עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
28026-01-14
18/09/2014
|
בפני השופטת:
יהודית שיצר
|
| - נגד - |
עותרים:
ז' א'
עו"ד ארז יער
|
משיבים:
1. ד"ר עידו כץ
2. קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
עו"ד שרה בלו
|
| פסק דין |
1.עתירה להורות למשיב לממן עבור העותר טיפול ניסיוני בתכשיר בשם GCMAF, שעדיין לא אושר בארץ או בעולם ונמצא בשלבי ניסוי (להלן: "התכשיר").
2.ואלה בתמצית העובדות הצריכות לעניין.
העותר נכה צה"ל בעל נכות מורכבת ומוכרת. לאור מצבו הבריאותי הקשה ביותר החל לקבל טיפול בתרכיב בשם GCMAF. הוא פנה למשיב לאשר לו טיפול בתכשיר זה, אך המשיב סירב לאשר את הטיפול בנימוק שהחומר אינו מאושר לשימוש בארץ וכן סירב לאשר קבלת טיפול במקום בו הוא מותר. עם זאת, העותר גם הופנה להגשת בקשה לקבל אישור לטיפול חמלה והובהרה לו הפרוצדורה לכך (נספח ו' לכתב התשובה).
העותר הגיש עתירה עת"מ 7824-06-13 בה ניתן פסק דין ע"י כב' השופטת אגמון – גונן לפיו העותר אינו זכאי לקבל את הטיפול בארץ, אך הוא יקבל את הטיפול למשך שנה נוספת ביפן על חשבון המשיב (להלן: "פסק הדין"). עוד נפסק, לעניין הוצאות הטיפול בארץ בעבר, שעילה בעניין זה איננה כלולה בעתירה.
העותר פנה למשיב וביקש שיוחזרו לו כספים ששילם לקבלת הטיפול בארץ וצרף קבלות לרכישת הזריקות, אך המשיב סירב לממן את קבלת הטיפול בארץ הן בגין העבר והן בגין התקופה שלאחר מתן פסק הדין.
לפיכך הוגשה העתירה דנן.
עיקרי טענות הצדדים
3.ב"כ העותר טוען כי לעניין העתירה יש להתייחס לשלוש תקופות:
א. התקופה שבין תחילת הטיפול לבין פסק הדין.
ב. התקופה ממתן פסק הדין עד לבקשת צו הביצוע.
ג. ממועד צו הביצוע. זאת כיוון שחרף הצהרות אין המשיב מסדיר הטיפול ביפן, לרבות הבטחת מימון לטיפול רפואי בפגיעות הנוספות המוכרות של העותר (כגון ריאות) במידה ויזדקק לטיפול בשהותו ביפן.
לטענת העותר, משהטיפול בתכשיר הוכח כיעיל, הרי שהשיקול של בריאותו של העותר הוא השיקול הרלבנטי והוא גובר על שיקולים אחרים.
ב"כ העותר מפנה לפס"ד של בית הדין לעבודה ע"א 33066-11-12 מכבי שירותי בריאות נ' אירנה גלבור ומ"י (להלן: "פס"ד מכבי"), שם נפסק כי במקרה של הצלת חיי התובעת והארכתם, גובר שיקול זה על פני האינטרס של ביצוע צו התרופות כלשונו.
זאת ועוד, לטענת העותר, יישום תקנות הרוקחים תכשירים תשמ"ו-1986 (להלן: "תקנות הרוקחים") ובמיוחד סעיף 29א(1) אינו חל במקרה דנן, כיוון שמדובר בתכשיר המגיע מחו"ל בכמות שאינה מסחרית ובאריזות קטנות לצרכיו האישיים של האדם. בנסיבות העניין, תקנות הרוקחים דורשות רק את הסכמת המנהל הכללי, היות והעותר קיבל את התכשיר מחו"ל לצרכיו האישיים בכמות שאינה מסחרית ובאריזות קטנות. לפיכך, אין מניעה ליישם את פסה"ד על דרך תשלום עלות התכשיר וקבלת הטיפול בארץ.