ס"ע
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
|
47439-08-11
29/12/2013
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
| - נגד - |
התובע:
מאיר שגיא
עו"ד חיה ברק דנציגר
|
הנתבע:
אפקון החזקות בע"מ
עו"ד עידו רזגור
עו"ד אסתי נדל
עו"ד גיל ברק היועץ המשפטי
|
| פסק-דין |
1. עניינה של התובענה דנן הנה, האם פיטורי התובע ממקום עבודתו ומעסיקתו, הנתבעת ,מזה 29 שנים, בהיותו בגיל 63 שנה, נעשו תוך הפליה פסולה מחמת גיל, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים.
התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נסיבות פיטוריו מהנתבעת וכן תבע זכויות סוציאליות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה.
2. העובדות הרלוונטיות להכרעתינו בתיק זה
א. התובע בהכשרתו הנו מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, בוגר הטכניון ובעת סיום העסקתו ב- 2011 היה בן 63.
ב. הנתבעת הנה חברה המנהלת את עסקיה בדרך של קונצרן, על ידי חברות בנות ו/או הקשורות לה. הנתבעת מעסיקה כ 1,200 עובדים בחברות השונות.
ג. התובע עבד בנתבעת והחברות הקשורות לה, כ - 29 שנים בתפקידים שונים ומגוונים בתחום ההנדסה והאלקטרוניקה וכן בתחומים נוספים - רגולאטוריים, רישויים, מכרזים, התאמות תקציביות תרגום ועריכה של פרויקטים משפות זרות ועוד.
ד. משך כל שנות עבודתו, הועבר התובע מחברה לחברה לפי צרכי הנתבעת וגויס לביצוע משימות על פי צרכים משתנים. בתקופת עבודתו האחרונה הוחלט להעביר את התובע כעובד חברת האם, הנתבעת, אשר סיפקה שירותים לכלל חברות הקבוצה בתחום מיקצועיותו.
ה. ביום 21/6/11 נמסרה לתובע הודעת זימון לשימוע לפני פיטורין. בהודעת השימוע נטען, כי השימוע נעשה משום התייעלות ארגונית, צמצום עלויות מטה וביטול המשרה. הלכה למעשה, מלבד התובע לא פוטרו עובדים נוספים בחברה.
התובע טען, כי ההודעה על הזימון לשימוע נמסרה לו במפתיע, לאחר שיום קודם לכן, סיים לבצע משימה שהוטלה עליו על ידי הנתבעת.
ו. ביום 17/7/11 נערך לתובע שימוע. בישיבה נכח מנכ"ל הנתבעת, מר משה חייק, המשנה למנכ"ל אריה בן ישראל, היועץ המשפטי גיל ברק, התובע וב"כ.
התובע הגיש לנוכחים תמצית כתובה של טענותיו, לטענתו, מחשש פן יתרגש ולא יוכל להביע את עצמו באופן רהוט וסדור.
ז. ביום 7/8/11 נערך לתובע שימוע נוסף באותו הרכב. התובע טען, כי באותה ישיבה הודיע לו מנכ"ל הנתבעת כי אין הוא יכול לבצע תפקיד אחר בנתבעת למרות שהוצעה לו הצעה על ידי מנכ"ל אחת החברות והתובע הסכים לירידה בתנאי שכרו. לטענתו, המנכ"ל הוסיף כי עלותו לחברה גבוהה. ראה בפירוט בעניין זה בהמשך פסק הדין.
ח. ביום 8/8/11 קיבל התובע הודעה על פיטוריו מהנתבעת.
התובע פנה אל הנתבעת בבקשה לקבל את הפרוטוקולים של השימוע וכן בדרישה לבטל את החלטת הפיטורין. הנתבעת לא נענתה לדרישת התובע והתובע הגיש לבית הדין בקשה לצו מניעה זמני כנגד פיטוריו.
ט. בהחלטה מיום 2/10/11 נדחתה בקשת התובע ולמעשה, פיטוריו יצאו לפועל ביום 2/10/11.
3. כאמור, תביעה זו החלה בבקשה שהגיש התובע למתן צו מניעה כנגד פיטוריו מהנתבעת.
בבקשה טען התובע, כי פיטוריו נעשו שלא כדין משום שלא נעשה מאמץ כן לאתר לו משרה חלופית; כי הנתבעת קלטה תחתיו עובד אחר; כי השימוע שנערך לו נעשה שלא כדין שכן ההחלטה לפטרו כבר הייתה מגובשת וכן, כי הנתבעת לא הביאה בחישוב את כישוריו, ניסיונו וגילו.
הנתבעת טענה, כי נעשו מאמצים לאתר לתובע משרה חלופית; נבדקו הצעות וחלופות שונות אולם הדבר לא הסתייע; פיטורי התובע אינם קשורים לגילו; בהחלטת הנתבעת נשקלו כל השיקולים העניניים והנסיבות האישיות של התובע; העובד שנקלט הנו בתפקיד מנהל פיתוח עסקי ואין כל רלוונטיות בין דרישות התפקיד לכישורי התובע; נערך לתובע שימוע כדין אשר נמשך על פני תקופה של חודש וחצי על מנת למצות את כל האפשרויות טרם פיטורי התובע.
בית הדין בראשות השופט אילו איטח ,קבע, ברמה הלכאורית בלבד, מתוקף החלטה בהליך זמני, כי יש לדחות את הבקשה. כי לכאורה עלתה תמונה לפיה משרתו של התובע התייתרה וכי לא ניתן לקבוע, בשלב מתן ההחלטה, האם ישנה משרה אחרת אליה ניתן לשבץ את התובע.