פ"ה
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
60688-06-13
21/01/2016
|
בפני השופטת:
עידית איצקוביץ
|
- נגד - |
תובע:
שמואל מועלם עו"ד יוסי כץ
|
נתבעים:
1. הממונה על השכר במשרד האוצר 2. קופת חולים מאוחדת
עו"ד מירב קליימן עו"ד אסף ברנזון עו"ד בטי אמיר
|
פסק דין |
1.לפנינו תביעה לפסק דין הצהרתי שבה ביקש התובע לקבוע כי החלטת הנתבע- הממונה על השכר (להלן גם: "הממונה") לשלול ממנו את תנאי הפרישה המגיעים לו על פי החלטת הנתבעת הפורמאלית, היא קופת חולים מאוחדת (להלן גם: "מאוחדת" או "הקופה") – בטלה ומבוטלת.
עוד התבקש כי בית הדין יורה על שחרור כל הכספים שהופרשו לקופות/קופות גמל שונות על שמו של התובע בהראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל") על פי החלטותיה והסכמיה של מאוחדת.
2.התובע עבד למעלה מ-40 שנה בקופה, בה מלא שלל תפקידים בכירים עד שמונה למנכ"ל. במהלך תקופת העבודה נקבעו לו תנאי פרישה של פיצויי פיטורים בשיעור 200% ומענק פרישה בגובה 12 משכורות. אולם, הממונה על השכר לא אישר את תנאי הפרישה הללו אלא פיצויי פיטורים בשיעור 100% ומענק פרישה בן 3 משכורות בלבד.
לטענת התובע לממונה על השכר אין סמכות להתערב בתנאי הפרישה שלו מאחר שאלה הוסכמו והונהגו בטרם הוכרזה הקופה "גוף נתמך" לפי סעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק יסודות התקציב" וגם "החוק"). זכאות התובע לפיצויי פיטורים בשיעור 200% נולדה כבר ביום 26.8.1990 בהתחייבות ד"ר י. שיקלוש יו"ר הנהלת מאוחדת (להלן: "ד"ר שיקלוש") בכתב כי התובע יהיה "זכאי לתנאי הפרישה של המנכ"ל מר ע. סלנט (200% פיצויים)". המסמך אושרר למול עורך הדין של הקופה ביום 17.2.2009 (נספח י' לתצהיר התובע). מתן פיצויי פיטורים מוגדלים הנו נוהג מחייב שנוצר בקופה שנים לפני שקנה הממונה סמכותו, והונהג גם לאחר שהקופה הוכרזה גוף נתמך ביחס לעובדים בכירים אחרים, מלבד התובע.
זכאות התובע למענק פרישה (להלן גם: "מענק הסתגלות") בגובה 12 משכורות מבוססת על סעיף 6 להסדר הקיבוצי מיום 23.8.1996 שכותרתו: "הסכם עבודה לשנים 1996-1997" (נספח יז' לתצהיר התובע, להלן: "הסכם 1996") החל על כל עובדי מאוחדת המועסקים בדרוג דרגה עד היום.
לענין הסכומים שנצברו בקופות הביטוח על שם התובע הבהיר הוא בסיכומיו כי יתרת הסכומים שהצטברו מעבר למענק הפרישה ופיצויי הפיטורים להם הוא עותר, יושבו לקופה.
לשיטת התובע כאשר מדובר בהתחייבויות שהוסכמו עובר להטלת מרותו של הממונה לפי חוק יסודות התקציב, הרי שאין לממונה סמכות ביקורת. החלטת הממונה לשלול מהתובע את תנאי פרישתו להם הוא זכאי ניתנה בחוסר סמכות, מהווה הפליה, נגועה בשיקולים זרים, לוקה בחוסר סבירות, מנוגדת לנוהג הקיים ופוגעת באינטרס הסתמכותו.
3.לטענת הממונה קבלת התביעה נוגדת את תקנת הציבור מאחר שמתבקשים בה תנאי פרישה חורגים אשר אין כל סיבה להעניק אותם לעובד בכיר אשר חטא לתפקידו.
הממונה הבהיר כי סמכותו חלה גם על תנאי שכר ופרישה שהוסכמו לפני שהוכרזה מאוחדת "גוף נתמך", אך הונהגו לאחר מכן, כפי שנעשה במקרה של התובע.
אשר למענק הפרישה - הסכם 1996 הוא הסדר קיבוצי הנוגע לעובדים הפורשים פרישת גיל (שלא כפרישתו של התובע), וממילא מעולם לא קיבל את אישור הממונה.
מכל מקום, הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים ומענק פרישה מתגבשת רק במועד הפרישה, מכאן שהנהגת התשלום לגבי התובע – הן שיעור פיצויי הפיטורים והן מענק הפרישה – חוסה תחת הוראות החוק והממונה רשאי להתערב בה.