פטריק עמוס נ' בית משפט המחוזי בתל אביב יפו

השופטת ד' ברק-ארז:

1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.7.2017 שבה נדחתה בקשתו של העותר, אחד הנאשמים בהליך הפלילי שנדון בפני המותב, להקליט את דיוני ההוכחות.

רקע כללי

2. העתירה היא פרק נוסף בהליך הפלילי המתקיים בפרשה הידועה כ"פרשה 512" (תפ"ח 24984-07-15). בקצירת האומר יצוין כי זהו הליך שנסב על כתב אישום מורכב ומפורט, שעניינו פעילות פלילית נטענת חמורה של ארגון פשיעה הכוללת מעשי רצח, אלימות, עבירות סמים בהיקפי ענק ועוד היד נטויה. בכתב האישום המתוקן במתכונתו הנוכחית כלולים 18 נאשמים, שמהם העותר הוא נאשם מספר 11. כתב האישום כולל 13 אישומים, ורשימת עדי התביעה מונה כמה מאות אנשים. כתב האישום הוגש ביום 13.7.2015, אך שמיעת המשפט התעכבה מטעמים רבים, ובהם בקשות שהוגשו בנושאים שונים (החל בבקשות לגילוי חומרי חקירה וכלה בבקשות להחלפת ייצוג). מזה מספר חודשים מתנהל המשפט בבית המשפט המחוזי במתכונת של שלושה דיונים בשבוע.

3.        ביום 25.5.2017 הגיש אחד הנאשמים האחרים בפרשה – נאשם מספר 8 – בקשה להקלטה של דיוני ההוכחות. הגשת הבקשה הובילה לגיבושו של פתרון מוסכם המבוסס על הצבת מסכים המתעדים את רישום הפרוטוקול לנגד עיניהם של באי-כוח הצדדים, באופן שמאפשר בדיקה כי ההקלדה בוצעה באופן ראוי ולהעיר הערות בעניין זה.

4.        ביום 29.6.2017 הגיש העותר בקשה דומה. העותר טען כי מורכבותו של התיק, ובכלל זה היקף חומרי החקירה, וכן ריבוי הנאשמים, האישומים והסניגורים, מצדיקים היעתרות לבקשה.

5.        ביום 9.7.2017 החליט בית המשפט המחוזי לדחות אף את בקשתו של העותר. בית המשפט המחוזי הפנה להחלטתו הקודמת בעניין והסביר כי "הקלטת הדיונים בתיק הנוכחי, על מורכבותו וריבוי הצדדים בו, לא תשרת נכונה את האינטרס הכולל, אלא דווקא תוסיף אי בהירות ותרבה מחלוקת". זאת, בשים לב לנסיבות האופפות את הדיון – אולם גדול, בעיות אקוסטיקה ואי-הבהירות באשר לזהות הדובר שדבריו נקלטים (על רקע ריבוי קריאות ביניים). על כך הוא הוסיף, כי בשים לב לאמצעים שננקטו הפרוטוקול משקף "בצורה מיטבית ונאמנה" את הדיונים. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי את הדברים הבאים:

"במטרה להקל על הצדדים ולשפר את רמת התיעוד של הפרוטוקול המוקלד (בידו האמונה מאד של קלדן ההרכב) – הצבנו מסכים על שולחנות הסנגוריה והתביעה באופן שמאפשר לעורכי הדין לעקוב בזמן אמת אחר הפרוטוקול ולתקן ו/או להוסיף במידת הצורך. למיותר לציין, ששלושת שופטי ההרכב עוקבים לאורך כל מהלך הדיון אחר הפרוטוקול ומקפידים על נכונותו. הלכה למעשה, מתאפשר לצדדים להעיר לגבי הפרוטוקול תוך כדי הדיון, ולא אחת דברים תוקנו או הוספו בזמן אמת. הפרוטוקול משקף אפוא בצורה מיטבית ונאמנה את המתרחש באולם, לרבות את התבטאויות עד המדינה שאותן הזכיר עו"ד חובה – ולראיה שלא הוגשו לפנינו כל בקשות לתיקון פרוטוקול, לא על ידי עו"ד חובה ולא על ידי אחרים".

6.        דחיית הבקשה היא העומדת, כאמור, ביסוד העתירה הנוכחית.