עת"מ 68322-03-16 שיינדל שוורץ נ' ועדה מקומית לתכנון עפולה ואח'

שבוע ימים בלבד, לאחר שהעותרת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת כתב תשובה לתשובות המשיבות, שגם היא הוגשה באיחור, ולמעלה מחודש לאחר שנתקיים דיון מקדמי בעתירה, מוגשת בקשה זו , שכותרתה "בקשה להוספת תגובה מטעם העותרת, לרבות מוצגים ולתיקון כתב העתירה ע"י הוספת טענות, עובדות ומוצגים חדשים".

בין יתר נימוקי הבקשה עולה, כי בקשה להארכת מועד להגשת ערר- בקשה אשר לטעמי אמורה הייתה לבוא לעולם קודם לעתירה זו- נדחתה. הדחייה הייתה, בין היתר מן הטעם שעתירה זו תלויה ועומדת. זאת, למרות שכבר נרמז על ידי כי מלכתחילה היה מקום לפנות לועדת הערר בעניינים שבגדרי סמכותה הענינית של ועדת הערר ומיצוי עילותיה של העותרת. העובדה שהעותרת בחרה שלא למצות עילותיה כחוק, אינה אמורה להקים לה זכות עצמאית לעתור לבית משפט זה.

לא מצאתי אף כי העותרת ניסתה למצות את טענותיה כדין כנגד החלטת ועדת הערר. ושוב מנסה העותרת לעשות קפנדריה על מנת להביא אל שולחני את טרוניותיה. למרות ששולחני אינו השולחן הערוך לכך.

באשר לכל יתר הטענות, הרי טענות אלה אמורות היו להיות מובאות עם הגשת העתירה. הדעת אינה נותנת כי בעל דין, הפונה לבית משפט לעניינים מנהליים, יקנה לעצמו כרטיס כניסה לשערי בית המשפט עם הגשת העתירה, ולאחר מכן ימשיך ויקבץ טענות ועילות שונות, אשר יובאו מעת לעת, תוך הגשת בקשות לתיקון העתירה והבאת טענות, ראיות ועובדות חדשות.

מן הראוי כי העותרת אף תתן דעתה לאשר נאמר בשולי החלטת ועדת הערר (סעיף 14 להחלטה).

בנסיבות אלה, אין מנוס אלה לשמוע בנפרד את בקשתה של העותרת על מנת לבוראת הבר מן המוץ בין הטענות השונות, ולבחון האם מקום לתקן פרט זה או אחר בעתירה. אני קובע מפורשות כי לא אתיר העלאת כל טענה שהיה מקום להעלותה בפני ועדת הערר, וכי לא אשב כערכאת ערעור על החלטת הועדה.

לפיכך, אני קובע כי ישיבת יום 15/9 תיוחד לדיון בבקשה מספר 10 שיקוים בכפוף לאמור לעיל. 

העותרת תמצה מבין טענותיה את הטענות הראויות להשמע, ותמציאן בכתב תוך 7 ימים מהיום. המשיבות תשבנה, אם תחפוצנה בכך, תוך 14 יום מהיום. לא יוגשו תשובות, יתקיים הדיון בהסתמך על הטענות שכבר הוגשו.