1.בפניי עתירה מנהלית שהוגשה על ידי העותרים כנגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה (להלן: "הוועדה המחוזית") מיום 05/07/21, לאשר למתן תוקף את התכנית הנקודתית חפ/2129א' (304-0706382) (להלן: "התכנית") שהוגשה על ידי המשיבה 3, בקשר למגרש הידוע כגוש 10865 חלקות 64 ו-65 ברחוב פבזנר 39 בשכונת הדר חיפה (להלן: "המגרש"). התכנית כוללת שינוי ייעוד המגרש מאזור מגורים ג' לייעוד של מבנים ומוסדות ציבור ותוספת שטחי בניה.
2.במסגרת העתירה מבוקש להורות על ביטול החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית; ביטול שינוי הייעוד ממגורים ג' למבנים ומוסדות ציבור; ביטול תוספת הבנייה של קומה וחצי.
הרקע העובדתית הרלוונטי
3.המשיבה 3 הינה הבעלים של בית אבות שהוקם במגרש (להלן: "בית האבות").
4.התכנית נשוא העתירה הוגשה על ידי המשיבה 3, וזו נועדה להוספת בנייה על הבניין הקיים ושינוי ייעוד השטח ממגורים למבנים ומוסדות ציבור.
5.ביום 04/11/20 החליטה הוועדה המחוזית לאשר את הפקדת התכנית. במסגרת החלטתה עמדה הוועדה המחוזית על חשיבות עיבוי מבנה קיים המתפקד כבית אבות סיעודי לצורך סיפוק מענה לתושבי האזור במקום בניית בית אבות חדש או הפניית מטופלים לבית אבות מחוץ לאזור.
6.ביום 16/03/21 בוצע דבר פרסום הפקדת התכנית ברשומות. בנוסף, בוצע פרסום בשלושה עיתונים שפורטו באתר מנהל התכנון.
7.בעקבות פרסום דבר הפקדת התכנית להתנגדויות, הוגשו כנגד התכנית שתי התנגדויות, לרבות התנגדות העותרים שהוגשה יחד עם 8 מתנגדים נוספים. במסגרת ההתנגדות העלו העותרים טענות כנגד פגמים שנפלו בפרסום התכנית, בנייה שלא בהתאם להיתר בנייה ובטרם ניתן היתר, אי התאמת התוספות לתשתיות הקיימות בשכונה, העדר מקומות חניה, חסימות נוף, חיכוכים בין אוכלוסיות, דפוס פעילות בעייתי של הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה ועוד.
8.ביום 05/07/21 התקיים דיון בהתנגדויות בפני ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית, במסגרתו השלימו המתנגדים את טיעוניהם. לאחר שמיעת המתנגדים, ניתנה החלטת הוועדה המחוזית שהחליטה לדחות את ההתנגדויות. במסגרת החלטתה התייחסה הוועדה המחוזית לכלל הטענות שהועלו על ידי המתנגדים תוך עמידה על חשיבותה של התכנית, כדלקמן:
"החלטה:
מדובר בתכנית להרחבת בית אבות סיעודי קיים באזור מרכזי בעיר חיפה. הוועדה רואה חשיבות לאישור התכנית לעיבוי מבני ציבור ומוסדות ציבור קיימים כגון בתי אבות, בלב המרקם הבנוי בסביבה העירונית על מנת לספק את צרכי אוכלוסיית העיר בתחומה.
עיקר נפחי הבנייה המייצרים את מסות הבנייה הגדולות במגרש הינן הבנייה של המרחבים המוגנים המתחייבים מהאופי המיוחד של שימוש בית אבות סיעודי ותכסית הבינוי שכבר אושרה בוועדה המקומית ומצויה בשלבי בניה.
בבואה לדון בהתאמת המבנה לסביבתו, הוועדה מעלה שני שיקולים:
1- אופי הבנייה כפי שמתוכנן בתכנית הכוללנית של חיפה, לפיה האזור מיועד למבנים של 7 קומות עם שטחי הבנייה עיקריים של 210% (ולא הבנייה הקיימת היום של 3 קומות).
2- אופי המבנה: הוועדה סבורה כי מבנים בעלי אופי ציבורי נכון גם שיהיו מבנים עם נפחים גבוהים יותר מסביבתם, כפי שזה בא לידי ביטוי בתכנית מס' 304-0716837 "תגבור זכויות בניה באתרים למבנים ומוסדות ציבור".
חלק מהסוגיות שהעלו המתנגדים צפויים להיפתר בסיום הליך הבנייה ושיפור המבנה הקיים והתאמתו לתקנים העדכניים לרבות שיפור התשתיות, הקצאת מכולות אשפה מספקות והקצאת גינה לשימוש דיירי הבניין על הגג כפי שנקבע בהוראות התכנית.
לאור האמור, לאחר שהוועדה שמעה את ההתנגדויות, שמעה את יזם התכנית ואת נציגי הוועדה המקומית, הוועדה מחליטה כלהלן:
א. הוועדה מחליטה לדחות את ההתנגדויות ולאשר את התכנית בתנאים הבאים:
2. התכנית תאפשר את מבנה תחנת הטרנספורמציה הקיים במרווח הדרומי, בתשריט המבנה לא יסומן להריסה. תנאי לקליטת בקשה להיתר תהיה קבלת עמדת חברת החשמל לעניין האפשרות להריסת מבנה תחנת הטרנספורמציה ומציאת פתרון חילופי במידה ונדרש.
3. יובהר בסעיף 6.11 בהוראות התכנית שהפרוגרמה של משרד הבריאות תבחן גם את השטחים הפתוחים וגם את השטחים המשותפים".
9.בהמשך התייחסה הוועדה המחוזית לטענות הפרטניות שהועלו על ידי המתנגדים ודחתה אותן מן הטעמים המפורטים להלן:
בכל הנוגע לטענת הפרסום, קבעה הוועדה המחוזית כי בהתאם להוראות התקנות הרלוונטיות לא נדרש לשלוח הודעות אישיות לשכנים כאשר הוצב שילוט, ובכל מקרה משהוגשה התנגדות הרי שזכות הטיעון של העותרים לא נפגעה.
בכל הנוגע לטענת העותרים לביצוע בנייה בלתי חוקית ובניגוד לתמ"א 38 ציינה הוועדה המחוזית כי מדובר בסוגיות המצויות באחריות הרשות המקומית ועל העותרים לברר סוגיות אלה מול העירייה.
בכל הנוגע לטענה לקיומם של מפגעים של אור ואויר, קבעה הוועדה המחוזית כי תוספת הבנייה המאושרת עומדת בתכנית הכוללנית של העיר חיפה שמתירה בנייה של 7 קומות בעוד שהמשיבה 3 ביקשה 5 קומות. עוד צוין כי העותרים לא תמכו טענה זו בחוות דעת רלוונטית.
בכל הנוגע לטענות העותרים לעניין התשתיות קבעה הוועדה המחוזית כי לאור מאפייניה של העיר חיפה יש לצפות לצפיפות בנייה, במיוחד באזורים סמוכים לצירי תחבורה ציבורית, ובכל מקרה צוין כי עם הגשת בקשת ההיתר תינתן התייחסות מתאימה להיבט של התשתיות כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בהוראות התכנית.
בכל הנוגע לטענות העותרים ביחס להעדר חניות מספיקות ציינה הוועדה המחוזית כי העותרים לא שכנעו כי קיים קונפליקט בכל הנוגע לחנייה בין דיירי השכונה לבאי בית האבות הסיעודי, שכן מדובר באוכלוסיות המשתמשות בחניות בשעות שונות במהלך היממה ושעה שהפרויקט מצוי גם בקרבת תיאטרון וספרייה עירונית הכוללים חניונים ציבוריים שניתן לעשות בהם שימוש. בכל מקרה צוין כי לאור מהות המקום – בית אבות ובית חולים סיעודי והיותו סמוך לצירי תחבורה ציבורית, יש עדיפות לעבות מבנה קיים שמתפקד כבית אבות סיעודי על מנת לספק מענה לתושבי האזור ולא להזדקק לבנות בית אבות סיעודי חדש או להוציא מטופלים ליישובים מרוחקים.
10.על רקע דחיית ההתנגדויות, אושרה התכנית וזו פורסמה למתן תוקף ביום 25/10/21. הודעה על כך פורסמה ברשומות ועם פרסומה הפכה התכנית לדין.
תמצית טענות הצדדים
11.ביום 20/10/21 הגישו העותרים עתירה ארוכה ומפורטת המשתרעת על פני 27 עמודים. במסגרת העתירה העלו העותרים שלל טענות כנגד אישור התכנית. בתמצית יצוין כי העותרים חזרו למעשה על טענותיהם שהועלו בהתנגדות שהוגשה מטעמם, לרבות טענות לפגמים בפרסום התכנית, בנייה שלא בהתאם לתכנית, להיתר בנייה ובטרם ניתן היתר, אי התאמת התוספות לתשתיות הקיימות בשכונה, העדר מקומות חניה, דפוס פעילות בעייתי של הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (להלן: "הוועדה המקומית") אשר נתנה היתר לתוספת בנייה של קומה ואגף מכוח תמ"א 38 (מסלול חיזוק) במרץ 2018, ללא יידוע הדיירים הגובלים, ובנייה בהיקף החורג מההיקף המותר על פי חוות דעת מתכננת המחוז. עוד טענו העותרים, כי הנמקת הוועדה המחוזית בכל הנוגע לחריגה האדירה בנפח הבניין, לפיה משמדובר במבנים בעלי אופי ציבורי נכון שיהיו חריגים ביחס לסביבתם אינה יכולה לעמוד והיא נגועה בחוסר סבירות קיצוני, במיוחד שעה שהמגרש במקור לא יועד למבני ציבור אלא למגורים ג' כפי שגם נקבע בתכנית הכוללנית חפ/2000.
12.הוועדה המחוזית טענה לדחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי ומעשה עשוי, לאחר שהתכנית כבר פורסמה למתן תוקף ובכך הפכה לדין. בנוסף, טענה הוועדה המחוזית לדחיית העתירה לגופה תוך דחיית טענות העותרים לעניין העדר קיום דיון בהפקדת התכנית, פגמים בפרסום, מצוקת חניה ושינוי ייעוד באופן שאינו תואם את הוראות תכנית חפ/2000. עוד טענה הוועדה המחוזית כי הטענות לעניין חריגות הבנייה דינן להתברר בפני הוועדה המקומית ומכל מקום אלה נטענו בעלמא ללא חוות דעת מהנדס או מודד שתומכים בכך. לעניין טענות העותרים בקשר ללגליזציה של המבנה, טענה הוועדה המחוזית כי עניין זה עלה במפורש במסגרת התכנית לפיה המטרה של התכנית שינוי הייעוד ממגורים למבני ציבור. בכל הנוגע לטענות העותרים להבדלים בין הוראות התכנית לבין חוות דעת מתכננת המחוז, טענה הוועדה המחוזית כי מדובר בטענה שלא עלתה בהתנגדות אשר מחייבת בדיקה תכנונית ועובדתית, ודי בכך כדי להביא לדחייתה. מכל מקום, נטען כי מתכננת המחוז הינה חברה בוועדת המשנה להתנגדויות, כאשר במהלך הדיונים בתכנית עשויים להיות שינויים והשלב בו מתגבשת התכנית הינו שלב ההפקדה. לבסוף, טענה הוועדה המחוזית כי ההחלטה להורות על קבלת פרוגרמה של משרד הבריאות כתנאי להיתר הינה סבירה והגיונית ולא נפל בה כל פסול.
13.הוועדה המקומית טענה לדחיית העתירה. לעמדתה, טענות העותרים מכוונות בעיקר לשיקול הדעת התכנוני של רשויות התכנון, והעותרים לא מצביעים על כל פגם מנהלי אשר מצדיק התערבות בהחלטת הוועדה המחוזית. עוד נטען כי החלטת הוועדה המחוזית ניתנה תוך בחינת מכלול הנתונים שעמדו בפניה, לאחר שמיעת הצדדים בהרחבה, וכללה עריכת איזון בין האינטרסים השונים והפעלת שיקול דעת מקצועי וענייני, שאינו חורג ממתחם הסבירות.
14.המשיבה 3 (בית חולים סיעודי א.ס.א מוריה בע"מ) עתרו לדחיית העתירה לנוכח העובדה שהעותרים לא הראו ולא הצביעו על אי חוקיות או על קיומו של פגם היורד לשורשו של ההליך המנהלי שהוביל לאישור התכנית והמצדיק התערבותו של בית המשפט. נטען כי מדובר בהחלטה שהתקבלה כדין, לאחר דיונים ארוכים בנוכחות כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים וכן בנוכחות העותרים עצמם במסגרת שמיעת התנגדותם, ומכאן שאין כל סיבה להתערב בה. עוד טענה המשיבה 3 כי טענות רבות מטענות העותרים אינן מתייחסות להחלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית אלא להחלטות אחרות קודמות של הוועדה המחוזית ושל הוועדה המקומית, לרבות לעניין היתר הבנייה שניתן על ידי הוועדה המקומית למשיבה 3 בשנת 2018 מכוח תמ"א 38, המלצת הוועדה המקומית לוועדה המחוזית לאשר את התכנית והחלטת הוועדה המחוזית מיום 04/11/20 להפקיד את התכנית להבדיל מהחלטתה מיום 05/07/21 לאשר את התכנית, שלעמדת המשיבה 3 כלל אין להן מקום להתברר במסגרת עתירה זו.
15.הצדדים הגישו עיקרי טיעון וביום 15/01/23 התקיים דיון בו השלימו הצדדים את טיעוניהם.
דיון
16.הלכה ידועה היא כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו "מתכנן על", והוא אינו מחליף שיקול דעתן המקצועי של רשויות התכנון בשיקול דעתו. הביקורת השיפוטית של בית המשפט על החלטת רשות מנהלית בכלל ורשות תכנונית בפרט מתמקדת בבחינת חוקיות ההליכים שהובילו לקבלת ההחלטה על-ידי הרשות התכנונית. התערבות בית המשפט בהקשר זה מוגבלת למקרים בהם נפל פגם בהחלטה המנהלית מן הסוג המקים עילה להתערבות במעשה המנהלי כגון, העדר סבירות, ניגוד עניינים, חוסר תום לב וכיו"ב. ראה: עע"מ 6937/11 הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון נ' שיטרית ואח' (19/02/13).
17.על יסוד האמור, יידונו להלן טענות העותרים.
18.העותרים טענו לקיומו של פגם בפרסום שפגע בזכות הטיעון שלהם. במסגרת ניהול העתירה התברר כי שדבר הפקדת התכנית להתנגדויות פורסם הן ברשומות והן בעיתונות. כמו כן, העותרים אף הודו כי הם ידעו על הפקדת התכנית על סמך שלט שנתלה בשכונה. בפועל העותרים גם עמדו על זכות ההתנגדות שלהם, הגישו התנגדות מפורטת לתכנית, ואף השלימו טיעונים בפני ועדת המשנה להתנגדויות. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל טענת העותרים בדבר פגיעה בזכות הטיעון שלהם. בכל מקרה, בשים לב לעקרון הבטלות היחסית, הרי שגם אם הייתי קובעת כי נפל פגם בפרסום שבא לידי ביטוי באי שליחת הודעות פרטניות לעותרים אודות הפקדת התכנית, הרי משעה שהעותרים הגישו בפועל התנגדות ואף השתתפו בדיון שהתקיים בשמיעת ההתנגדויות, לא ניתן לקבוע כי התקיים פגם היורד לשורשו של עניין המחייב פסילת הפקדת התכנית מחמת פגם בפרסום ופגיעה בזכות הטיעון.
19.לגופו של עניין - אחת הטענות המרכזיות עליה עמד בא כוח העותרים הן בעתירה והן בדיון שהתקיים להשלמת טיעונים בעתירה הינה טענת העותרים למצוקת חניה ותשתיות. הוועדה המחוזית התייחסה לסוגייה זו, הן בהחלטתה מיום 04/11/20 ביחס להפקדת התכנית והן בהחלטתה מיום 05/07/21 לאשר את התכנית. בעניין זה ציינה הוועדה המחוזית כי הבנייה המבוקשת תואמת את היקף הבנייה והגובה שנקבעו בתכנית הכוללנית חפ/2000. עוד מצאה הוועדה המחוזית כי הגם שהתכנית מציעה תוספת בניה לבית האבות ללא תוספות חניה, הרי שלאור העובדה כי מדובר בבית אבות שממוקם בסמוך לצירי תחבורה ציבורית ובקרבת מקום לתיאטרון ולספריה העירונית הכוללים חניונים ציבוריים, אין בכך כדי להביא לקונפליקט בין דיירי השכונה לבאי בית האבות בכל הנוגע לחנייה. בנסיבות אלה, לא ראתה הוועדה המחוזית פגם בעיבוי המבנה הקיים על מנת לספק מענה לתושבי האזור, ללא צורך בעיבוי מקומות חניה. מדובר בהחלטה תכנונית שנבחנה על ידי הוועדה המחוזית שהינה המוסד התכנוני בעל המומחיות בתחומים אלה. לא עלה בידי העותרים להצביע על העדר סבירות בהחלטת הוועדה המחוזית בהקשר זה ומשכך דין טענות העותרים בקשר למצוקת חניה ותשתיות להידחות.
20.העותרים טענו בנוסף, כי הוועדה המקומית פעלה בניגוד לדין שעה שבשנת 2018 אישרה למשיבה 3 היתר בנייה מכוח תמ"א 38, ללא יידוע הדיירים הגובלים, ותוך אישור חריגות בנייה שהתכנית נועדה להכשיר לרבות שינוי ייעוד הבנייה ממגורים למבני ציבור. יצוין כי טענות העותרים כנגד היתר הבנייה שניתן בשנת 2018 מקומן היה להישמע בשלב מתן ההיתר בשנת 2018 ולא במסגרת עתירה שהוגשה בחודש אוקטובר 2021. די בכך כדי להביא לדחיית טענה זו על הסף. מכל מקום, העותרים לא הניחו תשתית עובדתי ו/או ראייתית שיש בה כדי להצביע על פגם שנפל בפרסום הבקשה להיתר משנת 2018, ולנוכח חלוף הזמן לא ניתן לזקוף דבר בעניין כנגד מי מהמשיבות.
21.בכל הנוגע לטענת העותרים כי התכנית נועדה בין היתר להכשיר חריגות בנייה שבוצעו על ידי המשיבה 3, יצוין כי ככלל, רשות תכנונית שמובאת בפניה תכנית שנועדה להכשיר בנייה בניגוד לייעוד המאושר בדיעבד, נדרשת לבחון מספר שיקולים ולאזן ביניהם. אחד השיקולים המרכזיים שעל הרשות התכנונית לשקול היינו אינטרס השמירה על שלטון החוק, והרתעה מפני עבריינות בנייה. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי האינטרס בדבר שמירה על שלטון החוק הינו בעל משקל רב לאור היקף הבנייה הבלתי חוקית שמבוצעת בשנים האחרונות. ראה: עע"מ 3319/05פונטה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה באר שבע (07/08/05); וכי במקרים בהם עולה כי עבירות הבנייה חריגות בהיקפן, ניתן לדחות תכנית על יסוד שיקול זה בלבד. ראה: בג"צ 8171/09 עבאס חסן יוסף, ראש מועצת הכפר אל ג'אניה נ' מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי (20/11/11). יחד עם זאת, נקבע מנגד בפסיקה, כי אינטרס השמירה על שלטון החוק לא יביא בהכרח לפסילה של התכנית, ועל הרשות התכנונית לבחון את ההיתכנות התכנונית של התכנית ובכלל זה אם התכנית עומדת בקנה אחד עם מדיניות תכנונית ראויה ומביאה תועלת לסביבה. ראה: עע"מ 9057/09 אינגר ואח' נ' השומרה בע"מ (20/10/10).
22.בענייננו, מהתשתית העובדתית שהונחה בכתבי הטענות עולה כי היתר הבנייה שניתן בשנת 2018 ניתן בקשר למבנה המשמש מאז הקמתו בשנת 1926 כבית חולים/בית אבות. התכנית נשוא העתירה קובעת את כלל זכויות הבנייה שראוי לאשר במקרקעין בשים לב להוראות התכנית הכוללנית חפ/2000. אכן כפי שצוין לעיל, שימוש במקרקעין בניגוד לתכנית מהווה שימוש שלא כדין, ובהקשר זה הרי שגם אם חלק ממטרות התכנית יסייע בהכשרת חריגות בנייה, אין בכך כדי לפסול בהכרח את התכנית ככל שהיא סבירה מבחנה תכנונית. במקרה הנדון, התכנית בכללותה נבחנה על ידי הוועדה המחוזית שהגיעה למסקנה כי מדובר בתכנית ראויה שעומדת בהוראות התכנית הכוללנית חפ/2000, מספקת מענה לצרכים הקיימים של עיבוי בית אבות קיים במקום הקמת אחד חדש או הפניית מטופלים לאזורים מרוחקים. מדובר בהחלטה תכנונית שאינה חורגת ממתחם הסבירות, ואין מקום להתערב בה. אשר לטענת העותרים כי היה צורך לציין במפורש את העובדה כי התכנית נועדה לשנות את הייעוד של המקרקעין, יצוין כי הדבר עולה במפורש מהמטרה של שינוי הייעוד ממגורים למבני ציבור, ודי בכך כדי לדחות את טענת העותרים בעניין זה.
23.כך גם לא מצאתי לקבל טענת העותרים לעניין החריגה בהיקף הבנייה וגובה הבנייה שבוצעה. מכתבי הטענות שהוגשו עלה כי גובה הבניינים תואם את המדיניות התכנונית הכללית כפי שבאה לידי ביטוי בתכנית הכוללנית חפ/2000 שמאפשרת בנייה של בין 6-8 קומות, כאשר בפועל התכנית מתירה על פי הוראותיה הקמת מבנה בן 5 קומות עיקריות, מעל לקומת כניסה, וגובה 5 הקומות יעמוד על 18.57 מטרים. בנוסף, מאפשרת התכנית בנייה על הגג עבור חדרי שירות שאינה כלולה במניין הקומות. על פניו נראה כי הוראות התכנית דרות בכפיפה אחת עם הוראות התכנית הכוללנית חפ/2000 ומבוססים על היקף התגבור המעוגן בהוראות התכנית הנ"ל. העותרים לא ביססו את טענתם, גם לא באמצעות חוות דעת מתאימה, כי היקף הבנייה המבוקש בתכנית חורג מהמצב התכנוני המותר על פי התכנית הכוללנית חפ/2000, מה גם שנתוני התכנית נשוא העתירה נבחו על ידי הוועדה המחוזית שמצאה אותם תואמים את הוראות התכנית הכוללנית, והחליטה לאשרה. בכל מקרה יצוין כי ככל שבוצעו או יבוצעו במגרש עבודות בנייה בניגוד להיתר או לתכנית, חזקה כי הוועדה המקומית תדע לפעול בהתאם לכלים המשפטיים העומדים לרשותה לצורך אכיפת הוראות הדין בעניין זה.
24.לבסוף, לא מצאתי גם לקבל טענות העותרים בקשר להתניית ההיתר באישור פרוגרמה על ידי משרד הבריאות. סעיף 6.11 לתכנית נשוא העתירה מחייב קבלת אישור משרד הבריאות לפרוגרמה כתנאי מקדמי לקליטת הבקשה להיתר. במסגרת זו יידרש משרד הבריאות לתת את דעתו להיקף השטחים המשותפים והשטחים הפתוחים הנדרשים לצורך אישור תוספת בנייה מכוח התכנית, בתלות בבקשה להיתר והיקפה. דרישה זו, וקביעתה בשלב הרישוי להבדיל משלב הפקדת התכנית, נבחנה על ידי הוועדה המחוזית ונמצאה סבירה. העותרים לא ביססו את טענתם לעניין הפסול בקביעת דרישת אישור הפרוגרמה בשלב הרישוי, ולא הצביעו על פגם שנפל בקביעה זו, ומשכך, דין טענה זו של העותרים להידחות.
סוף דבר
25.סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל - העתירה נדחית.
26.העותרים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות המשיבות 1-3 בסך כולל של 30,000 ₪ (10,000 ₪ לכל משיבה). סכום ההוצאות ישולם על ידי העותרים למשיבות באמצעות באי כוחן, תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
27.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ג, 03 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
