה 02:35.

4.מאחר שבניתוח התובעת איבדה דם, במהלך הפוסט-ניתוחי היא טופלה לאורך ארבעה ימי האשפוז במחלקת יולדות ב - 4 מנות דם. לאחר שפיתחה גם חסימת מעיים היא הועברה למחלקה הכירורגית, טופלה באופן שמרני, ושוחררה לביתה בתאריך 10.11.14. בתאריך 13.11.14 התובעת שבה לבית החולים בשל חום והמטומה מאחורי הרחם. היא טופלה ולאחר אשפוז בן יום, שוחררה.

5. אין מחלוקת כי התובעת החלימה לחלוטין מהסיבוכים השונים שארעו, ובכל מקרה לא הוגשה כל חוות דעת רפואית המעידה על כך שנותרה לה נכות – פיזית או נפשית.

6. הגם שכך, התובעת טוענת, על יסוד חוות דעת רפואית של ד"ר רוני רביע, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, כי בית החולים התרשל בטיפול בה - חלפו להן 46 דקות מקבלתה למיון (00:11) ועד שנבדקה על ידי רופאה (00:57), וחלפה לה גם כמעט שעה וחצי מקבלתה ועד שנותחה (שעה ורבע למען הדיוק. הערה שלי מ.א.ק). לוח זמנים זה אינו תואם יולדת במצבה של התובעת, יולדת לאחר ירידת מים ועוברית במצג עכוז. לדעת ד"ר רביע, לו היו מתחילים את הניתוח קודם לכן בטרם התקדמה הלידה עד לפתיחה של 7-8 ס"מ, ככל הנראה ניתן היה למנוע את אותה אקסטנציה ואפשר שהדימום שנוצר מקריעת עורק הרחם כמו גם חסימת המעיים היו נמנעים וחוסכים מהתובעת סיכון מיותר וכן כאב וסבל (ראו חוות דעת של ד"ר רביע מתאריך 25.4.17).

7.הנתבעת הגישה בתגובה את חוות הדעת של ד"ר ישראל הנדלר, מומחה בגניקולוגיה ומיילדות אף הוא. לפי חוות הדעת, בכל ניתוח קיסרי שאינו אלקטיבי קיים סיכון לסיבוך כירורגי (דימום חמור, סיבוכים כתוצאה מהרדמה כללית, פגיעות מקריות בעובר או באברים בבטן ובאגן), וזאת ללא קשר לפתיחת צוואר הרחם. אין כל תמיכה בספרות המקצועית לטענה כי שיעור הסיבוכים עולה בפתיחה של 7-8 ס"מ לעומת 4 ס"מ, שכן שני המקרים מוגדרים כשלב הראשון של הלידה. אכן, על פי הספרות, יש העלייה בשיעור הסיבוכים, אולם זאת בניתוחים שנערכים בשלב השני של הלידה קרי, לאחר פתיחה מלאה כשהעובר מאד נמוך בתעלת הלידה. זהו אינו המקרה דנן.