פלוני ואח' נ' עו"ד שפירא עופר- המנהל המיוחד

1. לפניי שתי בקשות לעיכוב ביצוע החלטה מיום 17.6.2018, שבה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ע' מאור) על ביטול הליכי פשיטת רגל שהתנהלו במאוחד בעניינם של בני הזוג פלוני ופלונית (להלן: המבקשת, המבקש וביחד – המבקשים; פש"ר 55031-12-13 ו-פש"ר 15645-03-15). על החלטה זו הגיש כל אחד מהמבקשים ערעור וכן בקשת עיכוב ביצוע עד להכרעה בו.

רקע

2. המבקשים הם בני זוג והורים לשלושה ילדים קטינים. המבקשת סובלת ממחלה הדורשת מעקב נוירוכירורגי צמוד; בשנים האחרונות היא עברה מספר רב של ניתוחים בראשה; והיא הוכרה כזכאית לקצבת נכות מאת הביטוח הלאומי. נכון להיום המבקשת אינה עובדת בשל מחלתה, והמבקש משמש לדבריו כשכיר בנגריה שבבעלות אחיו.

3. ביום 15.1.2014 ניתן צו לכינוס נכסי המבקשת, וזאת בשל חובות הקשורים בעסק שניהלה עם בן זוגה הקודם (ממנו התגרשה בשנת 2008); במסגרת צו הכינוס נדרשה המבקשת בין היתר לעמוד בתשלום חודשי לטובת נושיה על סך 500 ש"ח. בחלוף כשנה, ביום 18.3.2015 ניתן צו גם לכינוס נכסי המבקש, והוא חויב בתשלום חודשי לטובת נושיו בגובה 300 ש"ח. יצוין כי מדובר בהליך שני במספר של פשיטת רגל שהתנהל בעניינו של המבקש; ההליך הקודם, שנפתח ביום 22.8.2011, בוטל ביום 23.9.2013 תוך שבית המשפט הביע ביקורת נוקבת על התנהלותו של המבקש וקבע כי המבקש ניצל את ההליך לרעה (פש"ר 43352-01-11, כבוד השופטת א' נחליאלי חיאט).

יודגש כי במוקד הליכי פשיטת הרגל בעניינם של המבקש והמבקשת עומדים חובות שונים, כלפי נושים שונים, ובסכומים שונים; ואף על פי כן ביום 14.7.2015 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ח' פלינר) לבחון אפשרות לאיחוד ההליכים בעניינם של השניים ולמינוי מנהל מיוחד משותף. כך, לנוכח התרשמותו של בית המשפט כי יש השלכה להליך בעניינו של המבקש על ההליך בעניין המבקשת, ומאחר שהמבקשים מנהלים משק בית משותף ועל כן המקורות הכספיים הזמינים לצורך הסדרים או הפטרים משותפים אף הם. ביום 18.4.2016 ניתן על ידי כבוד השופטת ח' פלינר צו לאיחוד תיקי המבקשים, וכן מונה מנהל מיוחד משותף לנכסיהם – עו"ד עופר שפירא (להלן: המנהל המיוחד).

על פי דוח המנהל המיוחד מיום 22.5.2018, נכון ליום הכינוס נפתחו נגד המבקשת 23 תיקי הוצאה לפועל, ועד למועד כתיבת הדוח הוגשו נגדה 14 תביעות חוב בסכום כולל של 1,290,532 ש"ח (התביעות נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושרו בסך של 952,452 ש"ח). אשר למבקש, על פי הדוח נכון ליום צו הכינוס נפתחו נגדו 13 תיקי הוצאה לפועל, ועד לכתיבת הדוח הוגשו נגדו 10 תביעות חוב בסכום כולל של 476,740 ש"ח (התביעות נבדקו על ידי המנהל המיוחד ואושרו בסך של 413,280 ש"ח).

4. כדי לעמוד על השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו יש לחזור מעט לאחור מבחינה כרונולוגית. ביום 1.7.2015, עוד טרם שאוחדו ההליכים בעניינם של המבקשת והמבקש, הוגש דוח מאת המנהל המיוחד דאז של נכסי המבקשת, עו"ד יקיר ניידק, שבו הביע הלה את התנגדותו להכרזה על המבקשת כפושטת רגל וטען כי יש להורות על ביטול צו הכינוס שניתן בעניינה (להלן: עו"ד ניידק ו-דוח ניידק בהתאמה). במסגרת הדוח התייחס עו"ד ניידק גם לחובותיו הכספיים של המבקש – וציין כי מקורם בעסק שהקים למתן שירותי ניקיון, שבו עבדה גם המבקשת כמזכירה; ועוד נאמר כי לאחר שהעסק החל לצבור חובות, העביר המבקש את הבעלות בו לקרוב משפחה בשם נ' (להלן: נ') בעוד המבקשים המשיכו לעבוד בו כשכירים בלבד. בהקשר זה ציין עו"ד ניידק כי חקירה שערך הכונס הרשמי (להלן: הכונס) העלתה "חשד כבד כי מר פלוני המשיך לנהל את העסק המשפחתי, ע"ש מר נ', תוך היותו חוסה תחת צו כינוס הנכסים"; כי קיים חשד שהמבקש ממשיך אף כיום בניהול עסק למתן שירותי ניקיון, וזאת בכסות של חברה הרשומה בבעלות אחיו; וכי "לאור כלל הנסיבות עולה החשד כי בעלה של החייבת (המבקש-ע'ב'), בשיתוף פעולה עם החייבת (המבקשת-ע'ב'), ממשיך ומנהל עסק למתן שירותי ניקיון וזאת תוך הסתרת הכנסות התא המשפחתי האמיתיות מכלל נושיהם".

עוד על פי דוח ניידק, באותו מועד צברה המבקשת חוב פיגורים בסכום כולל של 3,500 ש"ח בשל אי הפקדת 7 תשלומים חודשיים, וכן כי בחודש ינואר 2015 חדלה המבקשת להגיש דוחות חודשיים כנדרש ממנה; ואולם יצוין כי מחדלים אלה הוסרו על ידי המבקשת בהמשך.

5. ביום 7.3.2017, לאחר שאוחדו זה מכבר ההליכים בעניינם של המבקשים, הגיש המנהל המיוחד לבית המשפט דוח מסכם – שגם בו הומלץ על ביטול הליך פשיטת הרגל, הן בנוגע למבקש הן בנוגע למבקשת (להלן: הדוח המסכם). על פי הדוח, גם בעת הזו לא עמדו המבקשים בחובות המוטלים עליהם בכל הנוגע לתשלומים החודשיים, הגשת דוחות כספיים והמצאת מסמכים. בעניין זה הוברר כי המבקשים לא הגישו דוחות מזה 7 חודשים (למן חודש יוני 2016), וכי הדוחות שכן הוגשו לא נערכו כדבעי ולא צורפו להם אסמכתאות נדרשות לעניין הוצאותיהם והכנסותיהם בתקופה הרלוונטית; וכן צוין כי המבקשים שניהם צברו חובות פיגורים לאחר שלא עמדו ב-4 תשלומים כל אחד (ובסך הכל 8 תשלומים). זאת ועוד. המנהל המיוחד הביע דעתו כי "רב הנסתר על הגלוי ביחס לעיסוקם של החייבים (המבקשים-ע'ב') ומהמידע שהתקבל במשרד הח"מ עולה חשד בדבר הסתרת הכנסותיהם של החייבים" (סעיף 11 לדוח המסכם); בהקשר זה נאמר בדוח המסכם כי קיים חשד שהמבקשים ממשיכים לנהל עסקים שונים באמצעות קרובי משפחה המשמשים כ"אנשי קש". עוד התרשם המנהל המיוחד כי חובותיו של המבקש נוצרו בחוסר תום לב, ובעניין זה צוין בדוח כי בפגישה שערך המנהל המיוחד עם נ', טען האחרון כי המבקש הוא נוכל; כי המבקש ביצע נגדו מעשי הונאה וזייף את חתימתו של נ' על גבי שיקים שמשך מחשבונו; וכי המבקש גזל ממנו כספים בהיקף של מיליוני שקלים.