ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
6157-04
18/09/2008
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
דוד ("הכי טוב") דבש
עו"ד פרופ' מ' קורינאלדי
עו"ד גלעד קורינאלדי ואח'
|
הנתבע:
1. אדלר חומסקי & ורשבסקי
2. יניב קציר
3. ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
4. משה איבגי
עו"ד י' בנקל
עו"ד ש' גלינקא ואח'
|
| פסק-דין |
(משלים - בשאלת הנזק)
לפני תביעתו של מר
דוד דבש כנגד משרד הפרסום
חברת אדלר, חומסקי & ורשבסקי ועובדה לשעבר, מר
יניב קציר, כנגד חברת הביטוח '
אישי ישיר' וכנגד השחקן מר
משה איבגי. לדברי התובע, כבר שנים רבות הוא ידוע בשם "דוד הכי טוב" והוא בעל הזכויות בו, על כן הקמפיין הפרסומי של נתבעת 3, שהוכן על ידי הנתבעות 1,2 והשחקן הראשי בו הינו נתבע 4, פוגע בזכויותיו הקנייניות ובזכויות נוספות.
פסק הדין בשאלת האחריות ניתן ביום 7.11.06, ועתה לפנינו שאלת גובה הנזק, כפי שיפורט להלן.
רקע עובדתי
1. בשלהי שנת 2003, החליטה חברת הביטוח "אישי ישיר" (להלן: "נתבעת 3" או "חברת הביטוח") לצאת במסע שיווק רחב היקף לשירות הישיר - השירות הטלפוני של החברה. כהכנה לכך, פנתה למספר משרדי פרסום, על מנת שאלו יציגו בפניה את הצעותיהם לקמפיין. בסופו של יום, מבין כל ההצעות נבחרה ההצעה של משרד הפרסום אדלר, חומסקי & ורשבסקי (להלן: "נתבעת 1" או "משרד הפרסום"). הצעת הפרסום של משרד הפרסום כללה פרסום באמצעי מדיה מגוונים, כאשר המסר אשר מועבר בפרסומת הינו שברגעים הקשים יש על מי לבטוח - על חברת הביטוח, שמספר הטלפון שלה הינו 9 מיליון (9000000-03). לשם העברת המסר, לוהק לפרסומת השחקן משה איבגי (להלן: "נתבע 4" או "איבגי"), מבכירי השחקנים בארץ, כשהוא מגלם דמות בשם "
דוד הכי טוב" מאחר שלהשקפתו, הפרסומית, הכל "הכי טוב" כי ניתן תמיד לסמוך על חברת הביטוח אישי ישיר - תשעה מיליון.
כחצי שנה לאחר עליית מסע הפרסום לאוויר, הגיש מר דוד דבש (להלן: "התובע" או "דבש") תביעה, כנגד חברת הביטוח, כנגד משרד הפרסום, כנגד עובד לשעבר של משרד הפרסום, מר יניב קציר (להלן: "נתבע 2" או "קציר") וכנגד איבגי. בתביעתו טען כי כבר כשני עשורים הוא מוכר בשם "דוד הכי טוב", זהו שמו, זהו כינויו וזה קונספט חייו. לדבריו, הוא אמן, אשר לו יצירות רבות, הן שירים והן סיפורים, איתם מופיע הוא כבר כ- 20 שנה בשם זה. עוד טען מר דבש, כי הנתבעים ידעו על קיומו, ועל כן השימוש אשר נעשה בשמו, בכינויו, בסיפוריו ובדמותו, הינו שימוש המפר את זכות היוצרים שלו ופוגע בזכויות נוספות הקנויות לו על פי הדין.
בתחילת ההליך הוסכם כי הדיון יפוצל לשאלת האחריות ולשאלת הנזק, במקרה הצורך, וביום 7.11.06 ניתן פסק דין חלקי בשאלת האחריות בתביעה זו, אשר עיקריו יפורטו להלן.
ההסדר הדיוני
2. לאחר שהוצגו חלק מן הראיות ולאחר משא ומתן ארוך וממושך הגיעו הצדדים הסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 5.6.08.
בהסדר הדיוני נקבע כי:
א. א. בית המשפט יפסוק סכום פיצוי גלובאלי, הכולל הן את הוצאות התובע והן את שכ"ט בא כוחו, וזאת על פי סעיף 79א.
ב. ב. גבולות הפיצוי יהיו בין 1 ש"ח למיליון ש"ח.
ג. ג. עוד הסכימו הצדדים בדבר המועדים להגשת סיכומיהם בשאלת הנזק, ומועדי תשלום של סכומים המוסכמים ביניהם ואופן ניהולם עד להכרעה בערעור, אם יוגש.
ד. ד. כמו כן, הוסכם כי פסק הדין הסופי יהווה סילוק מלא והדדי של טענות הצדדים וכל הבאים מכוחם, זה כלפי זה, הן לעבר והן לעתיד. על אף זאת, הוסכם כי אם תתקבלנה בערעור טענות התובע ביחס לעילות אשר נדחו בפסק הדין החלקי, הרי שטענות אלו אינן מושתקות במסגרת ההסדר הדיוני.
ה. ה. לבסוף הוסכם כי התביעה בת.א. 9618/07 (תביעת התובע ביחס להפרות שלאחר מועד הגשת התביעה המקורית) תידחה כנגד כל הנתבעים ללא צו להוצאות והאגרה תושב במלואה נוכח העובדה כי לא הוגש כתב הגנה ולא התקיים דיון קדם משפט בתביעה זו.
עיקרי פסק הדין החלקי
3. בתביעתו, טען התובע להפרת זכות היוצרים שלו בדמותו וביצירותיו, לקיומה של זכות בעילת עשיית עושר ולא במשפט וטען כי הופרה זכות הפרסום שלו. בנוסף לעילות אלו, נסמכה התביעה אף על עילת הפגיעה בפרטיות, עילת גניבת העין, עילת תיאור כוזב ושקר מפגיע, עילת גזל המוניטין ועבירה על חוק איסור לשון הרע.
פירוט העילות וההכרעה בהן
4.
עילת הפרת זכות יוצרים