פיטורי עובדת במהלך חופשת הלידה - הפרת החוק ואפליה מחמת מין

_yyy רקע כללי

1.    בפנינו תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: " חוק עבודת נשים") והפרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: " חוק שוויון הזדמנויות") וכן - לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, תוך הפרת זכות השימוע.

_y להלן התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה קבלן כח אדם, כמשמעותו בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. הנתבעת מעסיקה למעלה מ-35,000 עובדים בשנה אצל כ-7,000 לקוחות (ראה - סע' 14 לתצהיר התובעת).

הנתבע 2 (להלן: "מר פיירמן") שימש כסמנכ"ל הנתבעת ומנהל חטיבת MBS, שהינה חטיבה לפתרונות עסקיים. חטיבה בה הועסקה התובעת.

הנתבע 3 (להלן: "מר פרידמן") שימש החל מיום 21.12.06 כמנהל התפעול של חטיבת MBSבנתבעת. במהלך החודשים 5/07-2 הוא מילא גם תפקיד של מנהל מחלקת פרויקטים. מחלקה בה הועסקה התובעת (ראה - סע' 3 לתצהיר מר פרידמן).

3.    התובעת הינה הנדסאית תעשיה וניהול אשר תפקידה האחרון בנתבעת היה - מנהלת אזור המרכז והשרון במחלקת הפרויקטים, השייכת לחטיבת MBSשל הנתבעת. במסגרת תפקידה זה ניהלה התובעת צוות של כ-8 רכזות כח אדם, האחראיות על כ-2,000 עובדי השמה (עובדים זמניים), שהיו אף הם כפופים לניהולה של התובעת.

כמנהלת אזור, שימשה התובעת כחוט המקשר בין ההנהלה לבין רכזות הפרויקטים (רכזות כח אדם). לצורך מילוי תפקידה, קיבלה התובעת הנחיות ממנהלי חטיבת MBS, ערכה סבב בין הלקוחות על מנת ליתן מענה לצרכיהם, פיקחה על השמת עובדים על פי התפקידים שייעדו להם רכזי הפרויקטים, קבעה את סדר היום של רכזי הפרויקטים, פיקחה על דוחות השכר של עובדי ההשמה באזור, נתנה פתרון שוטף לבעיות שכר ובעיות אישיות של רכזי הפרויקטים וטיפלה בשירותי השיווק של הנתבעת ושימור לקוחותיה (ראה - סע' 16-17 לתצהיר התובעת).

לא היתה מחלוקת כי התובעת מילאה את תפקידה בנתבעת לעילא ולעילא (ראה - נספח ד' לתצהיר התובעת).

שכרה החודשי של התובעת הסתכם ב-7,000 ש"ח. כמו כן, שולם לתובעת בונוס בסך 500 ש"ח בממוצע חודשי בהתאם לעמידה ביעדים, נערך לה ביטוח מנהלים והיא זוכתה בכיסוי חלקי של חשבון הטלפון הנייד. בנוסף, הועמד לרשותה רכב חברה צמוד, בו עשתה שימוש גם לאחר שעות העבודה בנתבעת ובהתאם לכך אף נזקפה לזכותה בתלוש השכר הטבה של שווי רכב צמוד לצורך חיוב במס (ראה - נספחים ג', ה'-ו' לתצהיר התובעת).

4.    בתקופה הרלבנטית לתביעה, עת שימשה התובעת כמנהלת אזור במחלקת הפרויקטים, חולקה מחלקה זו לארבעה אזורים מבחינה גאוגרפית, כאשר התובעת היתה כאמור אחראית על אזור המרכז והשרון.

מהראיות עולה כי חלק נכבד מפעילותה של מחלקת הפרויקטים באזור המרכז והשרון התמקד בטיפול בפרויקט השגחה על בחינות הבגרות, בהתאם למכרז שערך משרד החינוך בשנת 2001 בו זכתה הנתבעת.

פרויקט זה היווה כ-70% מהיקף הפעילות באזור שהיה תחת ניהולה של התובעת (ראה - סע' 8-9 לתצהיר מר פיירמן; כן ראה - עמ' 2 לפרוטוקול בתיק בש"א 6301/07, ש' 24-27).

בהתאם לתנאי המכרז הנ"ל יכולה היתה כל חברת כח אדם - ובכללן גם הנתבעת - לשווק עצמה בבתי ספר בכל רחבי הארץ, כאשר ההחלטה איזו חברה תספק את שירותי ההשגחה על בחינות הבגרות היתה נתונה לביה"ס.

לפיכך, חלק נכבד מעבודתה של התובעת התמקד בנושא השיווק ופנייה לבתי הספר על מנת לשכנעם להשתמש בשירותי הנתבעת וכן, בניהול ותפעול פרויקט ההשגחה על בחינות הבגרות   (ראה - סע' 10 לתצהיר מר פיירמן;  כן ראה - נספח נ/3 לתצהירו).

5.    במהלך חודש 6/06 נודע לתובעת על הריונה. התובעת הודיעה על כך למנהלת מחלקת פרויקטים דאז - הגב' נירה צימלס בראשית חודש 8/06, עת היתה בחודש השלישי להריונה.

6.    אין חולק על כך, כי בסוף שנת 2006 פרסם משרד החינוך מכרז חדש בדבר מתן שירותי השגחה על בחינות הבגרות, במסגרתו נקבע כי החברות הזוכות במכרז תספקנה שירותים לפי אזורים, כך שבכל אזור תבחר חברה אחת בלבד אשר היא זו שתספק את כלל שרותי ההשגחה באותו אזור. 

כתוצאה מכך, התייתר הצורך בפעולות השיווק של התובעת בבתי הספר.

7.    ביום 8.2.07 התקבלו אצל הנתבעת תוצאות המכרז, לפיהן הנתבעת זכתה לספק שירותי השגחה על בחינות הבגרות באזור ירושלים - צפון בלבד.