בספרי העיריה מופיע עזבון המנוח כמי שצבר חובות ארנונה בגין שני נכסים: הנכס האחד הוא חנות ברח' מ. 4, בשטח של כ- 200 מ"ר (להלן: "הנכס במ. "). הנכס השני נמצא ברח' ****** ****** ** פינת רח' ***** **(להלן: "הנכס ב****** ******"), בשטח של כ- 1,100 מ"ר, הידוע כגוש ****, חלקה **וחלק מחלקה **, בשכונת ** ***
נכון למועד הגשת העתירה החובות הצטברו לסך של כ- 5.5 מיליון ₪.
המנוח נפטר ביום 28.6.2006, ב- 11.2.2007 שינתה העירייה את שם המחזיק בנכס ב****** ****** ל"עזבון ע. ב. " חלק מהחוב נצבר לפני פטירת המנוח חלק לאחר פטירתו, וחלק גדול מורכב מריבית פיגורים.
המשיבה 2, ע. ר. (להלן: "ר. "), היתה אשתו הראשונה של המנוח עד לגירושיהם בשנת 1980. למנוח ולר. 3 ילדים מנישואיהם: א. – הוא העותר (להלן: "העותר"), א. וי. .
המשיבה 3, ע. ב. א. מ. , הייתה זוגתו השנייה של המנוח עד לפטירתו (להלן: "מ. ").
המשיבים 4-5, הם בניהם המשותפים של המנוח וזוגתו השנייה.
החל משנת 74 הפעיל המנוח בנכס ב****** ******, עסק לייצור רשתות ומוצרי מתכת באמצעות חברת ע. ב. מפעלי מתכת בע"מ, ח.פ. *******.
באמצע שנות ה- 90 אושרה תוכנית מתאר מקומית החלה על הנכס ב*** ******, ולפיה ישונה ייעוד האזור למגורים.
עסקו של ע. התמוטט והוא שקע בחובות.