עתירה לפירוק שתוף בדירת מגורים וסוגיית דמי שימוש

הסוגיות:

·                     כיצד יפורק השיתוף בין בני זוג בדירתם המשותפת?

·                     האם על האיש להשיב לאשה החזרי הלוואת המשכנתא ששולמו על ידה במלואם מאז הפרידה?

·                     האם העובדה שהאשה עשתה ועודנה עושה שימוש בלעדי בדירה המשותפת מאז שנת 2004 מזכה את האיש בדמי שימוש?

·                     כיצד יחולקו או יוערכו המיטלטלין?

·                     האם זכאי האיש לקבל בחזרה כספי מתנות מבני משפחתו שהושקעו במימון הדירה ורכישתה?

א.        רקע עובדתי מוסכם:

1.             בעלי הדין שבכותרת הינם יהודים והם נישאו זל"ז כדמו"י ביום 12.12.93. מקשר זה, לא נולדו לצדדים ילדים משותפים.

2.             ביום 11/6/1995 רכשו הצדדים דירה משותפת ברחוב *** מס' ** בעיר *** הידועה כגוש: *** חלקה ** (להלן : " הדירה").

3.             הדירה הוערכה על ידי שמאי שמונה מטעם בית המשפט בסך 620,000 ש"ח ושווי דמי השימוש בה הוערך בכ- 1,900 ש"ח נכון לשנים 2010 ו-2011 ובשיעורים נמוכים יותר בשנים קודמות.

4.             הזכויות בדירה נרשמו בחלקים שווים על שם שני הצדדים ורובצת עליה הלוואת משכנתא שיתרתה לסילוק מוערכת בכ- 80,000 ש"ח.

5.             הלוואת המשכנתא משולמת מאז מרץ 2004 ועד היום בידי הנתבעת באופן בלעדי.

6.             חיי הנישואין של הצדדים לא עלו יפה, כאשר כל צד טען לטעמים שונים שהביאו לפרידה; התובע (להלן:" האיש") טען להתנהגות מחפירה מצד האישה כלפיו אשר התבטאה בין היתר בבגידות וניאוף (ראה סעיף 5 לכתב התביעה וכן סעיף 5 לסיכומי האיש). הנתבעת (להלן:" האשה"), הכחישה חלקן של טענות אלו וטענה מצדה, כי האיש נהג בה באלימות פיזית ומילולית במהלך הנישואין וכי עקב כך היא אף הגישה תלונה במשטרה (ראה סעיף 7(ז) לכתב ההגנה וכן סעיף 2(ה) לסיכומיה).

7.             מכל מקום ועל כך אף אחד לא חולק, הנתק הקיים בין הצדדים כיום הינו טוטלי ומוחלט ואין דרך חזרה לשיקום היחסים. זאת ועוד, האיש שהינו חולה סופני עבר להתגורר בשנת 2008 ברוסיה ואלו האישה נותרה להתגורר בארץ בדירתם המשותפת ביקנעם.

8.             מאז פרידת הצדדים (מרץ 2004) ועד הלום עושה האשה שימוש בלעדי בדירת הצדדים ומנגד משלמת לבדה את התשלומים החודשיים בגין הלוואת המשכנתא הרובצת עליה.

9.             יצוין עוד, כי על רקע הסכסוך, ניהלו הצדדים במהלך השנים 2004-2006 הליכים בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, אולם עד היום ועל אף העובדה, כי התובע עזב את ביתם כבר בחודש אפריל שנת 2004 הצדדים טרם התגרשו. בהקשר זה יוער, כי בית הדין הרבני פסק ביום 16/5/06, כי האיש חב בפיצוי של אשתו בסך 2,000$ בגין הגירושין. האיש הפקיד מצדו את הגט בבית הדין הרבני ביום 5/11/2006, אך לא את סכום הפיצוי והאשה לא פעלה לפיכך לקבל את הגט (בשל אי קבלת התשלום).

10.         על רקע זה הגיש התובע 2 תביעות זהות שעניינן פירוק שיתוף ואיזון משאבים ובמסגרתן עתר להורות על פירוק השיתוף בדירה ובמטלטלין ועל חיובה של האשה בתשלום דמי שימוש בסך 800 ש"ח בחודש מאז עזיבתו את הדירה בשנת 2004.

11.         יש לציין, כי בדיון שהתקיים במקור ביום 05.1.11, קבע כבוד השופט ג'יוסי, כי יש להשעות את פירוק השיתוף בדירת המגורים של הצדדים וזאת עד לבירור כלל הפלוגתאות הרכושיות בין הצדדים.

12.         הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירי עדות ראשית, העידו עדיהם בשני דיוני הוכחות שהתקיימו ביום 05.10.11 וביום 25.01.12, הגישו סיכומיהם לאחרונה וכעת הגיעה שעת ההכרעה.