1. לפניי עתירה לגילוי ראיה חסויה, לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).
כתב האישום שהוגש נגד העותרת
2. בכתב האישום שהוגש נגד העותרת, לבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.פ. 29300-04-10), יוחסה לעותרת, עורכת דין במקצועה, עבירה של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, לפי סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
בכתב האישום נטען כי העותרת, נהגה, מאז הסמכתה כעורכת דין, לפקוד אסירים בטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל ושחלקם משתייך לארגון "מהג'ת אל קודס" (להלן: הארגון) שהוכרז, ביום 3.6.2010, כהתארגנות בלתי חוקית, ומהווה חלק מארגון הג'יהאד האסלאמי, שאף הוא הוכרז כהתארגנות בלתי חוקית.
מעובדות כתב האישום עולה כי אדם בשם עאמר עאשור, המכונה "אבו חמזה" (להלן: אבו חמזה), שהוא אחד מפעילי הארגון, ומקום מושבו בעזה, יצר קשר עם העותרת "וביקש לשכור את שירותיה על מנת לבקר את אסירי הארגון הכלואים בבתי כלא השונים בישראל, ובתוך כך להעביר אליהם ומהם מידע הנוגע לארגון". העותרת הסכימה לשמש גורם מקשר להעברת מידע והנחיות בין הנהגת הארגון לבין אסירים במקומות שונים, וזאת"במהלך שני ביקורים" שערכה במתקני כליאה, בתאריכים 20.2.2011 ו-4.4.2011. לפני ביצוע הביקורים, כך נטען, הציגה עצמה העותר בכזב, בפני אנשי שירות בתי הסוהר, כמי שמייצגת את אסירי הארגון, ובהתאם להצהרתה זו, היא קיבלה אישור להפגש עם האסירים. בשני הביקורים הנ"ל, הגיעה העותרת לבתי סוהר שונים, נפגשה עם האסירים ו"רשמה מפיהם מסרים שונים בנושאים הקשורים לארגון". נטען בכתב האישום, כי העותרת העבירה את המסרים בין אסירים בבתי הכלא השונים, וכן לאבו חמזה בעזה, "והכל במטרה לקדם את ענייני הארגון, ולאפשר את פעילותו".
עוד נטען בכתב האישום, כי העותרת העלתה את המסרים על הכתב והעבירה אותם לאסירים אחרים או לאבו חמזה בעזה, באמצעות הפקס או הטלפון "והכל תמורת שכר טרחה שנע בין 400-800 ש"ח לאסיר, ששולם לה על ידי אבו חזמה מעזה באמצעות העברה בנקאית".
תעודות החסיון שהוצאו בתיק זה
3. ביום 27.2.2013, חתם השר לבטחון הפנים, מר יצחק אהרונוביץ', על "תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב", בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות. בתעודה זו, הביע השר לבטחון הפנים את דעתו כי גילוי מידע בנושאים שיפורטו להלן, או מסירתו, יש בהם כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב, באשר הם עלולים "לחשוף שיטות עבודה ודרכי פעולה של המשטרה ולפגוע ביעילות פעולותיה".
ואלה הם הנושאים המפורטים בתעודת החסיון:
"כל פרט או מידע שעניינם: השיטה, המקום, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע הקלטת השמות במהלך החקירה בתיק זה, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה, לתקינות מדיית ההקלטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם.
כל פרט או מידע שעניינם: השיטה, המקום, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע ההקלטות וההסרטות במהלך חקירה זו, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה וההסרטה, לתקינות מדיית ההקלטה וההסרטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם".
4. ביום 14.3.2012, נחתמה תעודת חסיון נוספת, והפעם על-ידי שר הבטחון דאז, מר אהוד ברק, בתוקף סמכותו לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, אשר הביע את דעתו כי מסירת ראיות ופרטי מידע בנושאים שיפורטו להלן, עלולה לפגוע בבטחון המדינה. להלן הנושאים המפורטים בתעודת החסיון:
"1. מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחשפם.
2. א. שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה.
ב. אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה.
3. תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם.
4. החסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי".
בתעודת חסיון זו צוין כי היא באה בנוסף לתעודת חסיון שנחתמה על-ידי שר הבטחון ביום 26.8.2011. תעודה זו לא צורפה לחומר המונח לפניי, ולא הועלו טענות בנוגע אליה, כך שהיא אינה נוגעת לעתירה זו.
העתירה לגילוי ראיה חסויה