פלונית נ' אלמוני

בעניין הקטין:           ג.         ע"י ב"כ עוה"ד ק. שלאבנה (אפוטרופסית לדין)

פסק-דין

לפנינו ערעור על פסק-דינו, אשר הוכתר כ-"החלטה", של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ה. גורביץ עובדיה) ב-תלה"מ 28751-06-22, מיום 14.07.2022, במסגרתו הורה בית משפט קמא על רישום הקטין לשנת הלימודים תשפ"ג לשנה נוספת בגן בו הוא שוהה כיום.

הנסיבות הצריכות לעניין

ביום 14.06.2022, הגיש המשיב תביעה, במסגרתהּ התבקש בית משפט קמא להורות על רישומו של ג', בנם המשותף של הצדדים, יליד 08.2016 לגן חובה לשנה נוספת.

במסגרת התביעה, הסתמך המשיב על עמדת השירות הפסיכולוגי החינוכי, במחלקת החינוך של ד', אשר ביצע הערכת בשלות, והמליץ, בין היתר, במסגרת הדו"ח שהוגש ביום 11.05.2022, על הישארותו של הקטין בגן החובה לשנה נוספת.

המערערת, מנגד, סברה, כי יש לאפשר לקטין לעלות בשנת הלימודים הקרובה לכיתה א' או לחלופין להפנותו לאבחון חיצוני נוסף, אשר במסגרתו תיבחן בשלותו של הקטין לעלות לכיתה א'. עוד נטען, כי הקטין החל כבר בפעילות כיתה א', ומצפה לעלייתו לכיתה א', וכי קלינאית התקשורת, אצלה מטופל הקטין הבהירה, כי הוא בשל לעלות לכיתה א'. 

עוד ובנוסף טענה המערערת, כי אם יומלץ על-ידי המאבחן החיצוני, להשאיר את הקטין לשנה נוספת בגן חובה, אזי יש להורות על העברתו לגן אחר, אשר אינו מנוהל על-ידי קרובת משפחתו של המשיב.

ביום 05.07.2022 הוגש לבית משפט קמא תסקיר של עובדת-סוציאלית לסדרי-דין, במסגרתו, הצטרפה היא אל עמדת השירות הפסיכולוגי (להלן: "התסקיר").

פסק-הדין של בית משפט קמא

ביום 14.07.2022, התקיים בפני בית משפט קמא דיון ונשמעו עמדות הצדדים, לרבות עמדתהּ של האפוטרופסית-לדין, ואף ניתנה במהלכו ההכרעה מושא ערעור זה.

בית משפט קמא קבע, כי יש לפעול על-פי המלצות גורמי החינוך. הקטין, כך נקבע, סיים שנת לימודים בגן חובה ועובר לעלייתו לכיתה א', בוצעה לו הערכת בשלות על-ידי השירות הפסיכולוגי-החינוכי של ד'. בית משפט קמא הדגיש, כי בהערכת הבשלות, הומלץ, כי הקטין יישאר בגן חובה שנה נוספת, אגב שקילת השמה בגן שפתי, מתן טיפול פסיכולוגי והדרכת הורים. עוד הומלץ על המשך עבודה עם קלינאית תקשורת, המשך עבודה עם מרפאה בעיסוק וקבלת שעות שילוב במסגרת הגן.

במסגרת הערכת הבשלות תואר, כי הקטין עבר אִבחון פסיכולוגי והתפתחותי בשל עיכובים התפתחותיים, בתחומים שונים, וכי ממצאי האִבחון הצביעו על תפקוד קוגניטיבי ברמה גבולית. בד-בבד, כך ציין בית משפט קמא, הודגש,  כי היה קושי להביא את הקטין לשיתוף פעולה ולכן לא ברור אם הממצאים באותו מועד שיקפו את יכולותיו.

עוד צוין במסגרת פסק-דינו של בית משפט קמא, כי לדברי הגננת, בגן בו התחנך הקטין בשנה האחרונה, עבר הקטין כברת דרך מרשימה וצמצם פערים משמעותית. הגן, כך ציין בית משפט קמא,  ממשיך לשמש מקום בטוח עבור הקטין, וכי "עדיין קיימים פערים בין ג' ובני גילו. התגלו קשיים בהיגוי ובהבעה שפתית והימנעות מפעילויות שונות בגן. הוא אינו משתתף כלל במפגשים. כאשר הוא מתמודד עם קושי הוא נמנע ומפסיק לעבוד..." (עמ' 4 לפרוט' הדיון בבית משפט קמא, שו' 14-19).

בהמשך, ציטט בית משפט קמא מדבריה של גננת השילוב כשבפרק הסיכום של דו"ח הערכת בשלות  נכתב, כי הקטין החל לצמצם פערים מבני גילו ועשה עבודה משמעותית מתחילת השנה אך עדיין קיימים פערים, וכי ניכר קושי לצמצם פערים. שהית הקטין, כך נקבע, לשנה נוספת בגן תסייע בצמצום הפערים הקיימים והוא יוכל לצבור ביטחון עצמי ותחושת הערך העצמי שלו תתחזק.

עוד נכתב בפרק "סיכום" של הדו"ח:

"...כמעט אינו מזהה אותיות חוץ מאותיות שמו. המודעות הפנולוגית ירודה. ההבעה השפתית לא מותאמת גיל, מדבר עם סיכול אותיות, אוצר המילים לא גבוה. אחיזת העיפרון שלו תקינה אך חלשה, מתקשה למלא שטחים בצורה תקינה ויוצא מהקווים. ניכר שיפור ביכולת המוטוריקה העדינה אך עדיין לא מתפקד כמצופה מגילו. בנוסף, ג' מתקשה להיפתח לחברים חדשים אך מצליח עם תיווך. ישנה הבנה טובה בחשבון. כיום, אין מוטיבציה ללמידה, צריך לגרות אותו כדי לשבת, מפסיק דברים באמצע. נראה ש-ג' לא פנוי רגשית ללמידה. ההתאקלמות בגן הייתה לא פשוטה עבורו וגננת השילוב מביעה חשש לגבי ההתאקלמות בכיתה א' כאשר הדרישות יהיו גבוהות יותר". (עמ' 4 לפרוט' הדיון בבית משפט קמא, שו' 21-29).

בהמשך פסק-דינו, ציין בית משפט קמא, כי במסגרת התסקיר, אשר קיבל את עמדת השירות הפסיכולוגי, הודגש, כי המלצות הפסיכולוגית באִבחון, נערכו על סמך פגישות פרטניות עם שני ההורים יחד ולחוד,  וכי המידע מן הגננת כלל תצפיות על הקטין. עוד ובנוסף, ציין בית משפט קמא, כי גם עמדת האפוטרופסית-לדין זהה.

בית משפט קמא, פירט במסגרת פסק-הדין את נימוקי ההכרעה וקבע כהאי לישנא ( (עמ' 5-6 לפרוט' הדיון בבית משפט קמא):

"שבתי ועיינתי לעומק בעמדת האֵם. עם כל ההבנה, לא מצאתי בעמדה דבר שיש בו כדי לשנות מהמלצות גורמי הטיפול והחינוך שהם גורמים אובייקטיבים חיצוניים. החשש של האֵם, כפי שהובא בפני עו"ס לסדרי דין בדְבר שיתוף פעולה בין האב ובין הגננת, שהשתרש בדו"ח הערכת בשלות, לא נתמך באסמכתאות ונטען בעלמא. למעט טענה זו, האֵם לא הביאה כל טענה כנגד מקצועיות הגורמים ולא עתרה לזימונם או לחקירתם. הפניית האֵם לכך שקלינאית התקשורת של הקטין הביעה דעה כי הקטין יכול להתמודד בהצלחה עם משימות לימודיות בכיתה א', גם היא אין בה לשנות. קלינאית התקשורת עוסקת בלקות השפתית של הקטין. היא אינה בוחנת את הבשלות הרגשית, הקשיים במוטוריקה העדינה, תחושת הערך העצמי החסר והביטחון החסר עליהם הצביעו הפסיכולוגית שערכה את האִבחון, הגננת וגננת השילוב....

הקטין הוא קטין אשר הוריו אך החלו בהליך פרידה שמתנהל בקונפליקט גבוה. לא צריך הרבה כדי להבין כי מצבו הרגשי רגיש ובעיצומו של שינוי בחייו, וסביר להניח שעוצמת הקונפליקט משפיעה עליו מדי יום. נסיבות אלו, יש בהם ליתן משקל מכריע להמלצות גורמי החינוך והטיפול אשר פגשו את הקטין. עוד והקשר זה אפנה לכך כי במסגרת ההליכים הקשורים, ובפרט תסקיר נושא תאריך 04.01.2022, עלתה בבירור מצוקה רגשית. צוין שם כי הקטין מטופל רגשית מאז אוקטובר 2021 ובאִבחון הפסיכולוגית עלו קשיים משמעותיים ביכולת שפתית וחזותית. עוד נכתב שם כי הפסיכולוגית ציינה כי הפרידה בין ההורים גרמה לקטין לחרדות קשות. גם טיפול ביחידה הטיפולית אותו החל הקטין אוזכר וגם שם צוין כי עולים קשיים בהתמודדות מול תסכול ואתגרים".

נוכח האמור, קיבל בית משפט קמא את עמדת המשיב בנוגע לרישום הקטין לשנת הלימודים תשפ"ג לשנה נוספת בגן בו הוא מתחנך כיום.

הטענות בערעור

המערערת מיאנה להשלים עם תוצאת פסק-הדין וערעורהּ מונח בפנינו.

אליבא דמערערת, שגה בית משפט קמא עת התייחס לתסקירים וחוות-דעת קודמות, אולם התעלם מחוות-דעתהּ העדכנית של קלינאית התקשורת, אשר מטפלת בקטין, מעובדות משמעותיות אחרות, אשר עולות מן התסקירים והדו"חות, לפיהן קשייו של הקטין נעוצים בהתנהלות המשיב, וכן חוזרי מנכ"ל משרד החינוך.

אין להתעלם, כך נטען, ממקומהּ של המערערת בחייו של הקטין, שעה שהיא זו שמכירה אותו טוב יותר מכל איש מקצוע, ויש להתייחס במלוא הרצינות לעמדתהּ, ולמצער, לא לשלול ממנה את זכותהּ הבסיסית לערוך לקטין אבחון מטעמהּ.

מנגד, סבר המשיב, כי יש להותיר את פסק-דינו של בית משפט קמא על כנו, וכי ערעורהּ של המערערת מהווה המשך של מאבקהּ בו ותו לא.

לטענת המשיב, הערעור הוגש בהיעדר תום-לב, תוך שהמערערת מטילה דופי כבד במערכת החינוך והגורמים המקצועיים, אשר כל מטרתם היא להיטיב עם הקטין. על ההורים, כך נטען, לקבל את המלצות הגורמים המקצועיים, ויש לדחות את כלל טיעוניה של המערערת בכל הנוגע להמלצותיהם והתנהלותם של הגורמים המקצועיים.

בדיון שנערך בפנינו, היום, חזרו הצדדים על טענותיהם.

האפוטרופסית-לדין, טענה, כי עמדתהּ נטועה בחומר מקצועי שהוגש לעיניה, אשר מצביע על כך שלקטין יש, בנוסף לקשיים בתחום השפתי, קשיים רגשיים, אשר מונעים ממנו ליישם את יכולותיו.

לטענת באת-כוח המערערת, הקטין השתתף בפעילויות של הגן לקראת כיתה א', הוא יודע שהוא עולה לכיתה א' ומצפה לכך, וכי מן הדו"חות, כך נטען, עולה, כי הקטין עבר כברת דרך משמעותית מבחינת בשלותו לעלות לכיתה א'.

מנגד טענה באת-כוח המשיב, כי קימת בערעור בענייננו הטלת דופי בעובדי השירות הפסיכולוגי החינוכי, וכי המערערת לא פעלה בעניין עד לעת הזו. הקטין, כך נטען, עבר אבחונים רבים, ולפיכך מתנגד המשיב להעבירו אבחון נוסף, שלא לצורך.

דיון והכרעה

לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר הרלוונטי, לפסק-דינו של בית משפט קמא, לטיעוניהם של באי-כוח הצדדים בכתב ובעל-פה, מסקנתנו, היא, שדין הערעור להידחות.

כידוע, הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בכל הטענות העובדתיות שנדונו והוכרעו על-ידי הערכאה הדיונית. התערבות בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות תיעשה בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בלבד, בהן מתגלה שגיאה בולטת על פני החלטתו של בית משפט קמא. כך למשל, כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות, או מקום שבו הגרסה העובדתית שאותה אימץ בית משפט קמא, אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של היגיון ושכל ישר (ר'  ב-ע"א 10225/02 פרץ נ' פרץ בוני הנגב (15.01.2004)).

המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות.

פסק-דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק היטב בכל הנוגע לדרך בה מתקבלות הכרעות הנוגעות לעניינם של קטינים, שעה שקיימות מחלוקות בין ההורים.

אפנה בעניין זה ל-בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (01.02.2006), פסקה 15:

"ברי הסמכא באשר לקביעת טובתו של הילד במישור הרפואי, הפסיכולוגי, או בכל תחום אחר לגביו מונו. הם בעלי הכלים, הניסיון והמומחיות המקצועיים..."

 ובהמשך, בפסקה 16:

"...אין מקום לספק בעיני, כי בעניין כה רגיש כגורלם של ילדים, ובהיותם של אלה נתונים בתהליך מתמיד של גדילה והתפתחות, הרי שאך ברי הוא כי על ההחלטה להתקבל על בסיס חוות דעת עדכניות שיעריכו אל נכון את השפעת כל אחת מן התוצאות האפשריות של ההליך על הילדים ועל הוריהם."

במקרה שבענייננו מן הראוי להדגיש כי דו"ח הערכת הבשלות נערך על-ידי פסיכולוגית מן השירות הפסיכולוגי, ובהסתמך על תצפיות שנערכו במהלך השנה בגן, כמו גם על פגישות עם ההורים בעוד שהמלצות קלינאית התקשורת, מתבססת על נקודת-מבט מצומצמת וחד-מימדית, אשר מתמקדת בסוגית הקושי השפתי.

עוד יוער, כי הגם שקלינאית התקשורת סברה שהקטין יוכל להתמודד בהצלחה עם המשימות הלימודיות בכיתה א', היא מצביעה על קיומו של קושי בשליפת מילים, וכן קושי בארגון מסר מורכב, כאשר בתת-מבחן "אוצר מילים", קיבל הקטין ציון נמוך מזה המצופה מבני גילו.

ערים אנו לבקשת המערערת להורות על עריכת אבחון נוסף, אולם סבורים אנו, כי בנסיבות העניין שבפנינו, בהן עבר הקטין מספר לא מבוטל של הערכות ואבחונים, ובשים-לב לסוגיה הנקודתית מושא ערעור זה, יש בכך כדי להכביד על הקטין באופן לא מידתי.

על יסוד האמור, לא מצאנו בפסק-דינו של בית משפט קמא טעות המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. ההכרעה בסוגיה מושא ערעור זה מבוססת, נתמכת בחומר הראיות ובקביעות העובדתיות, ועל כן סבורים אנו, כי  יש לדחות את הערעור.

ניתן לסכם הדברים כך:

א.           אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק-הדין.

ב.                      הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק-הדין תומכים במסקנה המשפטית אליה    הגיע בית משפט קמא.

ג.            אין לגלות בפסק-הדין טעות שבחוק.

אשר על כן, בהתאם לסמכותנו על פי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2018, אנו דוחים את הערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ה אב תשפ"ב, 22 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.