פלוני ואח' נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' יעקובי, א' דורות ו-ת' בר-אשר) בע"א 10969-05-17 מיום 6.2.2018, בגדרו התקבל ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ע' עאסי). במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי יש לסלק על הסף את תביעת המבקשים לפיצויים בגין נזקי גוף מחמת התיישנות, וכי חל סייג לאחריות המשיבה לנזקי הגוף שנגרמו למבקשים, משום שאלה אירעו במסגרת "פעולה מלחמתית".

רקע נורמטיבי

2. חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), התשי"ב-1952 (להלן: החוק) קובע סייג לאחריות המדינה בנזיקין על מעשה שנעשה במסגרת "פעולה מלחמתית" של צה"ל (ראו: סעיף 4 לחוק). ביום 1.8.2002 נכנס לתוקפו תיקון 4 לחוק (להלן: התיקון)  שמטרתו היא הסדרת הטיפול בתביעות נגד המדינה בשל פעילותם של כוחות הביטחון באזורי יהודה והשומרון וחבל עזה נגד מעשי טרור ופעולות איבה, וקביעת הוראות דיוניות שיחולו על תביעות אלה. כמו כן, התיקון נועד להבהיר את המונח ״פעולה מלחמתית״ שבחוק (ראו: סעיף 1 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 4), התשס"ב-2002, ס"ח 1862, 514). עוד יצוין כי במסגרת התיקון נוסף סעיף 5א(3) הקובע כי תקופת התיישנות לתביעות על-פי החוק תהא שנתיים בלבד. סעיף 4(ב) לתיקון, קובע את הוראות המעבר (להלן: הוראות המעבר), לפיו תביעות שעילתן התגבשה בטרם נכנס התיקון לתוקף, יתיישנו שנתיים לאחר תחילתו של החוק שנכנס לתוקפו ביום 1.8.2002, דהיינו עד יום 1.8.2004.

           תיקון זה עומד ברקע ההליך שלפנינו.

רקע והליכים קודמים

3. ביום 14.12.2001 נפצעו המבקשים מירי כוח מסוערב של משמר הגבול (להלן: מג"ב) במהלך מעצר מבוקשים בכפר *** שבאזור יהודה ושומרון. ביום 25.8.2004 הגישו המבקשים תביעה לבית משפט השלום בנצרת בה עתרו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם במהלך האירוע. בהמשך הועברה התביעה לבית משפט השלום בירושלים. בתביעתם טענו המבקשים כי נורו על-ידי לוחמי מג"ב באופן רשלני וללא כל הצדקה במסגרת אירוע שאין לסווגו כ"פעולה מלחמתית" כהגדרתה בדין ובפסיקה, אלא כ"פעולת שיטור". עוד טענו כי תביעתם הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. מנגד טענה המשיבה כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות לפי סעיף 5א(3) לחוק, שכן תביעת המבקשים הוגשה ביום 25.8.2004, לאחר תום תקופת ההתיישנות, שהסתיימה ביום 1.8.2004, שנתיים לאחר תחילתו של התיקון. עוד טענה המשיבה כי הירי הנטען אירע במסגרת "פעולה מלחמתית" אשר חלה עליה הוראת סעיף 5 לחוק, ומשכך פטורה המדינה מאחריות נזיקית כלפי המבקשים; כי הלוחמים פעלו על-פי ההוראות; וכי לא עלה בידי המבקשים להוכיח את התרשלות.

           בפסק דינו מיום 8.3.2017 קיבל בית משפט השלום את תביעת המבקשים וקבע כי המבקשים נפגעו במהלך פעולת שיטור. בתוך כך נדחתה טענת המשיבה כי הפעילות במסגרתה נפגעו המבקשים הייתה "פעולה מלחמתית". בית משפט השלום דחה אף את טענת המשיבה כי התביעה התיישנה, בקבעו כי תקופת הפגרה, במהלכה הגישו המבקשים תביעתם, אינה נמנית במניין ימי תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 5א(3) לחוק, וזאת בהתאם להוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפרשנות), הקובעת כי במקרים בהם נקבעה תקופה אשר הימים האחרונים בה הם ימי פגרה, לא יבואו ימים אלה במניין ימי התקופה. עוד קבע בית משפט השלום כי המשיבה התרשלה במסגרת פעולת השיטור, ובהתאם לכך, פסק למבקשים פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם.

4. ביום 7.5.2017 הגישה המשיבה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת הערעור שבה המשיבה וטענה כי התביעה התיישנה וכי המבקשים נפגעו במהלך "פעולה מלחמתית". מנגד, המבקשים שבו וטענו כי הם נפגעו במהלך פעולת שיטור, וכן כי תביעתם לא התיישנה נוכח האמור בסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות.