ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
|
4813-17
06/06/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. נ' סולברג 2. ד' מינץ 3. ע' גרוסקופף
|
- נגד - |
המערער:
פלוני עו"ד גלאון קפלנסקי עו"ד יחזקאל קפלנסקי
|
המשיבה:
מדינת ישראל עו"ד אפרת גולדשטיין
|
פסק דין |
השופט ע' גרוסקופף:
ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטים מרים דיסקין, רענן בן-יוסף ושלומית יעקובוביץ) בתפ"ח 3275-03-15, אשר ניתן ביום 30.4.2017, במסגרתו נגזר על המערער עונש של 9 שנים ו-6 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. בנוסף, חויב המערער לשלם לנפגעת העבירה (להלן: "המתלוננת") פיצוי בסכום של 15,000 ש"ח. הערעור מתייחס לאורך תקופת המאסר בפועל בלבד.
הכרעת הדין
- המערער הורשע ביום 10.1.2017, לאחר ניהול הוכחות, בשני אישומים. באישום הראשון הורשע בעבירות מעשה מגונה בכוח לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" או "החוק"), אינוס תוך גרימת חבלה גופנית לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק ומעשה סדום תוך גרימת חבלה גופנית (בשני מקרים) לפי סעיפים 347(ב) ו-345(ב)(3) לחוק. באישום השני הורשע בהדחה בחקירה (ריבוי מקרים) לפי סעיף 245(א) לחוק ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק, וזאת בהתייחס למסכת האירועים המתוארת להלן:
א. המערער והמתלוננת התגוררו בסמיכות במתחם דיור הכולל יחידות דיור בנות חדר אחד, המושכרות בנפרד לדיירים שונים (להלן: "חדרים"), בעוד המטבח והשירותים היו משותפים לכולם. ביום 20.2.2015 בשעות אחר הצהריים פגש המערער במתלוננת בבית קפה, וכאשר אמרה שהיא הולכת בחזרה לחדרה, הוא הצטרף אליה וליווה אותה.
ב. בהגיעם אל חדרה של המתלוננת, הציע המערער למתלוננת לראות את חדרו, אך היא סירבה. בסמוך לכך, נכנס המערער לחדרה של המתלוננת בעקבותיה, התיישב על מיטתה, משך בידה והושיבה לצדו. בהמשך, המערער ניסה להשכיב את המתלוננת על המיטה, תוך שחיבק אותה בכוח בעוד היא התנגדה לו. חרף התנגדותה, אמר לה המערער כי "היום את חייבת לעשות איתי סקס", השכיב אותה על המיטה וביצע בה מעשה מגונה בכוח בכך שחיבק אותה בחוזקה, תפס בראשה ונישק אותה על שפתיה, וזאת בניגוד להסכמתה ותוך שהוא מתעלם מבקשותיה שיחדל ומטענתה שיש לה חבר.
ג. בהמשך, המתלוננת ביקשה ללכת לשירותים, אך המערער לא אפשר לה וכרך את זרועו סביב צווארה. לבסוף, המערער אפשר למתלוננת ללכת לשירותים אך הוא ליווה אותה תוך שאחז בידה בדרכם לשם. המתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו וניסתה להימלט ממנו. אולם, המערער תפס אותה, היא התיישבה על הרצפה והחלה לצעוק לעזרה, והוא החל לגרור אותה בכוח לחדרו, תוך שהוא תופס בידה ובמכנסיה.
ד. בחדרו, המערער דחף את המתלוננת לכיוון מיטתו, הוריד את חגורתו והחל לתקוף באמצעותה את המתלוננת וגרם לה לחבלות. בניסיון להגן על עצמה, המתלוננת נטלה כבל חשמלי שמצאה והכתה באמצעותו במערער, וזה נפצע באזור גבת עין שמאל. בעודו ממשיך להכות אותה, דרש המערער מהמתלוננת להתפשט, ומשזו סירבה המשיך לתקוף אותה בכל חלקי גופה. לאחר מכן, קרע את חולצתה עד שמהפחד מפניו הורידה המתלוננת את שאר בגדיה. המערער דחף את המתלוננת על המיטה כשהיא ערומה, תפס בשערה והורה לה להוריד את מכנסיו. המערער הוריד את שאר בגדיו, תפס במתלוננת והורידה לרצפה כך שהיא ישובה על ברכיה מולו והורה לה למצוץ את איבר מינו תוך שאיים עליה כי ימשיך להכותה בחגורתו אם לא תעשה כן. המתלוננת בכתה, אמרה כי מעולם לא עשתה זאת, ואז המערער תפס בשערה ועשה בה מעשה סדום שלא בהסכמתה תוך שהחדיר את איבר מינו לפיה. מיד בסמוך לכך, סובב המערער את המתלוננת תוך שהוא תופס בשערה, כך שהיא מכופפת עם גבה אליו, ובעל אותה שלא בהסכמתה על ידי החדרת איבר מינו לאיבר מינה. לבסוף, הורה למתלוננת לשבת על המיטה ושב וביצע מעשה סדום תוך שהחדיר את איבר מינו לפיה, בניגוד להסכמתה וחרף תחנוניה.
ה. מאוחר יותר, במהלך חודש מאי 2015, במספר הזדמנויות התקשר המערער למתלוננת מבית המעצר אבו-כביר וביקש ממנה "לסגור את התיק". בכך, המערער ניסה להניע את המתלוננת שתחזור בה מההודעה שמסרה.