פלוני נ' מדינת ישראל

           לפנַי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' טופף), מיום 7.1.2018, במ"ת 70334-07-17 (אוחד עם תיק מ"ת 54798-05-17), אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הרקע לערר

1. נגד העורר (נאשם 6 בכתב האישום) הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום (מתוקן) המייחס לו, יחד עם חמישה נאשמים נוספים, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ייצוא וייבוא סמים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); ניסיון ייצוא וייבוא סמים מסוכנים לפי סעיף 13 לפקודה (בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין); ועשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

2. המדובר בפרשה אשר במסגרתה הואשמו מספר נאשמים בייצוא וייבוא סמים מסוג קוקאין, מחוץ לגבולות ישראל – אל ישראל. על פי עובדות כתב האישום, במועד כלשהו במהלך החודשים אוגוסט 2015 עד ספטמבר 2016 קשר העורר יחד עם הנאשמים הנוספים קשר עם אזרחים ישראלים המתגוררים בבוליביה ועוסקים בייצור סמים, האחד בשם אמיר רפת (להלן: אמיר), קרוב משפחתו של נאשם 1, והשני בשם אבנר מנשה, המכונה "פיליפ" (להלן: פיליפ). הנאשמים, ובכלל זה העורר, נסעו ביחד ולחוד, על דעת יתר הנאשמים לבוליביה ולברזיל, שם ייצאו, ייבאו וניסו לייבא לישראל סמים מסוכנים מסוג קוקאין על מנת לסחור בהם, ולצורך זאת גם יצרו קשר עם נ.פ., סוכן סמוי של משטרת ישראל, אשר בשליחות המשטרה נטל חלק בעסקת הסמים (להלן: הסוכן).

3. במסגרת הקשר כל אחד מהנאשמים נטל על עצמו חלק בקידום עסקת הסמים. בין היתר, נאשם 3 והעורר השקיעו כספים בעסקת הסמים ביודעם כי מדובר בכספים שנועדו לאפשר את ביצוע עסקת הסמים. שאר הנאשמים שעמדו בקשר עם הסוכן ועם השותפים מבוליביה, הופקדו על העברת הכספים עבור מימון עסקת הסמים ועוד. במהלך כל אותה תקופה, נאשם 1 עדכן את יתר הנאשמים על אודות עסקת הסמים והתקדמותה. העורר טס מעת לעת לדרום אמריקה על מנת לקדם את עסקת הסמים, לבדוק את איכות הסמים ולפקח על תהליך ייצורם. כמו כן, היה העורר אחראי על החדרת הסמים מירדן לישראל.

4. כן מתואר בכתב האישום כי במסגרת הקשר ולצורך קידום העסקה, נאשם 4 העביר סכום כסף (כ-700,000 דולר) מישראל לברזיל, שנועד לאפשר את ביצוע עסקת הסמים. בהמשך, יצר נאשם 3 קשר עם הסוכן והציע לו להשקיע בעסקת ייבוא סמים מבוליביה לישראל דרך ברזיל וירדן. נאשמים 2 ו-3 נפגשו עם הסוכן ביום 1.4.2016 ופירטו את היקפה של העסקה, הכוללת כ-200 ק"ג קוקאין. הם הסבירו לסוכן כי יחד עם נאשם 1 הם מתכוונים לקחת חלק במימון של רכישת 10 ק"ג קוקאין מתוך כלל הקוקאין שיימכר, והציעו לסוכן להשקיע סכומי כסף עבור רכישת 10 ק"ג קוקאין נוספים. באותו מועד הודיע הסוכן לנאשמים 2 ו-3 כי הוא יצטרף לעסקת הסמים עבור 3 ק"ג קוקאין, אך ביום 12.4.2016 נפגש עמם פעם נוספת והודיע להם כי החליט להשקיע כסף עבור 2 ק"ג קוקאין, ובהתאמה מסר לידי נאשם 2 סכום של 61,000 ש"ח.

5. לאחר מכן, העורר, יחד עם נאשמים 1 ו-5, טסו לדרום אמריקה ובעת ששהו שם, על דעת ובהסכמת יתר הנאשמים, בדקו את איכות הסמים, סימונם ואריזתם, ונאשם 5 העביר סכומי כסף לידי השותפים בבוליביה. ביום 18.6.2016 גם עדכנו נאשמים 2 ו-3 את הסוכן כי נאשם 1 מסר להם לאחר הביקור בבוליביה כי בסופו של יום עסקת הסמים תכלול 300 ק"ג קוקאין ולא 200 ק"ג בלבד כמתוכנן.

6. בהמשך לאמור, בסמוך לחודש אוגוסט 2016, ייצאו וייבאו הנאשמים כ-300 ק"ג קוקאין מבוליביה לברזיל במטרה להכניסם לישראל דרך ירדן על ידי העורר, על מנת לסחור בהם, כאשר גורלם של הסמים לאחר הגעתם לברזיל, נותר עלום.

7. בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרו של העורר, כמו גם יתר הנאשמים, עד תום ההליכים נגדם. בבקשה נטען כי בידי המשיבה די ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של הנאשמים במיוחס להם וכי קיימת עילת מעצר סטטוטורית. בין היתר צוין בבקשה כי הסוכן פירט בהודעותיו את חלקם של נאשמים 1-3 וכן את חלקו של העורר בעסקת הסמים. כן נטען כי התשתית הראייתית כוללת תימוכין לתוכן שמסר הסוכן בהודעותיו – הקלטות המתעדות את מפגשי הסוכן עם נאשמים 1-3 וכן תוצרי האזנות סתר בין הנאשמים לבין עצמם ולבין אחרים – המחזקים את עדות הסוכן. לכך מצטרפים מחקרי תקשורת, איכוני מכשירי הטלפון הסלולרי של הנאשמים, פלטי מעברים ודרכונים המתעדים את מועדי היציאות מישראל ומברזיל והכניסות אליהן, דוחות עיקוב מברזיל המתעדים את פגישותיו של נאשם 1 עם השותפים מבוליביה, אישור ממלון בברזיל על אירוח נאשם 5 בתקופה הרלוונטית, ועוד. כן צוין כי העורר שמר על זכות השתיקה לאורך כל חקירותיו.

החלטת בית המשפט המחוזי