עת"מ 34812-03-16 לוי נ' משרד לביטחון פנים ואח'

בעתירה שלפניי מבקש העותר לבטל את החלטת הממונה על רישוי כלי ירייה מיום 9.11.2015 בגדרה הוחלט, בהתאם להמלצת המשטרה, לא לחדש את רישיונות הנשק של העותר. כן הוא מבקש להורות כי כלי הנשק שהפקיד יושבו לידיו.

תמצית הרקע העובדתי

1. העותר, בן 60 נכה צה"ל בדרגה של 70%, עוסק כ-40 שנים בחקלאות וכן בציד חזירי בר מטעם החברה להגנת הטבע. ב-30 השנים האחרונות החזיק העותר בשני כלי נשק אישיים - אקדח מסוג רוגר ורובה ציד מסוג ברטה (להלן - "כלי הנשק").

2. כחלק מההליך לחידוש הרישיונות להחזיק בכלי ירייה, נאלץ העותר, בשל בעיה נפשית ממנה סובל העותר – פוסט טראומה שמקורה בפגיעה קרבית- בעטיה הוא מקבל טיפול תרופתי ומצוי במעקב פסיכיאטרי – הוא נדרש, מדי שנתיים, להפקיד את כלי הנשק בתחנת המשטרה, עד אשר יקבל אישור רפואי עדכני על כשירותו להחזיק בהם. בהתאמה, ביום 23.2.2015 הפקיד העותר את כלי הנשק במשטרת קצרין.

3. לאחר שניתנו לעותר אישורים רפואיים כנדרש, הוא פנה אל פקיד הרישוי בבקשה לחידוש הרישיונות ובקשתו האמורה סורבה בהחלטה מיום 15.7.2015, נוכח המלצת המשטרה אשר נסמכת על תיק חקירה שנפתח נגד העותר בחשד לאיומים בנשק (להלן - "תיק החקירה").

4. תיק החקירה נפתח בעקבות תלונה שהוגשה נגד העותר ביום 19.5.2015 בידי קבלן שעבד אצלו, על רקע סכסוך כספי שנתגלע ביניהם. לטענת המתלונן, בעת שהגיע אל העותר לקבל את שכרו הלה איים עליו כי "אם לא תעוף אני יורה לך בראש", אולם המתלונן לא ראה אקדח או כלי נשק אחר בידיו של העותר. העותר נחקר במשטרה וטען כי מדובר בתלונת שווא והכחיש כל איום על המתלונן. העותר אישר כי הוא חייב למתלונן את שכרו ומסר כי התנה את תשלומו בהשבת כלי העבודה שנותרו בידי המתלונן. בחלוף שבוע, ביום 26.5.2015, פנה המתלונן אל תחנת המשטרה וביקש לבטל את התלונה. באותה עת גם היו כלי הנשק מופקדים במשטרה. עיון בחומר החקירה לימד כי פרט לאמרת המתלונן, לא היו כל ראיות אחרות נגד המבקש שהכחיש בתוקף את האמירה המיוחסת לו.