אלנאדי(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

א. כללי

האם יכול אסיר ביטחוני להסיר את השיוך הארגוני לתנועת החמאס, אשר נקבע לו ע"י המשיב, בתחילת ריצוי עונשו, לפני 15 שנה בקירוב, בהיותו כבן 16. זאת בקליפת אגוז השאלה שעולה בעתירה זו.

בעתירה נאמר כי העותר - תושב שכם יליד 1986, מוגדר כאסיר ביטחוני, לאחר שהורשע בשנת 2002, בהיותו בן 15 שנים ו-11 חודשים, בבית המשפט הצבאי שומרון, בשתי עבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת ובעבירה נוספת של ניסיון לגרימת מוות בכוונה, ודינו נגזר ל-20 שנות מאסר בפועל. ערעור שהגיש על חומרת העונש התקבל, ובית המשפט הצבאי לערעורים קיצר את עונשו ל-15 שנות מאסר בפועל, והוא מרצה את עונשו בכלא קציעות.

העותר טוען כי בעת תחילת מאסרו חויב על ידי המשיב לבחור בהשתייכות לארגון עוין מתוך רשימת ארגונים אשר הוצגה לו, במטרה לשבצו באגף שתואם את השקפתו ותפיסתו האידאולוגית, ולא נמסר לו שקיימת אפשרות לא להשתייך לארגון כלשהו. לדבריו בחר להשתלב דווקא באגפי חמאס, למרות שהיה באותו זמן חבר בפת"ח, מטעמים פרקטיים של אורח חייהם של אסירי חמאס בכלא, והיחס בינם לבין עצמם, אף שאינו רואה עצמו כשייך להם, לא מבחינה אידיאולוגית ולא מבחינה מעשית.

העותר מעיד על עצמו כי כשהתגבר השתנתה תפיסת עולמו מקצה לקצה. הוא נטש את האידיאולוגיה הקיצונית שבה האמין בצעירותו, זנח את דרך האלימות, והוא מאמין כי שני העמים צריכים לחיות זה לצד זה בשלום. לדבריו, כל רצונו עתה - לשקם את חייו, לחזור ולהשתלב בחברה, להקים משפחה, ללמוד ולעבוד.

לאור השינוי שחל בעותר לדבריו, פנתה עורכת דינו אל המשיב ביום 20.9.2015 בבקשה להסיר את שיוכו הארגוני, וכן לאפשר לו להיפגש עם עובד סוציאלי לצורך הכנת תכנית שיקום פרטית, באמצעות "מרכז אלאמל", מפני שרש"א אינה מטפלת בו בהיותו תושב שכם. הפניה נענתה בשלילה, במכתבה של קצינת האסירים מכלא קציעות מיום 29.10.2015, ובעקבות זאת הוגשה העתירה לבית משפט זה. בינתיים אושרה בקשתו של העותר לכניסתו של מטפל פרטי לצורך הכנת תכנית שיקום, ולכן הנושא שנותר במסגרת עתירה זו הוא בקשת העותר להסרת שיוכו הארגוני לחמאס.

ראוי לציין כי העותר אינו מבקש לשנות את סיווגו מאסיר ביטחוני לאסיר פלילי, וכל מבוקשו הוא להסיר את השיוך הארגוני לחמאס, ולהישאר בסטטוס של אסיר ביטחוני בלי שיוך ארגוני.

ב. טענות הצדדים

ב"כ העותר הדגישה בטיעוניה את הגיל הצעיר של העותר, בעת שביצע את העבירות שבהן הורשע, בהיותו בן 15 לערך, וציינה כי בגיל כה צעיר הנאשם לא הבין את חומרת מעשיו, ואף לא ניתן לומר כי הייתה לו תפיסת עולם אידיאולוגית מגובשת. לדבריה, בשנים הרבות שחלפו מאז ביצע העותר את המעשים שבהם הורשע, הוא התבגר וגיבש לעצמו השקפת עולם בוגרת ובשלה שמתאפיינת במתינות, ובאה לידי ביטוי לא רק בדיבורים, אלא גם במעשים, כמו למשל סירובו של העותר להשתתף בשביתת רעב בשנת 2014, והיעדר סימנים כלשהם, שיכולים ללמד על הזדהותו של העותר עם תנועת החמאס.